בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מזוז פגע יותר באמינותו שלו מאשר בנשיא. אם זה כל מה שיש לך נגד קצב, מר מזוז, ראוי היה שתטייח את הפרשה ושתעזוב את קצב לנפשו
הודות לראיון המקיף שנתנה א' לשני ערוצי הטלוויזיה ניתן להגיד שאמנם יש דין ויש דיין בישראל, אך אין למצוא אותם בבתי המשפט או בלשכת היועץ המשפטי, אלא בתקשורת ובדעת הקהל. אילו לא היתה א' מספרת את אשר עולל לה קצב היינו מוצאים עצמנו היום במצב הזוי ביותר: נשיא מדינה המאולץ להתפטר, לכאורה, משום הפגנת חיבת-יתר לעובדותיו. קראתי את כתב האישום מספר פעמים, ואם זה כל מה שהיועץ המשפטי היה מסוגל להכין לאחר תקופה ארוכה של חקירות, משהו רקוב בממלכת דנמרק. מזוז פגע יותר באמינותו שלו מאשר בנשיא. אם זה כל מה שיש לך נגד קצב, מר מזוז, ראוי היה שתטייח את הפרשה ושתעזוב את קצב לנפשו. אכן, קיים מושג כ"כבוד מוסד הנשיאות", אך מדוע לקעקע אותו על סמך הפגנות חיבה סתמיות? אם אומנם מוסד הנשיאות חשוב כל כך בעיניך, מדוע אתה מלכלך אותו בתביעה משפטית המאשימה את הנשיא בעבירה שאינה עבירה? תביעת אישום זו אינה מתעדת את שעתו היפה ביותר של היועץ המשפטי, ובעיני אינה רצינית. אנו חיים עתה בדור האינטרנט, שבו בלוגים ואתרים משפיעים ומעצבים את דעת הקהל שעות וימים לפני שהמדיה הישנה קמה ממיטתה. יתכן שלו היה זה קורה ב-1960, היו עיתוני הבוקר מצניעים את הידיעה בתחתית עמוד ח', והמתלוננת א' היתה יורדת מהארץ ואולי אפילו מאבדת עצמה לדעת. אבל לוח השנה מראה שאנו נמצאים ב-2007, שנים לאחר שג'ניפר פלאוארס ופולה ג'ונס הוכיחו לנשיא קלינטון שהמערכת הממשלתית באמצעותה ניסה להשתיקן אינה יכולה להתגבר על התקשורת. כבר מקרהו של יצחק מרדכי הראה שקצינים בכירים אינם יכולים יותר להעלים את ההטרדות המיניות שלהם (מונח מעודן ל"אונס") באמצעות הצנזורה הצבאית, דבר שמשה דיין עשה לתועלתו האישית. התקשורת כיום היא תחרותית יותר, ואם עיתון א' יחליט להצניע ידיעה מסויימת, בלוג ב' יפרסם אותה מיד בראש חוצות. וכך החזירה לעצמה המתלוננת א' את כבודה האבוד כשמסרה את סיפורה בפרטי פרטים לטלוויזיה ולעיתונות. יתכן שביל קלינטון היה נשיא מעולה ושירת את ארצו באמונה, אך אי אפשר לחשוב עליו מבלי שדמותה של מוניקה לווינסקי גוחנת על ארבע מתחת לשולחן העבודה שלו, תעלה במוחנו. "לפעמים סיגר הוא בסך-הכל סיגר," אמר זיגמונד פרויד, ולא התכוון לביל קלינטון. בזכרוני תחקק תמונתו של העסקן הקטן ולבן השיער מקריית-מלאכי, רץ אחרי מנהלת לשכתו כשהוא מנפנף באיבר מינו. כשהקיסר הרומאי קליגולה מינה את סוסו אינקיטטוס לקונסול רומאי היה ידוע כבר לציבור שהקיסר מטורף. אינקיטטוס, לפחות, לא ביזה את האימפריה ולא את המוסד הקונסולרי.
|
תאריך:
|
01/07/2007
|
|
|
עודכן:
|
01/07/2007
|
|
אריק פורסטר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ויעל סוערת..חחח
|
1/07/07 09:38
|
|
2
|
|
קלמן1
|
1/07/07 10:24
|
|
3
|
|
שושפרי
|
1/07/07 11:48
|
|
4
|
|
ברכה לבבי
|
1/07/07 13:45
|
|
בזמנים אחרים ובמקומות אחרים נאספו אנשים כבכורות בטרם קיץ אל בתי האסורים ובמידה ולא יכלו להוכיח חפותם נמקו בכלא לכל ימי חייהם, במקרה הטוב, או נפרדו מראשם לתמיד, במקרה הרע יותר. זכורים לנו אחינו באותם זמנים של טרם גלות ספרד אשר כך בדיוק התיחסו אליהם, אשמים, בכל דבר, עד שלא יוכיחו אחרת. אנו כעם כבר עברנו מצבים מעין אלו. ואם כך מדוע אנו במו ידינו מביאים זאת על ראשינו שוב?
|
|
|
איזו חוצפה ועזות מצח נדרשו מיעל דיין, משלי יחימוביץ ומיולי תמיר, להשתתף בהפגנה ולהישאר בה, כאשר חלק מהדוברות מאיימות "לקחת את החוק לידיים". כך, לפחות, על-פי הדיווח באתר Nfc.
|
|
|
היה משהו ייחודי באווירה בעצרת המחאה בכיכר רבין נגד עיסקת הטיעון שנחתמה בין היועץ המשפטי לממשלה לבין נשיא המדינה המתפטר, משה קצב. אחת הנואמות, ח"כ שלי יחימוביץ', הגדירה זאת כ"מהפכה". המארגנות לא ציפו לראות כל כך הרבה מפגינים. הן ציפו למאות וזכו לראות כיכר גדושה בעשרות אלפים. לא רק נשים. אלפי גברים הגיעו.
|
|
|
על-פי הנאמר בעיתונים, משה קצב ממש הפציר בסנגוריו לקיים את השימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה למרות שאלה סברו שאין בכך טעם. הנשיא היוצא רצה להראות בכך שהוא מכבד את רשויות אכיפת החוק על אף שגם הוא, כנראה, לא האמין שחפותו יכולה לצאת לאור כבר בשלב זה. חיים רמון, לעומת זאת, ויתר על הליכי השימוע, בדיוק מן הסיבות האלה. לא היה לו אמון במערכת שהוא היה מופקד עליה בתוקף תפקידו כשר המשפטים.
|
|
|
החלטת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לחתום על הסדר טיעון עם נשיא המדינה, משה קצב, מעוררת, מטבע הדברים, סערה ציבורית. המדובר בהחלטה אמיצה, אך בעייתית. ולא בכדי. במשך כשנה פרסמו אמצעי התקשורת כותרות ענק, בהן נטען כי הנשיא קצב אנס נשים במשכן הנשיא, ובאתרים אחרים, הטריד וביצע מעשים מגונים באחרות. המשטרה חקרה, בליווי תקשורתי צמוד, והמליצה להעמידו לדין. הפרקליטות ומזוז אימצו בתחילה את המלצת המשטרה, ואצו-רצו לפרסם כי היועמ"ש שוקל: להעמיד לדין את קצב על אונס, לא פחות, ושאר עבירות - הכל בכפוף לשימוע.
|
|
|
|