הארגון כיצור מיני

ההתפתחות המגדרית התרבותית במאה ה-21 אינה פוסחת על הארגונים. חברות ותאגידים מודרניים שהוקמו והתפתחו בשנים האחרונות (בעיקר בתחום ההיי-טק) מאמצים התפתחות זו ומסגלים לעצמם מאפיינים מגדריים תואמים.

ניתן לחשוב על ארגונים, תאגידים וחברות עסקיות כבני אנוש. אפשר לאבחן בהם תכונות אופי, רגשות, אגו ומאוויים. כמונו גם הם עוברים במהלך חייהם שלבים וחוויות: לידה, גדילה וצמיחה, התרבות, חוליים ומשברים. דיני התאגידים מאנישים, מכשירים ומאפשרים לחברות ותאגידים לבצע כמעט כל פעולה אנושית (למעט כמובן חתונה וגירושין) כגון: קיום מערכות יחסים עם ארגונים ופרטים, הולדה ומוות, תובע ונתבע.

התיאוריות השיווקיות מייחסות לענפים וארגונים חיים ואישיות: ילדות, בגרות, זקנה ומוות. העובדה הבסיסית היא כי ארגונים מוקמים ומנוהלים על-ידי בני-אדם, הם אלה המכוונים את הארגון, והם הבסיס להאנשה. הבסיס המחשבתי כתוצאה מכך הינו הוליסטי: הארגון מפתח יישות ואישיות משל עצמו המושפעת מבני האנוש המרכיבים אותו אך בו-זמנית עצמאית.

אם מיוחסים לארגונים ולחברות אופי ותכונות אנוש, מדוע לא לאפיין אותם במובן של מגדר? האם קיימת הבחנה ארגונית בין ארגון זכרי לארגון נקבי? האם הבחנה זו מסייעת לארגון עצמו ולאלה המתקשרים איתו לחזות את תגובתו ולמקסם תפוקות?

כדי להמחיש את העניין נשתמש בתרנגול ותרנגולת: התרנגול נושא לוגו בו הוא מנפנף: הכרבולת (פעמים רבות תולים ארגונים לוגו מודגש מעל המבנה בו שוכן הארגון) וזאת מאחר שתפקידו למשוך את תשומת לבה של הנקבה, ואילו התרנגולת עירומה מקישוטים גופניים, מבנה גופה מכיל יותר רקמה שומנית מאשר שרירית מאחר שהוא בנוי לתפקיד שאליו נועדה: הטלה וגידול אפרוחים.

התרנגול קולני וטריטוריאלי, הוא המקדים לקום ולהודיע על היום החדש, מסתובב בחצר בגאווה ומסמן את גבולות הטריטוריה לתרנגולים אחרים, ואילו התרנגולת ספונה בלול, מטילה ודוגרת על הביצים.

התרנגול שש אלי קרב, תרנגול אחר שיעז להיכנס לתחומו מזמין עצמו למלחמה בסגנון החזק שורד, ואילו התרנגולת מגינה על רכושה היקר מכל -הביצים באמצעות הסתרתן מתחת לגופה.

הדיכוטומיה הסטריאוטיפית הזו אכן מתאימה לשני סוגי ארגונים קיצוניים - זכריים ונקביים. המציאות מורכבת יותר, אך ניתן למקם את הארגונים לאורך טווח שבקצהו האחד ארגון זכרי: נרקסיסט, מקושט ומיוחצן, קולני וטריטוריאלי אשר מגיב בתוקפנות נגד כל מתחרה.

מצד שני ניתן למצוא את הארגון הנשי: נחבא אל כליו, עושה עבודתו ביסודיות בתוך ה"לול", ומשתמש באסטרטגיה ארוכת טווח כדי לגבור על מתחריו ועל איומי הסביבה.

על-ידי מיקום הארגון ברצף המגדרי, ניתן לבחון ולנבא את התנהגות הארגון במצבי אי ודאות. ארגון הממוצב דיכוטומית קרוב לקצה הזכרי, סביר שיגיב בתוקפנות למתחרה חדש. ארגון בעל נטיות נקביות לעומת זאת, סביר שיהיה פחות רכושני, ייטה להוליד ארגונים נוספים, וברגע שיגיע להחלטה כי הארגון המוכל בתוכו בוגר ובשל, ייטה להיפטר ממנו על-ידי מכירה או חיסול. הארגון זכרי לעומת זאת ייטה לחדור ולהשתלט על ארגונים לאחר שיבצע אקטים של חיזור.

המסקנות תקפות גם לבעלי עניין פנים ארגונים: באם הארגון זוכה למאמצי חיזור מצד ארגון בעל מאפיינים זכריים (הצעות לשיתופי פעולה, מידע עסקי המסופק ללא סיבה, הזמנות לאירועים וכד'): ייתכן שמדובר בתחילת תהליך השתלטות. אם חברת-הבת מתבגרת ומתחילה לתפקד עצמאית וממוקמת בתוך ארגון בעל מאפיינים נשיים - יש סיכוי גבוה שעצמאות זו תקבל גושפנקה חוקית בשלב כלשהו מצד ארגון האם.

עד עתה דנתי במגדר הארגוני לפי הגישה הביולוגית, קרי: הבחנה בין זכר ונקבה לפי פרמטרים ביולוגיים, אך אין להתעלם מהפן האבולוציוני התפתחותי המלווה את המגדר לאורך ההיסטוריה.

תכונות הזכר והנקבה, מראם, התנהגותם, רצונותיהם ומאווייהם, מקומם בחברה ותכונות האופי משתנים ומתפתחים לאורך השנים. לדוגמה: מיושבת בית הפכה בת-האדם המודרנית לאשת קריירה שאפתנית, ואילו הזכר לאחר שנסוג זמנית מטיפוח גופו ופיתח תדמית מסוקסת, חוזר לתדמית רגשית ופיזית מטרוסקסואלית מטופחת ועדינה יותר.

טענתי היא כי גם ארגונים מתקשרים לקונטקסט זה. תרבות ההיי-טק והחברות החדשות מזוהות עם התהליך ההתפתחותי. להבדיל מהחברות התעשייתיות שנוסדו ברובן במהלך המאה ה-20 אשר עונות לרוב הסטריאוטיפים המגדריים השמרנים, החברות שהוקמו או התפתחו במהלך המאה ה-21 מטפחות זהות מגדרית עכשווית. ארגון מגדרי עם זיהוי נקבי מגלה תסמינים פמיניסטיים, ואילו ארגונים זכריים מגלים תסמינים מטרוסקסואליים: עירוב של חיצוניות מטופחת (משרדים, מבנה, רכבים, יחסי ציבור) בשילוב אגרסיביות עסקית.

יישומי תיאוריה זו רבים ומגוונים. אפרט שתי דוגמאות: חברות פרסום ינתחו את מגדר הלקוח ויתאימו את המסר השיווקי: לחברה זכרית יותאם מסר שיווקי בולט באמצעי שיווק כגון טלוויזיה ושלטי חוצות, בעוד שלחברה בעלת מגדר נקבי יותר יותאם מסר שיווקי בעל מאפיינים מינוריים יותר. מתחרה השוקל להיכנס לענף בעל מגדר גברי יצפה להיתקל בהתנגדות תוקפנית בטווח הקצר, בעוד שבענף נקבי תהיה ההתנגדות פחות תוקפנית אך בעלת אורך נשימה ארוך יותר.

מעבר לזווית הראייה התרבותית סוציולוגית, מספקת זווית ראייה זו פן יישומי חדש מולטי דיסציפלינארי, שלו אספקטים יישומיים רבים ומגוונים להתאמת המסרים ומערכת היחסים לפי זיהוי הארגון בהתאם למאפייניו המגדריים.