בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
צמחיה חדה ומתמשכת של כלכלת רומניה הובילה בשנים האחרונות לחיזוק הקשר המסחרי עם ישראל ● חברות ישראליות רבות משקיעות ממיטב הונם בנדל"ן רומני
זיהוי ואיתור הזדמנויות להשקעות בנדל"ן ברחבי העולם, העשויות להניב שיעורי רווח גבוהים פי כמה מאשר ההשקעה בנדל"ן בישראל, מובילים בעשור האחרון לא מעט חברות ישראליות להשקעה וקשר מסחרי עם רומניה, אשר הצטרפה לא מכבר לאיחוד האירופי. הצמיחה החדה בכלכלת רומניה, מיקומה הגיאוגרפי באירופה ומרחקה הקצר יחסית לישראל, כוח עבודה יעיל, חרוץ וזול יחסית, כל אלו יחד היוו גורמי משיכה ועשויים לשמש זרז להמשך פיתוח הקשרים בין רומניה לישראל. כיום, רשומות ברומניה לא פחות מ-2,600 חברות אשר הון ישראלי מושקע בהן, היינו מדובר על 2.5% מכלל החברות אשר בבעלותן הון זר. ההערכות הן שהיקף השקעתם של חברות ויזמים ישראלים בחברות אלו שבשליטתם, עולה על 300 מיליוני דולרים. חרף הסיכונים הכלכליים והבירוקרטיים המצויים במדינות שמעבר לים, בוחרים לא מעט ישראלים לתור אחר "מציאות", תוך נטילת סיכונים לא מעטים. הסיבה לכך פשוטה ונעוצה בקרקעות הזמינות והזולות, באופן יחסי, אשר מתאפיינות בתשואה גבוהה במיוחד היכולה להגיע לרמות של עשרות אחוזים בכל שנה (ואף למעלה מכך). יתר על כן, במסגרת מדיניות ממשלת רומניה לעידוד השקעות זרות, מאפשר החוק הרומני למשקיע הזר, להשקיע בכל תחומי הכלכלה ולנהל באופן חופשי את החברה, בבעלות מלאה וללא התערבות המדינה. בנוסף, מאפשר החוק הרומני, להוציא הון והרווחים מחוץ לתחומי המדינה וניתנת הגנה ממשלתית מפני הפקעה והלאמה. ברם, לא יהא זה מיותר לציין, שרוב רובן של ההשקעות הישראליות נעשות על-ידי חברות בת אירופאיות ואחרות וזאת בשל העובדה שהחוק הרומני לא מתיר לאזרח זר לרכוש נכסים ברומניה ולפיכך יש צורך בהקמת חברה בע"מ, שהמשקיע הוא בעל המניות בה. יתרה מזו, הדבר נדרש גם לשם קבלת מימון . החברה שהוקמה, היא למעשה זו שרוכשת את הנכסים ברומניה. מובן שהשמוש בחברה מקומית, כרוך בעלויות מסויימות. כך לדוגמא, עלות פתיחת חברה רומנית מוגבלת בערבות, הנה כ-700 עד 1000 יורו, כשהרישום מתנהל על-ידי מיופה כוח ואורך בין 7-10 ימי עסקים. בנוסף, ניהול ספרים חודשי מול הרשויות כרוך בעלות של כמה מאות יורו, ובל נשכח שתנאי הכרחי לפתיחת חברה היא כתובת קבועה ברומניה. לכל מדינה קיימים את מאפייני המס שלה, ומכך נגזרות דרכי ההשקעה המומלצות של תושבי ישראל בכל מדינה ומדינה. מכירת נדל"ן ברמת החברה ברומניה מחויבת במס בשיעור של 16% על הריווח שהופק מאותה מכירה (במידה שהופק). משיכת הרווח כדיבידנד ליחיד תושב ישראל חייבת בניכוי מס במקור בשיעור של 10%-15% (בהתאם לסוג הנישום המקבל את הדיבידנד - יחיד או חברה). מס שינוכה במקור ברומניה, כאמור לעיל, יהיה מותר בקיזוז אל מול חבות המס בישראל שמסתכמת ב-25% מס. שיטת המימון בישראל מבססת עצמה על מתן מימון מסוג recourse כך שלמלווה זכות חזרה ללווה. מימון נדל"ן בחו"ל יותר פרוגרסיבי ופתוח. הליך המימון נעשה על בסיס קבלת הלוואות מסוג non recourse , היינו המוסד הפיננסי המלווה לא מקבל זכות חזרה ללווה. אך, המוסד המממן נותן את ההלוואה נגד משכון הנכס. בנוסף, אחוזי היקף המימון הניתנים לגופים הפיננסיים בחו"ל עומדים על 70%-90% בעוד במדינת ישראל ניתן מימון בהיקף של 50% -70% לכל היותר. לא מעטות החברות המתאגדות לצרכי השקעה. כפי שאנו נוכחים לדעת, בשנים האחרונות, חברות ישראליות לא מעטות הנפיקו אג"ח, המשמש לעיתים כחלק מהמקורות לרכישות נכסים בחו"ל. בעולם מקובלת גם צורת ההשקעה בנדל"ן מניב באמצעות קרנות השקעה מסוג REIT. תאגידים אלו נהנים לרב ממעמד המאפשר קבלת הטבות שונות ובניהם הקלות בדבר אי תשלום מס ברמת התאגיד על הכנסות משכירויות. בקרנות אלו מוטל המס על בעלי המניות בעת קבלת דיבידנד. כמובן, שיש לבחון היטב את סיכוני החשיפה למט"ח ושיקולי המס וזאת כדי לא להיכנס מלכתחילה לעסקה שלא תניב פירות מהותיים אשר יפצו על הסיכון שבעצם הפעילות במדינה זרה.
|
|
מחברי המאמר הינם: אלי דורון, עו"ד ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) יפעת גוטמן, משפטנית
|
|
תאריך:
|
19/07/2007
|
|
|
עודכן:
|
19/07/2007
|
|
א. דורון, י. טיקוצקי, י. גוטמן
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שגב דאדו
|
19/07/07 20:44
|
|
2
|
|
הניה
|
20/07/07 07:57
|
|
3
|
|
דר' אילן שדה
|
20/07/07 12:36
|
|
|
|
אילן הנוכל
|
20/08/07 13:48
|
|
4
|
|
יהלום יוסף
|
22/07/07 11:11
|
|
מהו וירא? שהיה משה רואה בסבלותם ובוכה ואומר: חבל לי עליכם, מי ייתן מותי עליכם, שאין לך מלאכה קשה ממלאכת הטיט, והיה נותן כתפיו ומסיע לכל אחד ואחד מהן.
|
|
|
עכשיו יש להם נשיא. הוא שלהם. הם מייעדים לו משימה, ומטעינים אותו באנרגיות, כדי שיתגבר על ביקורת, מהאגף של הלא נחשבים. תחת הכותרת, "לך על זה פרס", כותב התועמלן יואל מרקוס את המילים הבאות: "הגיעה עת ההתחשבנות האישית שלו עם הפוליטיקאים שהתעללו בו, ושלא אפשרו לו להגשים את החלום של מזרח-תיכון חדש שכה הרבו ללעוג לו" (הארץ, 17.07.07).
|
|
|
במסדרונות הכנסת אירע לפני כמה ימים מעשה שעוד לא אירע כמותו מאז הקמתה של מדינת ישראל. חבר כנסת הוכה בידי אחד מאורחיו של בית הנבחרים. יכול להיות שקדמה למעשה התקיפה אמירה כזו או אחרת של המותקף ויכול להיות שהיו שם חילופי דברים קשים על-רקע כלשהו. רק בשאלה אחת לא יכולה להיות מחלוקת: מי שקיבל את הסטירה היה חבר הכנסת יעקב כהן, יהודי לובש שחורים, הנמנה עם הסיעות החרדיות בכנסת.
|
|
|
המהלך הראשון הוא זה שנקרא (במקור) "מענק לעובד שכיר ודיווח מקוון" (הכוונה למס הכנסה שלילי) והמהלך השני הינו זה שנועד להגדיל את שווי השימוש ברכב ולשנות את הכללים באשר לניכוי הוצאות הרכב.
|
|
|
ביום הכתרתו של פרס הרגשתי כאלו אני בארץ נוכריה, חווה טכסים של שמחה ועליצות וחגיגיות האופפים אותי מכל עבר וללא מיפלט, אך תוכנם זר, ובכ"ז איכשהו נוגע לי, אבל בדרך שלילית. כי השמחה הזאת שייכת למישהו אחר ומשדרת אלי, שאני ושכמותי בפירוש דחויים ומופרשים ממנה. גם מכוח רצונם של החוגגים וגם מתוך פנימיותי שלי. כך חוויתי כריסטמס בארץ נוצרית - עם האשוחים, הסנטה קלאוס, המתנות, הצלצולים, שלל האורות, ההימנונים, שמחת הילדים, אווירת החגא שאין לאן לברוח מפניה. ואף כי מזכירים שם של עיר יהודית, בית לחם, ואפילו ילד יהודי מסויים אחד מככב בחגיגה - אני בסיפור הזה הנני האחר, זה שאינו שייך וגם אינו רוצה להיות שייך.
|
|
|
|