אליך מולי שפירא מגל"צ

חברה מוסרית היא חברה בריאה וחזקה. זה לא קורה מעצמו: יש בכל חברה מי שמפיץ "ערכים" המבוססים על כיבוד חוק ועקרונות מוסריים. מצב הערכים איננו סטאטי. הם מחייבים תחזוקה קבועה, מפני שיש כאלה ששוחקים אותם. הדרך הנכונה והאפקטיבית ביותר לשמור על ערכים הינה: הפצת עוינות כלפי אלה המכרסמים אותם. ואם מכרסמי הערכים הינם דמויות אהובות? כאן מתחילה בעיה.

אביב גפן ושלמה ארצי, הינם דמויות אהובות. מיליונים חשים תודה לשני האייקונים האלה, מפני שהם אחראים להרבה רגעי קסם, אצל כל אחד ואחת מאיתנו. לדבר סרה בדמויות אהובות - תאמינו לי - זה קשה. לא רק בגלל שזה עלול להתפרש ככפיות טובה (אני עושה לך כיף, ואתה מלכלך) אלא בעיקר בגלל שהתגובה הספונטאנית של הקוראים, היא הגנה על דמויות אהובות.

אלא שהתקפה על אייקונים שיש להם חלק נכבד בשחיקת ערכים, היא מלאכה חשובה. שניהם, שלמה ארצי ואביב גפן, נחשבים למשפיעים על בני נוער. אילו פרסומאים היו מבקשים להיעזר בהם כדי למכור מוצר, זה היה עולה למפרסם הרבה כסף, מה שמוכיח, שהם נתפסים כבעלי השפעה עצומה.

אחת התוצאות לקמפיין האחרון נגד המשתמטים משירות בצה"ל היתה ההחלטה של מולי שפירא, מנהל מחלקת תרבות בגלי-צה"ל, לא לאפשר לאביב גפן לשדר בתוכנית "ציפורי-לילה", עם גיא מרוז. וכך נימק שפירא את ההחלטה: "למרות שגפן לא השתמט מצה"ל אלא שוחרר בשל בעיות בריאות פיזיות קשות, החלטנו בעיתוי הזה, שבו עלה לסדר היום, ובצדק, עניין ההשתמטות בצה"ל - לא יהיה נכון להעלות את התוכנית בהרכבה הנוכחי" (ידיעות-אחרונות, 06.08.07).

מההסבר הזה ניתן להסיק, שמר שפירא ממתין שהכלבים יסיימו את נביחתם, ולאחר מכן, הוא יושיב את גפן מול המיקרופון. נכון, גם אני קראתי איפה שהו שאביב גפן השתחרר מצה"ל בגין בעיות בריאות. אבל, גם אם היה בריא, לא היה מתחייל! איך אני יודע? הוא קרא לבני נוער לא לשרת. ומהבחינה הזו, המטיף גרוע מהמשתמט.

כמי שמאזין בקביעות לתוכנית של מולי שפירא (בבוקר יום שישי) אני יודע, שהוא תוקף לעיתים קרובות את תופעת ההשתמטות. ולמרות דעתו הנחרצת נגד משתמטים, ברור לי, שמשתמט, אם הוא משתייך למיליה הנכון - היחס אליו סלחני. והסלחנות הזו, היא אם כל חטאת. ככה שוחקים ערכים.

כל זמר משתמט או סרבן, או שהטיף - אם ברמז, או באופן ישיר לעשות עבירה שהיא נוגדת את הערכים של הצבא - מן הראוי להחרים אותו! חד וחלק! לא רק שאסור לתת לו לשדר, גם לא משמיע את שיריו. וזה כולל, גם את שלמה ארצי.

ולפני שאני ממשיך עם ארצי, ברור לי, שזמר שהיה כותב שיר הלל ליגאל עמיר רוצח ראש הממשלה יצחק רבין, עם מילים המשבחות אותו בשל "נכונותו להקריב את עצמו למען עם ישראל" - לא היה זוכה אפילו להשמעה אחת - ובצדק! אין דבר כזה חופש ביטוי מוחלט. בטח לא בתחנת שידור צבאית.

שלמה ארצי בדיסק האחרון שלו, בשירו "האמיתי", קורא למאזיניו להשתמש בסמים. הוא, שביחד איתו שרתה בלהקת חיל-הים, הזמרת הנפלאה רבקה זוהר שהתדרדרה לסמים, ושנים רבות השתכשכה במיץ של הזבל עד שנחלצה - דווקא הוא "משדל" לסמים. אין אחד ששאלתי, שלא הבין את השורות הבאות: "השתדל לחיות בסוטול/הודו רחוקה אבל תיסע" - כהמלצה לשימוש בסמים.

חברי הכנסת: רן כהן, אבישי ברוורמן, דני יתום ("אני חבר של ארצי"), הח"כ לשעבר אבי יחזקאל, והאלוף במיל. עוזי דיין, כולם רואיינו בתוכנית רדיו שאני עושה עם ד"ר אייל מדני. כולם קראו את השיר, כולם הבינו את מה שאני הבנתי, וכולם חתמו על עצומה הקוראת לשלמה ארצי לשנות את המילים בשיר.

לתת במה לענקי אומנות המפיצים מסרים הנוגדים את החוקים או הערכים בחברה, זו כמו להיות שותף לשחיקתם. למולי שפירא אני אומר: כמו שביהמ"ש העליון לא שייך לאבא של מישאל חשין, ככה תחנת גלי-צה"ל לא שייכת לאבא שלך. מי שמפיץ מסרים הנוגדים את הערכים של מקום העבודה שלך, שיחפש במה אחרת...

אוהב אותך. באמת.