הליכוד על פרשת דרכים

"קול ישראל" ערך סקר בין מתפקדי הליכוד ומצא בין 20 המועמדים הראשונים לכנסת אחוז מפתיע "ימינה מנתניהו" כהגדרת איילה חסון, שהעירה לו "אתה שמאלן ברשימה שלך". באותו הסקר צידדו 68% מן הנשאלים בקואליציה של ימין-דתיים. בסקר שהזמין דני דנון, ראש הליכוד העולמי, המתחרה בפריימריז על הנהגת הליכוד (לצד נתניהו ופייגלין) העדיפו 51% להגדיר את הליכוד כמפלגה ימנית ורק 39% - כמפלגת מרכז, והעיקר: למעלה מ-70% התנגדו למדינה פלשתינית ולעקירת יישובים.

כמו אמבה, הליכוד מתפלג. תחילה, נשר חציו ל-קדימה ועדיין הוא מפולג בין ימין ושמאל. בסקר הנ"ל הטיבו מנסחי השאלות לקלוע אל התפר, בהעמידם את המדינה הפלשתינית כמבחן המכריע, שיאפשר לבוחרים לדעת, בעד מה הם מצביעים ואת מי הם בוחרים. מפני שהמתנגד לריבונות פלשתינית במערב א"י ממילא שולל נסיגה טריטוריאלית ועקירת יישובים.

לעומת זאת, מהקמת מדינה פלשתינית נגזרת בהכרח גם נסיגת צה"ל וגם גירוש כפוי של מאות אלפי מתנחלים, הואיל ולמרבה הפלצות נתקבל בעולם העיקרון הישראלי הפרברטי, שלערבים מותר להגשים את הרעיון הנאצי של "ניקוי" חבלי ארץ מיהודים, שבכל מקום אחר נחשב כפשע מלחמה.

והנה, דווקא בשאלה המגדירה ימין ושמאל, בנימין נתניהו מערפל ומטשטש. בעבר שלל את המדינה הפלשתינית, היום הוא רומז שזו כבר "עובדה מוגמרת". הוא פוסל נסיגה חד-צדדית, אך מחייב נסיגה בהסכם ("הליכוד אינו מפלגת אף שעל"). אולם שטחים שמהם תיסוג ישראל יהפכו מאליהם למדינה פלשתינית מרוקנת מיהודים, ואולי מסיבה זאת נתניהו מעולם לא שלל עקרונית גירוש יהודים, בניגוד לטאבו המוסכם על כל המפלגות בישראל, שאין לגרש ערבים.

זה עתה ביקר בחבל בנימין ושם הבטיח (אמנון לורד, "מקור ראשון") - "לא נעקור אף יהודי". הכרזה כזאת גם בת"א - ועמידה בדיבורו - היתה מציבה אותו בימין, וכל עמדה אחרת משייכת אותו לשמאל. קו השבר עובר בתוך הליכוד, ומנהיגו מסתכן בפילוג נוסף שתוצאתו סוף פוליטי.

קל ונוח לנתניהו להציג את פייגלין כאלטרנטיבה יחידה ולהתעלם ממשנתו של המתמודד השלישי, דני דנון, שלמרות היותו כמעט בלתי ידוע, דעותיו מייצגות את הרוב במפלגתו. לנתניהו אין ויכוח אמיתי עם פייגלין, שעם תורתו ה"אמונית" אין לו כל נקודת מגע והתייחסות. המחלוקת האמיתית היא דווקא עם אדם, שכעת לפחות אינו בליכוד - "בוגי" יעלון, אשר בהרצאה ב"מרכז שלם" התווה כך את הקו המפריד בין ימין לשמאל:

התפיסה "אדמה תמורת שלום" נכשלה ואינה יכולה לשמש בסיס לכל הסכם שלום; סיסמת "שתי מדינות לשני העמים" אינה פתרון, גם בגבולות 1967; הפלשתינים אינם מסוגלים ואינם חפצים באמת במדינה בגבולות הקו הירוק; כל נסיגה ישראלית תגרום אוטומטית להקמת "חמאסטן" נוספת, ובמקום מדינה מציע יעלון לפלשתינים אוטונומיה.

יעלון אינו דתי או "אמוני". מוצאו אינו מן "המחנה הלאומי", כ"א מן התנועה הקיבוצית, ולמסקנותיו הגיע לא מתוך אידיאולוגיית א"י השלמה, כ"א מתוך ראייה ריאליסטית של העובדות, בין היתר מכוח מה שלמד כראש אמ"ן. ודווקא האיש הקר והמפוכח הזה ולא פייגלין ה"משיחי" מציב את הליכוד ואת מנהיגו, מבחוץ, על פרשת דרכים: קוו וואדיס, נתניהו? לאן אתה הולך, הליכוד?