ביום שישי שעבר אירע פיגוע. ערבי בעל תעודת זהות ישראלית תקף איש ביטחון בירושלים בעיר העתיקה, שדד את נשקו ופתח באש לכל עבר. המאבטח השני עשה עבודתו נאמנה ופגע פגיעה בלתי הפיכה ברוצח. מספר אנשים נפגעו, התיירות בירושלים שוב ספגה מהלומה.
ביום שבת שוב פיגוע. ערבי בעל תעודת זהות ישראלית הדהיר את רכבו בכביש מספר 1, ירושלים, תל אביב, ומחץ מכונית תמימה ובה יהודים. שניים נהרגו, שניים נפצעו קשה. הרוצח יצא מן העניין ללא פגע, ומאז הוא צוחק, מגדף, ומתהלל בהצלחת הפיגוע.
ביום רביעי בבוקר שוב ניסיון פיגוע. רכב עמוס בחמרים דליקים הונח ליד צומת ערוער על פסי הרכבת על-מנת לפגע ברכבת הבוקר היוצאת מדימונה לבאר שבע. אם יש ספק מי הניח את הרכב יש להתבונן בצילום הלווין של תושבי הסביבה, ובכך להסיר ספק.
היכן נמצאים כוחות הביטחון האמורים להגן על שלום המדינה היהודית? הם נמצאים ברצועת עזה, זו שפונתה מיהודים, והם נמצאים בחברון, כדי לפנות להגלות ולהלום בראשם של עוד יהודים. הטרור משתולל ברחבי ישראל, כן, זו שבתוך הקו הירוק, וקצת לפני הקו הכחול, וראשי מנגנוני ביטחון של ישראל משחקים בנדמה לי.
המדינה היהודית מתאבדת, מבפנים. הניסיון הנואל להפיל את אשמת הטרור בכיבוש של יהודה ושומרון איננו מקושר למציאות. המציאות היא שהאומה הערבית כולה, ללא הבדל תעודת הזיהוי, ללא הבדל מקום מושב, בנגב בגליל בירושלים ובשפלה, שותפה לשאיפה של אחמדיניג'אד למחיקתה של מדינת היהודים. למטרה זו כל כלי הנשק כשרים, מן הרחם של האישה הערבייה, ועד לרכב של נהג המשאית שלו 190 הרשעות שחלקם ניסיונות רצח קודמים שלא צלחו, ועד לרובה הסער בידיו של רוצח ההמונים במלון פארק בנתניה. הטבח שעורך בנו הטרור הפנימי השיג יותר קרבנות מכל מלחמות ישראל גם יחד. זה מלחמת ההישרדות האמיתית של עם ישראל בארצו, ובה עלינו לנצח ויהי מה.
