"אל על" - הפרטה בפרוטות

מצד אחד, ישנן הלוואות לטווח ארוך, שפורסמו השבוע בעיתונים כדלקמן:

כ-300 מיליון דולר, ועוד 190 מיליון דולר, נלקחו מבנק הפועלים . מבנק לאומי נלקחו שתי הלוואות גדולות, האחת, 150 מיליון דולר, והשנייה 102 מיליון דולר. כמובן שיש עוד הלוואות מבנקים שונים כמו דיסקונט עם 70 מליון דולר וסיטיבנק. הלוואות אלו נועדו להצטיידות ורכישת מטוסים. אבל, אין נוסעים, וחלק מהמטוסים "מקורקע".

מצד שני יש את החובות הקיימים.

גרעון בלתי נסבל של 200 מליון דולר, וחוב לעובדים שגודלו שנוי במחלוקת, והוא נע בין 140 ל-180 מליון דולר.

ומעל לכל זה, החברה מציגה לפתע רווח מזערי מוזר.

אבל לא בארץ. פה משרד האוצר ממהר להתפטר מנכסי המדינה לכל הממעיט במחיר.

פה ימכרו לאילי הון אינטרסנטיים, שיש להם זיקה לממשלה, לתקשורת ולתעופה.

אותם לא מענינת החברה שמשרתת אינטרסים לאומיים. אותם מעניין האקזיט המהיר ומימוש הרווחים. אחר כך, החברה יכולה להתמוטט כמו סוויסאייר, אבל אז זה יעלה למדינה ממון רב להציל את מה שנותר מהנכס הלאומי שהופרט.

אותן קבוצות ישתדלו על ידי תרגילים תקשורתיים כמו יחסי ציבור שליליים, להוריד עוד יותר את ערך החברה.
לאחר שייקנו חברה בפשיטת רגל לא רשמית, יודיעו לממשלה שהם יוציאו אותה מבוץ הסיבוך הכלכלי שלה, וכי המחיר שהם משלמים הוא ממש "מציאה". מייד לאחר הצלת המדינה, ימכרו מחצית מצי המטוסים החדשים, בחצי מחיר, וישלשלו את סכום ההשקעה לכיס עם רווחים עצומים.
עסקה פשוטה, נקיה, ממונפת, וספין אוף שמחזיר את הכסף למשקיעים עוד לפני שישלמו למדינה את מחיר הקניה.

רק דבר אחד לי לממשלה ולחבורת המוכרנים שבשער, אל תמכרו את רכוש המדינה במכירת חיסול ובזול, כי זה יעלה למשלם המיסים ביוקר.

- - - - -

המחברת הנה מרצה לתואר ראשון ושני במנהל עסקים במספר אוניברסיטאות, מכהנת במספר דירקטוריונים ושמשה בעבר כיו"ר ועדת הפרטה של "אל על" מטעם העובדים.

אם נחפש עתיד ורוד בטווח הקצר והבינוני, לא נוכל למוצאו גם אם נתאמץ. אפילו המלחמה לא הזרימה מזומנים לקופה הגירעונית של החברה.

שוק התעופה כרגע מת. תיירים אינם מגיעים מסיבות אובייקטיביות והגיוניות. גם אם יפרוץ השלום באזורינו בחודש הבא, התיירות תוכל להתאושש, אם בכלל, לא לפני קיץ 2005. השוק הישראלי לתנועה יוצאת, גוסס גם כן בגלל קריסה כלכלית.

שווי חברת "אל על" צונח מידי שבוע. ואפשר להבין מדוע.

חשבון פשוט מראה שהחובות גבוהים פי כמה מערך החברה, ובשפת המקצוענים הדלה זה נקרא "פשיטת רגל".

והיום רוצים לצאת ולהפריט?

מדוע אין הממשלה מאמצת את מה שעשו בהפרטה בבריטניה.
לפני הפרטת בריטיש איירוויס (וזוהי דוגמא רלוונטית אחת) השקיעה ממשלת בריטניה 6 מליון שטרלינג בהשבחת החברה, ועל ידי כך העלתה את שווי החברה למכירה, וכך יצאה להפרטה שהייתה אחת המוצלחות בעולם.