בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
למעלה מ-80% מהתיעוד הארגוני בעולם, מבוסס על טפסים, וארגונים משקיעים משאבים כספיים אדירים על טיפול בהם. האם נזכה לראות עולם ללא נייר?
לא מזמן, השתתפו מיליוני אנשים באירועי Live Earth שהתקיימו בכל העולם. דרך אירועים אלה, ניסו פעילי איכות הסביבה, יחד עם האומנים שחברו אליהם, אישי הציבור והקהל הרחב, לקרוא לשמירה על כדור הארץ. מודעות, פרסומים והזמנות שליוו את האירועים, קראו לעולם ללא נייר. כידוע, בשימוש המסיבי בנייר, ישנה משום פגיעה ביערות הגשם בעולם ומכאן, פגיעה קשה באיכות הסביבה. לצד השאיפה והפעילות המבורכת לשמירה על העולם שלנו מפני פגיעה אקולוגית, אנו עדים לחידושים טכנולוגיים ולהמצאות מתקדמות בעולם זה, המאפשרות לנו היום לסייע ולהעניק אפשרויות נוספות לשמירת כדור הארץ. עולם מלא נייר עולם הטפסים הארגוניים, הסכמים מסוגים שונים, חשבוניות העוברות בין יצרנים ללקוחות, מסמכים שבין ספקים למשתמשים שלהם, בין גורמים בירוקרטיים שונים לבין האזרח וכדומה, הנו עולם מלא בנייר. על-פי רוב, שימוש זה בניירת אינו הכרחי ואינו נדרש. ההרגל להדפיס כל דבר ולעתים בהרבה עותקים, עולה לנו ביוקר...המחשב אמור להפחית את הצורך של כל אחד בנייר. מחקרים מהעולם מראים כי למעלה מ-80% מהתיעוד הארגוני בעולם, מבוסס על טפסים. לצד זה, קיים גם בזבוז אדיר של משאבים כספיים : ארגונים בעולם מוציאים בשנה סכום הגבוה מ-60 מיליארד דולר על טפסי נייר מודפסים. מנתונים אלה, עולה כי בכל שנה מבוזבזים למעלה מ-360 מיליארד דולר על שמירת מידע על גבי טפסי נייר. על-פי דוח של חברת המחקר גרטנר, על כל דולר שנועד להפקתו של טופס נייר, 30-150 דולר מבוזבזים על העיבוד שלו ועל הטיפול בו. השימוש בניירת הוא הרגל של ימינו. לאורך ההיסטוריה האדם השתמש באמצעים שונים לכתיבה ולהעברת מסרים. האדם הקדמון העביר מסרים באמצעות חריטת סימנים על דפנות המערה, בימי קדם השתמשו ב"רץ" מיוחד שהעביר מסרים ממחנה למחנה ואף בתקופה המודרנית העברת מסרים בוצעה באמצעות יוני דואר. הדפוס עצמו הומצא לפני כמה מאות שנים והוא עדיין התהליך שמייצר הכי הרבה נייר, אשר נשלח לכל אחד מאתנו באמצעות מעטפה ודואר. המהפכה הדיגיטלית המהפכה הדיגיטלית קרתה באמצע המאה הקודמת עת נבנה המחשב הראשון, ותוך עשרים שנה, נמכרו למעלה ממיליארד מחשבים אישיים ברחבי העולם. בשנת 1971 הומצא הדואר האלקטרוני, והכלי, שזכה בשעתו להתעלמות מצד שלטונות ארה"ב, הפך לכלי עבודה בסיסי עבור כולנו. באמצעות רשת האינטרנט התחיל השימוש בדואר אלקטרוני, הנחשב ליישום המוביל בשימוש באינטרנט עד היום. חשוב לציין כי לאורך כל ההיסטוריה, הביטחון בהעברת המסר, סודיותו ומהירות ההעברה שלו, היוו את הפרמטרים העיקריים בבחירת שיטת ההעברה. אנו חיים במציאות בה לכל אדם יש אמצעי נוח ופשוט לכתיבה ולשליחת מסרים. מציאות זו שינתה את התקשורת האנושית. בכל העולם, הפסיקו להשתמש בעט ובנייר ועברו לכתיבה ולהעברת מסרים באמצעות המחשב והאינטרנט. אולם שיטה זו, הנה, בגדר "אליה וקוץ בה". נוצרה בעיה חמורה של אבטחה בשליחת מסרי דואר בין מחשבים. פורצים הראו כמה פשוט לחדור אל מסרים המועברים בין כותבים. כמו כן עדיין , לכאורה, יש צורך להדפיס נייר מודפס כדי לחתום עליו באופן ידני. החתימה הדיגיטלית נועדה להתגבר על מכשולים של אבטחה בהעברת המסרים הממוחשבת ושל זיהוי השולח מסרים באופן דיגטלי. בשנים האחרונות מדינות המערב חוקקו חוקים פנימיים המכירים בחתימה האלקטרונית כחתימה חוקית על מסר אלקטרוני. גם במדינת ישראל, ניתן היום להחליף מסרים חתומים אלקטרונית ושליחתם קבילה בבית משפט ומאפשרת להוכיח בקלות מי החתום עליהם. הצורך בשליחת ניירות מודפסים, דיווחים, חשבונות והסכמים - הפך מיותר. בפתחה של מהפכה מערכות המחשבים עדיין מפיקות כמויות אדירות של נייר. באופן אבסורדי, זה מתאים לתקופה בה השתמשו בנייר מודפס כאמצעי להעברת מסרים. אין הצדקה לתהליכי הדפסה, בעידן של מסרים המועברים באמצעות מחשבים. זה נעשה, עדיין, רק בגלל הרגל של מאות שנים. אין ספק כי הדור הצעיר לא יכיר את כתיבת המכתב ושליחתו באמצעות מעטפה ובול. בישראל של ימינו כתיבה למוסד כלשהו או תשלום של דוח חנייה - קל יותר לבצע באמצעות האינטרנט, ולא לכתת רגליים אל סניף הדואר. שופטי ישראל, עורכי דין, מנהלי חברות, עמילי מכס, קציני ביטחון ואישי ציבור, מצוידים היום בחתימה אלקטרונית לצורך ביצוע תפקידם. אולם לצערי, עדיין, החתימה האלקטרונית לא הפכה לנחלת הציבור, מכיוון שטרם הופנמה האפשרות לשלוח מסרים באמצעות חתימה אלקטרונית ודואר אלקטרוני. בישראל, מתנהלים היום עשרות פרויקטים של חתימה דיגיטלית. לדוגמה: פרויקט חשכ"ל - החברות המדווחות לחשב הכללי כמו קרנות פנסיה, חברות ביטוח, קופות גמל ועוד, הקב"טים של מוסדות החינוך המדווחים על עבודתם למשטרה, עמילי המכס המדווחים לרשויות המכס על כל משלוח שנכנס למדינה, עמותות וארגוני ספורט המדווחים למשרד החינוך, כל השופטים ועוזריהם הממלאים דוחות על פסיקות ופרויקטים חדשים במשרד הרווחה, משרד החינוך ועוד. בנוסף, פרויקטים במגזר הפרטי: בפרטנר ובפלאפון חשבונות חודשיים מגיעים אל הלקוחות, חתומים באופן דיגיטלי, באמצעות הדואר האלקטרוני ועוד. המהפכה, שהתוצאה שלה תהיה הקטנת השימוש בניירות, בתי דפוס ושליחים להעברת ניירת, נמצאת בראשיתה. ככל שארגונים יפנימו את היקף החיסכון הכספי הטמון בהימנעות משליחה ושמירה של ניירות חתומים וככל שהציבור יפנים כמה זמן וכסף הוא יכול לחסוך, כך תגבר הדרישה לחתימה האלקטרונית. לסיכום אנו חיים בעולם בו התקשורת כולה מתנהלת באמצעות דואר אלקטרוני, בעולם בו הטכנולוגיה מאפשרת לנו לתקשר עם אנשים הנמצאים במרחק של מיליוני קילומטרים, שבו ניתן להביט באמצעות לוויין חלל על כוכבי לכת מרוחקים ושבו ניתן לצלם תמונה של ילד בישראל ולהעבירה אל הסבא והסבתא שלו שנמצאים באוסטרליה, תוך שניות ספורות. לא ייתכן כי בעולם שכזה, עדיין ננהל תקשורת יומיומית פשוטה בין ארגונים, לקוחות, ספקים, משרדי ממשלה וכדומה, באמצעות כמויות גדולות של נייר.
|
|
קומדע היא חברה ישראלית לפיתוח ושילוב פתרונות אבטחת מידע לארגונים. חברת קומדע הוקמה בשנת 1985, וכבר בתחילת דרכה ביצעה עבודות והטמיעה מערכות בסביבת TCP/IP. מאז התפתחה החברה לביצוע פרויקטים מגוונים בסביבות הטרוגניות שונות. לקומדע ידע נרחב, כ"א מיומן, טכנולוגיות ומוצרים לרשתות מחשבים ואבטחת מידע. קומדע מפעילה את חברת-הבת קומסיין, גורם מאשר בישראל.
|
|
|
הכותב הוא מנכ"ל חברות קומדע וקומסיין.
|
|
תאריך:
|
28/08/2007
|
|
|
עודכן:
|
28/08/2007
|
|
זאב שטח
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
עוד סתם אזרח
|
28/08/07 23:27
|
|
2
|
|
אל תאמינו
|
31/08/07 18:07
|
|
אירן אינה חדלה ממדיניותה החתרנית במדיניות הסוניות במזרח התיכון. בחודשים האחרונים הזהירו מנהיגי מוסלמים סוניים מפני הפצת השיעה ע"י סוכני ההשפעה האירניים, כולל באמצעות מתן פיתוי כספי לממירים את אמונתם לשיעה. הפצת המהפכה השיעית אינה יודעת גבולות. דיווחים על "מיסיונריות" שיעית הגיעו ממצרים, סוריה, לבנון, אלג'יר ועוד מדינות רבות.
|
|
|
אדוני נשיא המדינה, שר המשפטים, חבריי השופטים המכהנים והשופטים (בדימ.), השופטים החדשים ובני משפחותיהם, אורחים נכבדים,
|
|
|
לפי מרבית ההסכמים הקיבוציים במשק, קיימת רשימה סגורה של מועדים שונים בלוח-השנה, כשכל עובד רשאי להחליט על שניים מהם כ"יום-חופש לבחירה" - בדרך כלל שלא על חשבון החופשה השנתית. "יום-הבחירה" היחיד החורג מכך הוא יום ירושלים, בהיותו מעוגן בחקיקה, והבוחרים בו עושים זאת על חשבון אחד מימי החופשה השנתית המגיעה להם על-פי "חוק חופשה שנתית".
|
|
|
זמן רב כבר לא נשמעה השתלחות חסרת רסן כזאת באישיות כלשהי, קל-וחומר בפרופסור כלשהו, ואף נגד כאלו המצויים בצידה הימני/יהודי של המפה הפוליטית. כמות הארס והחיצים שנשלחו לעברו של פרופסור הלל ויס בשבועות האחרונים בעקבות הדברים שהטיח בפני המח"ט הממונה על הגירוש בחברון, אינה עומדת בכל פרופורציה אפשרית.
|
|
|
1. על-רקע הטיעונים של השופטים (בדימ.): מישאל חשין, דליה דורנר, אליהו מצא ותומכיהם באקדמיה, כי מצב מערכת בתיהמ"ש סביר ואין צורך בשינויים המוצעים ע"י שר המשפטים (דניאל פרידמן), וההתקפות האישיות נגדו; החלטתי להציג בפני כל הציבור, כיצד מערכת אכיפת החוק פועלת בישראל בשנת 2007!
|
|
|
|