לפני שדנים בסכנת הכיליון הנשקפת לישראל מעצם קיומה של מדינה פלשתינית, חייבים לציין שמעבר לשכר ועונש, מעבר לכדאיות, היהודים נקראים כאן לבגידה היסטורית במולדתם, בשליחותם, במורשתם ובעצם מהותם. מעשה שפל ומגונה יישאר כזה גם אם מובטח לפושע שיימלט מעונש.
רק לאחר שהזהרנו את עצמנו מפני החטא כשהוא לעצמו, מותר לנו לדבר גם על עונשו - התוצאות הקטסטרופאליות של "יציאת ארץ ישראל, תשס'ח", חלילה.
בשחר תולדותינו מכר עשיו ליעקב את הבכורה בנזיד עדשים. מאז - 3,700 שנה - החזקנו בה למרות שפעמים רבות זה בכלל לא היה כדאי. להפך, השלכת הבכורה מאיתנו והלאה הבטיחה חיי שלווה ונחת. ואכן, במשך הדורות יהודים רבים, ואולי הרוב, יצאו מרצון ונטמעו בין הגויים. עול הבכורה היה להם כבד מנשוא.
אנחנו, המגדירים את עצמנו היום כיהודים, הננו צאצאי אותו מיעוט שדבק בבכורה היהודית למרות מחירה האיום, וניתן לומר שאם אבינו יעקוב קנה אותה בזול, כל דור ודור מבניו נדרש לקנותה שוב ושוב, אך במחיר איום של דם, רדיפות וביזויים שאין מלים להכילם.
גם שובנו לארץ תחת דגל הציונות גבה, וגובה, מחירים אדירים בסבל אנושי, אך עד לאחרונה גם העם וגם הנהגתו לא הרהרו הרהורי כפירה, שמא כדאי לקולקטיב היהודי במדינת היהודים לעשות את מה שעשו מתבוללים יהודים בכל הדורות - מתיוונים, מתנצרים, מומרים ומשומדים - כל אחד בפני עצמו: לעזוב, לנטוש ולהיפטר מן הירושה המכבידה.
בפרספקטיבה היסטורית, זה מה שאולמרט והכדאיניקים שהתכנסו תחת המותג המזוייף קדימה, ביחד עם להכעיסניקים מן השמאל הקיצוני, מתכוונים לעשות בשנה הזאת: להפקיר ולהשליך את הבכורה לרגליו של ישמעאל - חינם, מתוך אמונה שההיפטרות מירושלים ומארץ התנ"ך תיתן לו את מה שכל המומרים שאפו להשיג: מנוחה.
האם ישיגו? האם במחיר נטישת לב הארץ והקמת מדינה פלשתינית בתוכו תזכה מדינת ישראל חוטאת ובוגדת - לפחות במנוחה, ולו לזמן מה?
התשובה היא שלילית, וכל מי שאינו עוצם את שתי עיניו ביודעין, רואה בעצמו את האסון המתרגש ובא עלינו, מפני שבעצם הוא כבר עמנו. את זאת חובה עלינו לזעוק בראש חוצות, למרת שכאשר הזהרנו בשעתו "אל תתנו להם רובים", לא אבו לשמוע והרובים האלה כבר רצחו 1,500 נפשות. ובכ"ז חובה עלינו שלא להתעייף מלהתריע ללא הפוגה: "אל תתנו להם מדינה!" ואל תגידו שלא ידעתם ושלא הזהירו אתכם, איזה גיהנום צפוי לכם - ולנו - מידיה של מפלצת פלשתינית ריבונית שתתנחל בתוכנו.
מדינת ישראל תהיה טרף לרקטות ולטרור גם אחרי הנסיגה, ועוד הרבה יותר מאשר היום. ערפאת עוד נזקק לתחפושות: נחשף הפתח? המציא את "ספטמבר השחור". אש"ף חתם והתחייב באוסלו להפסיק את הטרור? המציאו את "גדודי חללי אל-אקצה" להמשיך אותו. לעומת זאת, יורשיו של ערפאת כבר אין להם צורך להעמיד פנים ולהשתתף במשחק הישראלי השיקרי שבו החמאס הם "הרעים" והפתח - "הטובים". כמעט מדי יום מזדהים יורי מרגמות ומניחי מטענים ברצועה כאנשי פתח, ובראשם מנהיגים הידועים כאנשי פתח, וטרם נמצא בישראל מנהיג, עיתונאי, פרשן ואפילו אדם מן הרחוב - שירים גבה וישאל: איזה משחק מטורף אנחנו משחקים כאן?
מה שקורה עכשיו בשדרות, גרוע פי אלף, יהיה בנמל התעופה בן-גוריון, במגדלי עזריאלי בת"א, בדימונה, בכל עיר וכפר בישראל, ויעורר גל עצום של ירידה מן הארץ. ואם צה"ל חסר אונים היום מול עזה, כשכל הרי יהודה והשומרון יהפכו לבסיסי התקפה - על אחת כמה וכמה!
מן הסיבה הזאת מציעים קברני מדינתנו העצמאית להקדים רפואה למכה ע"י הצבת כוחות צבא בינלאומיים על גבול הרצועה כדי להגן עלינו מדרום, ובפירוש כבר מדברים גם על צבא בינלאומי ביהודה ושומרון כדי לשמור על שארית המדינה היהודית ממזרח. בצפון, כידוע, כבר יושב יוניפיל מחוזק, ונא לא לשכוח שהגענו לכך מפני שצה"ל נכשל במלחמה נגד החיזבללה וממשלת ישראל הזמינה את הסולם הזה כדי לרדת מן העץ הלבנוני. ומי שמזמין כוחות בינלאומיים מודה בחולשתו - ואוי לחלשים, ובמיוחד במזרח התיכון!
המשמעות הפוליטית, הבינלאומית, של מדינה מוקפת כוחות בינלאומיים היא, שזו אינה מסוגלת להגן על עצמה, וממילא אינה עצמאית. והואיל ובינאום הביטחון ויחסי החוץ שלנו יתרחש כפונקציה של עזיבתנו את יהודה ושומרון, יוצא שהנסיגה הזאת גופא היא שתהיה הגורם לאובדן ריבונותנו על המדינה כולה.
המנגנון לפיקוח הזר בענייני חוץ וביטחון כבר קיים ב"מפת הדרכים", שעל פיה ישראל מסרה לקוורטט - או"ם, אירופה, רוסיה, אמריקה - סמכויות של החלטה ופיקוח בעניינינו הריבוניים. קונדוליזה רייס אינה מגיעה לכאן כשרת חוץ של מדינה ידידותית גרידא - היא מגיעה כבעלת הבית, וכך היא מתנהגת.
במקום ריבונות נקבל קוורטט כגוף מחליט וצבאות בינלאומיים כגוף מבצע. מה שיישאר מאתנו תהיה "מדינת"-חסות, כלומר - שטח חסות.
אולם הצבא הזר לא ישב כאן לעד. כאשר הערבים יגיעו למסקנה שהשיגו את יעדם - סירוסה של מדינת ישראל - הם יגרשו אותו מכאן, כפי שקורה לנגד עינינו בעירק וכפי שקרה ערב ששת הימים, כאשר נאצר סילק את כחות האו"ם וגרם למלחמת ששת הימים. ולאחר שהצבאות הזרים יעזבו, נהיה כמי שנתן את רגליו ועכשיו לוקחים ממנו גם את התותבות.
עם המדינה הפלשתינית יהיו יחסי עויינות ואיבה, מפני שגם המטורפת שביונים בישראל אל תוכל להיענות לדרישתם להחזיר את כל צאצאי וקרובי פליטי תש"ח לערים ולכפרים שמהם יצאו - וזו, לא המדינה הפלשתינית, היא דרישתם הקבוע והאמיתית שאינה ניתנת לשינוי. המדינה הפלשתינית תכניס לתוכה המוני פליטים, אך לא כדי ליישבם בתוכה כפי שצפורה לבני חולמת, כ"א כדי להפעיל לחץ "הומניטרי" על ישראל המקוצצת. הם למדו מאתנו הכל, הם ילמדו גם את תולדות ההעפלה, ואנחנו נאכל הסתננויות לתוך ישראל בחשאי ומצעדים בגלוי של נשים וילדים אל מעבר לגדרות - את המוות שעשינו לבריטים דרך הים, הם יעשו לנו ביבשה, וכל העולם יתמוך בהם וישאל מדוע לא לתת לפליטים לחזור לבתיהם ולאדמותיהם? וכך ימצאו את עצמם, לפתע, גם קיבוצניקים שמאלנים וגם בליינים חסרי כל השקפה - בתפקיד של "מתנחלים" שהתנחלו על אדמותה ערבים שגורשו בתש"ח.
בירדן יודעים היטב, שמרגע שהמדינה הפלשתינית תשלוט על בקעת הירדן, סיפוחה של ירדן לפלשתין יהיה רק שאלה של זמן. הרוב המכריע של תושבי ירדן מזדהה ב"פלשתיני" וכבר עשרות שנים השלטון ההאשמי זקוק לגיבוי ישראל סמוי כדי לשרוד. עם ישראל מסורסת וצבא פלשתיני על הירדן, אין למשטר הזה סיכוי, ואזי תקום "פלשתין הגדולה" מגבול עירק ועד לים התיכון - שתחבוק את ישראל מבחוץ - וגם מבפנים, מפני שערביי ישראל לא ישבו בשקט. הם ידרשו אוטונומיה ויפעלו בגלוי כגייס חמישי של פלשתין הריבונית שתדרוש לספח אליה מיד את אום אל פחם, נצרת, טייבה, כפר קסם ועוד ועוד. המדינה הפלשתינית תהיה מפורזת-כדרישת השמאל - כמו חמאסטן בעזה. נשק מתוחכם יזרום אליה מכל הצדדים. הצבאות הבינלאומים ימנעו זאת בדיוק כפי שהיום היוניפיל בלבנון מונע את זרימת הנשק לחיזבללה.
גם הדרישה שנוכל לפקח על הנכנסים ויוצאים לתוך ומתוך פלשתין, אותה העלה בעבר נתניהו, נשמעת היום מופרכת לחלוטין. עיין ערך הפיקוח על מעבר רפיח, עם המפקחים האירופים שברחו.
וצריך להקים מיד מפעלים אדירים, בעלות מטורפת להתפלת מים. מפני שכל אקויפר ההר יישלל ממדינת השפלה. פלשתין לא תאפשר לטיפת מים מן ההר להגיע אלינו. תחת זאת, היא תתרום לנו בנדיבות מן הביוב שלה. ומה נעשה. נשלח את הצבא? חלק מסירוס הצבא יהיה האיסור לטוס מעל לשטחים הפלשתינים. כבר היום מסוקים מוגבלים בטיסה מעל לעזה ובמלחמת הלבנון השנייה פצועים רבים לא פונו בדרך האוויר מפחד החיזבללה. את פלשתין העצמאית יימצא מי שיצייד בנשק האנטי אווירי החדיש ביותר.
בעבר, נתניהו הישלה את עצמו גם באפשרות לאסור על המדינה הפלשתינית להיכנס בבריתות צבאיות ואחרות - עם מדינות אחרות. לדוגמא, הסכם צבאי עם אירן, להצבת "משמרות המהפכה" בקלקיליה, בירושלים או בג'נין. לא צריך להפעיל את הדמיון כדי לחשוב על התוצאות. אולם, מרגע שתקום ריבונות פלשתינית, שום כוח בעולם לא יוכל למנוע זאת.
ועוד לא אמרנו מאומה על גירוש 300,000 ואולי אף על גירוש חצי מיליון, אם להביא בחשבון גם את ירושלים. חבל להשחית כאן מילים. מי מהם שלא ירד מן הארץ יהיה מר נפש ויקרין סביבו ייאוש ואף שינאה. ההשפעות ההרסניות על כוחו של צה"ל - מי ישורנו.
כל הציבור בישראל - מגרשים ומגורשים - יהיה מסוכסך בקירבו, מלא רגשות אשם והאשמות הדדיות. חברה הרוסה מבפנים תצטרך לעמוד מול הלחצים והאתגרים הבלתי אפשריים שמנינו כאן, וספק אם תעמוד בכך. מי ירצה לעלות אל מדינה כזאת? מי ישקיע בה? והאם לא להיפך: תושבים יוציאו את כספם החוצה וימכרו נכסים כל עוד יש מחיה כדי לדאוג לעצמם? ולכן, מי שמבקש לבגוד במולדת למען הכלכלה - ידע מעכשיו: גם כלכלה לא תהיה! ולמה לא ידאג הפרט לעצמו? הלא דיגלה של מדינת החלוקה תהיה "דאג לעצמך", הלא תחת הסיסמה הזאת משליכים את האידיאלים, את הבכורה - ומדוע לא יחשוב הפרט, על עצמו ורק על עצמו.
אולם חברה אנוכית, נהנתנית, עכשוויסטית וחפה מכל אידיאלים לא תוכל לשרוד כאן מול איום של פלשתין ריבונית, ויותר אין צורך לומר. אמרנו בבית הכנעסת מי בחרב מי ברעב, מי באש , ומי במים" וניתן היום להוסיף "ומי במדינה הפלשתינית. אולם עוד ניתן להציל, עוד ניתן למנוע, עוד ניתן להפוך סכנה של "מי בקיצו" לסיכוי של "מי לא בקיצו".
אך זה בתנאי שנקיף, נקיץ מן התרדמה, מן השיתוק, מן האדישות, מן הפאסיביות שאחזה בנו ונבין שבנפשנו הדבר ועדיין ביידינו נתון לבטל ולסכל את התחזית הקודרת לשנה החדשה ולהחליפה בסיכוי חדש , בתקווה חדשה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
