"הטבות מס" אגב גירושין

גירושין הם דבר שבשגרה בעת המודרנית והשלכתם נותנת אותותיה גם על מערכת המיסוי במדינה, שכן היותכם גרושים או גרושות מזכה אתכם בהטבות מס.

הטבות מס כידוע מתבטאות בזיכויים, ניכויים ופטורים ולרוב מטרתן להעניק סיוע פיננסי, מעין הנחה, לשם הקלה ועידוד אוכלוסיות ובעיקר למטרות סוציאליות.

פקודת מס הכנסה מהווה את המקור העיקרי להטבות מס הניתנות לפרטים גרושים בחברתנו. ההטבות מבליטות את כוונת המחוקק לכסות מגוון רחב ככל הניתן של סיטואציות האופייניות למצב של סיום הנישואין על מנת לסייע לאותם הפרטים להמשיך בחייהם הרגילים ככל הניתן גם לאחר פירוק התא המשפחתי.

ברשימה שלהלן ננסה להביא את מגוון הסיטואציות, הנלקחות בחשבון במגוון החוקים הרלוונטיים, אשר מזכות בהטבות מס אגב גירושין.

הדוגמא הראשונית והנפוצה ביותר מתעוררת בסיטואציה בה הורים גרושים חולקים את כלכלת ילדיהם הקטינים. במצב זה מעניקה הפקודה להורה אשר איננו מתגורר עם ילדיו, נקודת זיכוי שנתית אחת או חלק ממנה וזאת כתלות בחלקו בהוצאות הכלכלה אך ללא תלות במספר הילדים (סעיף 40(ב)(2) לפקודת מס הכנסה).

כפי שכבר אמרנו, הפקודה מתחשבת במגוון רחב של סיטואציות נפוצות כאשר אחת מהן היא נישואין שניים. לכן, מעניקה הפקודה הטבה מיוחדת נוספת לגרוש המשלם מזונות אם נקשר בקשר נישואין חדש. ההטבה על פי הפקודה היא נקודת זיכוי שנתית הנוספת לזו שכבר ניתנה לו עקב הוצאות בגין כלכלת ילדיו וחלוקתן עם גרושתו, כפי שפורט לעיל (סעיף 40א לפקודת מס הכנסה).

הדיון בהטבות מס אגב גירושין יהפוך לדיון סרק מבלי שיחבור לדיון בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959, הידוע גם בשמו "חוק המזונות". חוק המזונות כאמור מעניק הטבות מס הן במקביל והן בנפרד מפקודת מס ההכנסה. ברם, שומה עלינו להיזהר מלערב מין בשאינו מינו שכן מדובר ברובדי חקיקה שונים וכי מטרות החקיקה שונות.

משום כך, התערב בית המשפט העליון לא אחת בפירוש פקודת מס ההכנסה לשם שמירה על קו מחשבה אחיד עם המחוקק. ביהמ"ש איננו שולל ההטבות מכוח דיני מסים אלא אם שלל אותן המחוקק במפורש.

השיא הגיע ביולי 2003, אז קבע בית המשפט העליון הלכה בשאלת זכאותם של משלמי המזונות לנכות את ההוצאה מהכנסתם לפי חוק המזונות, על אף תיקון פקודת מס הכנסה והוספת מערכת הוראות המעניקה נקודות זיכוי וקצבאות.

עיקר הדיון היה במטרת סעיף 20 לחוק המזונות והשלכות תיקונו. מטרתו הראשונית של הסעיף הייתה להעניק זכות לניכוי דמי מזונות מן ההכנסה החייבת במס לנישומים שחויבו בתשלום מזונות מכוח חוק המזונות, אך לא נהנו מן האפשרות לנכות את הוצאותיהם למזונות על פי הוראות פקודת מס ההכנסה. מטרת המחוקק הייתה להשוות מצבם של נישומים אלה למצבם של משלמי המזונות האחרים, שהיו רשאים לנכות את הוצאותיהם האמורות על פי הפקודה בטרם תוקנה. קביעתו של בית המשפט הייתה כי הפרשנות הראויה צריכה להיות כזו שתמשיך את התכלית המקורית.

עיקרי ההלכה הם שלגבי מצבים מיוחדים כגון זה שבסעיף 45 לפקודת מס הכנסה שעיקרו ניכוי בגין הוצאות כלכלתם של ילדים, זכאי הורה לשתי נקודות זיכוי בגין כלכלת ילד בגיר, דהיינו, ילד אשר עבר את גיל 18. התנאי הוא שהמזונות משולמים מכוח חוק המזונות.

המשמעות האופרטיבית של הדבר היא שאם התקבל אישור להסכמי המזונות מבית המשפט יש מקום לדרוש שתי נקודות זיכוי שנתיות.

בהמשך לסריקתנו את מגוון המצבים לא ניתן להתעלם גם מהסיטואציה בה האב וילדיו חיים במדינות שונות כך שילדיו נחשבים לתושבי חוץ לעניין פקודת מס ההכנסה. במצב זה מתחשבת הפקודה באותו פרט שילדיו הם תושבי חוץ בעוד הוא משלם דמי מזונות על פי פסק דין של בית משפט זר. ההטבה מאפשרת לאב לנכות חלק מהסכום, העולה על הסכום שקבע שר האוצר, בחישוב הכנסתו החייבת בכפוף לתקרה (סעיף 20ב לפקודת מס הכנסה).

עד כאן הטבות שבפקודת מס ההכנסה ומכאן להטבות המצויות בחקוקים אחרים כגון חוק מיסוי מקרקעין. חוק מיסוי מקרקעין מתחשב גם הוא בסטטוס החדש אליו נקלעים פרטים עם פקיעת הנישואין. החוק מוציא מהגדרת המושג "מכירה", העברת זכויות במקרקעין כתוצאה מהסכם גירושין ובכך פוטר את בני הזוג לשעבר ממס שבח במכירת דירתם.

לשם הבהירות נעשה תיקון של חוק מיסוי מקרקעין אשר תיקן את הסעיף במטרה להתאים שת דיני המס לדיני הסמכויות הכלליים. החידוש המרכזי הוא שאין עוד צורך בהסדר רכוש בבית דין לענייני משפחה ודי בהסכם גירושין לשם קבלת הפטור.

רשימה זו מלמדת כי המחוקק השכיל להכיר במצבם של פרטים גרושים לאור מצבם המיוחד והאתגרים החדשים אותם הציב. הכרתו מוצאת ביטוייה במגוון רחב של חיקוקים ואין ספק כי יצטרפו לרשימה זו חיקוקים נוספים שכן ההכרה החברתית במצבם המיוחד של הפרטים הגרושים דורשת זאת ולפיכך עתידים אנו להתקבל בעתיד בהטבות נוספות אגב גירושין.