|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
העין רואה ואינה מאמינה למראה מסביב ● החינוך פשט רגל, רק שההכרזה הרשמית מחכה לה מזה שנים רבות. אחרי הכול, לא קל להודות בטעות
|
החדשות האחרונות התופסות את מעגל חיינו היום יומי, ובראשן שביתת המורים, בנוסף עם החדשות הטראגיות המזעזעות של רצח, אונס ושאר מרעין בישין, הביאה למסקנה את החברה הישראלית לחשיבה לרענון ולשינוי מערכת החינוך הכושל. שינוי שכולם מייחלים לה, בינתיים לשווא.
כל זה בשנת ה-60 למדינת ישראל, כאשר עברו ובאו לעולם ממשלות ישראל לעשרות, וכנסת ישראל החליפה צורתה 17 פעמים, ועדיין אין תוכנית ממשית לממשלת ישראל לשינוי מהותי במערכת החינוך.
העין רואה ואינה מאמינה למראה מסביב. החינוך פשט רגל, רק שההכרזה הרשמית מחכה לה מזה שנים רבות. אחרי הכול, לא קל להודות בטעות, ושמורה היא לאישי אצולה המיוחדים בנפשם. לא רבים מאישים אלה, נשארו לנו כנראה בנוף חיינו. בוודאי לא בין מקבלי ההחלטות על גורל חיינו - אלה המעצבים את דור המחר.
העולם נותר בחלל גדול מבחינה אנושית-ערכית, כאשר מחד הטכנולוגיה מתפתחת למימדים חלומיים, ומאידך האנושות יורדת לה פלאים ברמת ערכים אנושיים בסיסיים. ערכים שעדיין ניתן לראות אצל אישי אצולה מיוחדים, הנחבאים אל הכלים (אשר כל חסרונם היא מידת ה"רייטינג" שאינם מספקים, לשיטתם של כמה ממובילי התקשורת בישראל).
אז איפה הבעיה. מהו השורש לכל המרעין בישין, שאנו עדים להם, עד כדי כך ששיווי המשקל החברתי נוטה לקריסה טוטאלית? ומהו הדבר שצמרת המדינה לדורותיו קשה לו להודות באסון שאותה המיטה עלינו, ולומר בלי מצמוץ וגמגום "טעינו"? היודעים אתם, מהי? הוואקום והריקנות. זוהי שורש הבעיה. בזה הם כשלו ובזה קשה להם להודות בקול רם, שטעו, שגידלו כאן נוער ריק בלי ערכים, נוער המנותק משורשיו, שבמקרה הטוב ההיסטוריה שלו מתחילה מלפני 60 שנה. הרי זה כלל ברזל שבלי עבר לא ניתן לבנות שום עתיד. כלל זה ידוע לעמי תבל. גם למדינות ערב באשר הם. צמרת המדינה היהודית היחידה בעולם ניסתה לבנות משהו שונה, מנותק, מנוכר לעברו. אין מה לחפש, ואין מה להמציא. הכתובת הייתה כתובה על הקיר. היא כתובה כיום בצבע של דם. כמה מקרה רצח, כמה כאב של משפחות, כמה נשמות הרוסות! הלב דואב וכואב למראות הקשות הסובבות אותנו. זאת התוצאה של החינוך הקלוקל המנותק מכל ערכי יסוד.
זאת בנוסף לדוגמא שמקבלים בני הנוער ממנהיגי הדור המשליך עליהם כהרס של נחש, כאומרים: אין דין ואין דיין ואני ואפסי עוד. התוצאה ברורה. הרסנית וכואבת עד כדי פירוקה של החברה הישראלית לרסיסים. במצב נורא שכזה של התפוררות החינוך - מי צריך עוד אויבים. אם לא נפנים זאת מיד ונעשה הכול כדי לשנות את המצב האיום הזה במחוזותינו, יהיה זה ההורס את החברה הישראלית, לפני כל!
חיים אנו בעולם של ריקנות שתפסה ראש, ריקנות שהחליפה את "עם הספר" לתחלופות של ביבים וזוהמה בדמות התכנים הרדודים המובאים בטלוויזיה, בעיתונות ובאינטרנט - התופסים את החלק הארי מהאוכלוסיה, דבר שמשליך על חיינו. אותם צריך להחליף, לתקן ולמלא בערכים אחרים ובטוב האין סופי החבוי והטמון אצל כל יחיד ויחיד מאתנו. זה קיים. יש רק להוציאו מהכוח אל הפועל.
שביתת המורים, היא מוצדקת מכל בחינה שהיא, ובראש ובראשונה בגלל מיקומה הירוד של נושא החינוך בסולם חיינו. הצלחתה של השביתה תירשם, רק כאשר היא תצליח להרים את קרן החינוך בראש סדר העדיפויות הלאומי. לא פחות מנושא ביטחון.
יחד עם זאת, יהיה זה כישלון אם לא יהיה רענון גם בתכניה של מערכת החינוך. אך אם יושם דגש חזק על נושא הערכים ועל מילויו של הוואקום שנוצר בחלל חיי הנוער שלנו, יהיה זה בגדר של התחלה טובה למסלול חדש ומבטיח.
|
|
מסופר על הבלש האגדי שרלוק הולמס, כי יום אחד החליט לצאת לפיקניק עם חברו. הלכו והגיעו למדבר. פתחו להם אוהל, ישבו ועשו מדורה, הכינו ארוחה דשנה, עד שנרדמו.
באמצע הלילה העיר שרלוק את החבר.
- "חבר, התעורר!".
התעורר החבר, ושרלוק שואל אותו:
- "הבט נא השמיימה, מה אתה רואה?"
- "כוכבים", השיב לו החבר.
- "ומה הם אומרים לך, חבר" – מקשה עליו שלרוק.
- "תלוי" – עונה החבר. "הפילוסופים יפרשו כדרכם הפילוסופית. המאמינים יראו בזה את גדלות הבורא וכו'".
- "ומה הם אומרים לך" – מקשה החבר לשרלוק?
- "הם אומרים לי, כי גנבו לנו את האוהל"!
עד כאן הסיפור. והנמשל:
ישנם אנשים שמתכננים רבות, וחושבים עמוקות לשנות דברים, בתחומים שונים בחייהם. לעיתים הם צריכים לראות, לפני הכול, האם בטרם חושבים הם על הדברים ה"גדולים", האם לא נשמט מתחתם הבסיס האלמנטארי, הראשוני. האם המבט על "הכוכבים" היה אולי מוקדם לפני שהוא ראה כי "גנבו לו את האוהל" – את בסיס הקיומי שלו, עלי אדמות?
זאת ועוד: סיפור זה ממחיש לנו, עד כמה יש לחבר בין חיי הגשם לחי הרוח. וכי בצד המבט אל "הכוכבים" – הרוחניות, יש להתחבר ולחבר את זאת עם הגשמיות – כאן בעולמנו זה.
נראה לי שזה הפירוש בפסוק (בפרשת השבוע – חיי שרה): "וְאַשְׁבִּיעֲךָ בה' אלוקי השמים, וֵאלֹקי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר לֹא-תִקַּח אִישָּׁה, לִבְנִי, מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי, אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּו" (בראשית, פרק כד' פסוק ג')ֹ. – אברהם אבינו ששולח את אליעזר עבדו למצוא בת זוג לבנו יצחק, מציב לו תנאים. לא לקחת אישה מבנות כנענים. לשם כך הוא משביע אותו. הבה נשים לב, לשם מה אומר אברהם את המשפט "וְאַשְׁבִּיעֲךָ בה' אלוקי השמים, וֵאלֹקי הָאָרֶץ"? וכי לא היה מספיק לו לומר: "ואשביעך בה'"? – ללמדך, כי אברהם אבינו רמז לעבדו את הרמז הבא: כי ייקח הוא רק אישה כזאת שיש אצלה את החיבור שבין השמים לבין הארץ. לא אחת שמחוברת רק לארץ או להיפך, כזאת שמנותקת ממאוויי העולם, שתהיה רק מחוברת לשמים.
|
|
א. בטרם נכין תוכניות גרנדיוזיות לשינוי פני החינוך בישראל, יש להחזיר את הדברים הבסיסיים בחינוך ילדינו – ערכים שהם בבסיס חיינו, שהם נר לצמיחה אישית של דור המחר.
ב. רק בחיבור בין הגשם לרוח, נוכל לבנות חיים של ממש.
במו ידינו נוכל ליצוק תוכן בנפש בנינו ובנותינו. יש רק להפסיק לדבר. עת למעשים, לא עת לדיבורים. זה בידינו ממש.
|
|
יסוד מוסד הוא ביהדות, כי אין וואקום בחייו של אדם, וכי במקום שאין ערכים ורוחניות, יתמלא האדם בדברים אחרים – בריקנות! נפשו של אדם זקוקה תמיד לחמצן רוחני, למשהו שימלא אותו. זה ניתן לבחירה של האדם. אם לערכים ולצמיחה אישית אינטנסיבית, אם לתחליפים מדומים, המורידים את האדם לפי פחת. "וגם הנפש לא תמלא" (קהלת פרק ו) - אמר החכם מכל האדם. ובמדרש (קהלת רבה פ"ו) המשילו חז"ל את נשמת האדם לעירוני שנשא בת מלך, שאפילו אם יביא לה כל מה שבעולם אינם חשובים לה כלום, מפני שהיא בת מלך.
בסבך החיפוש המתמיד של הנשמה במילוי מאווייה – רוחניות, במידה והאדם אינו עומד על המשמר כיאות, יכול הוא ליפול בנקל.
עיקרון זה מרומז היטב בדברי המדרש המצוטט ברש"י בסיפור יוסף ואחיו. כאשר אחי יוסף הורידוהו לבור "והבור ריק אין בו מים" (בראשית לז', כד'), על הכפילות "והבור ריק" וגם "אין בו מים" לומד המדרש "איני יודע שאין בו מים, מה תלמוד לומר 'אין בו מים?" ומשיב המדרש: ללמדך ש"מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו". בעולמו של האדם, הריקנות לא נשארת במצבה הסטאטי וכל חלל מתמלא. השאלה היא במה אתה ממלא אותו. זה הכלל: אין סטאטוס, אין וואקום.
עלינו מוטלת חובה לבדוק איך גדלים בנינו ובנותינו. מי הם מוריו ומחנכיו. האם בדרך חינוכם כיום, הננו מקנים להם ערכים שיגדל אותם לשם ולתפארה במשפחת עם ישראל?
|
|
| תאריך:
|
02/11/2007
|
|
|
עודכן:
|
02/11/2007
|
|
יצחק גאגולה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ע.ג1
|
2/11/07 11:19
|
|
|
|
|
|
duducohn
|
3/11/07 05:09
|
|
התכנסות (convergence) - מדברים על כך כבר הרבה שנים, והיום היא ממשית. התכנסות הינה יצירה של מערכת כוללת לצרכנים לשם קבלת כל תוכן, בכל מקום, לטובת בידור ויעילות. באמצעות שינויי ההתנהגות הללו, התכנסות הינה הזדמנות לעסקים חדשים ולמודלים עסקיים. ההתכנסות מאפשרת:
|
|
|
|
|
יש דברים שאת שומעת, הם עוברים לידך ואת לא ממש מפנימה. אחד מהם הוא הנתון כי גילם הממוצע של מורי התיכון הוא 52. יו"ר ארגון המורים, רן ארז, חוזר שוב ושוב על הנתון הזה, והאמת, בתחילה גם בי הוא לא ממש עורר תגובה.
|
|
|
|
|
ד"ר רוברט ס' לייקין (Robert S. Leiken), מנהל התוכנית להגירה ולביטחון לאומי במרכז ניקסון וסטיבן ברוק (Steven Brooke) חוקר במרכז ניקסון קוראים לממשל האמריקני לבסס דיאלוג מדיני עם האחים המוסלמים כאמצעי לקידום הדמוקרטיזציה בעולם האיסלאמי. במאמר משותף שפרסמו בגיליון מרס-אפריל 2007 של כתב העת Foreign Affairs תחת הכותרת "האחים המוסלמים המתונים" (The Moderate Muslim Brotherhood) טוענים לייקין וברוק, כי הממשל האמריקני יטיב לנהוג אם יבסס את יוזמת הדמוקרטיזציה על שיתוף פעולה אסטרטגי וברית של אינטרסים עם האחים המוסלמים המהווים לדבריהם "גורם מתון" ו"הזדמנות מצוינת" לקידום באמצעותם של האינטרסים האמריקניים.
|
|
|
|
|
לאחרונה נפוצה התופעה שמנסים לברר, מי אנחנו בכלל. שזה קורה לאדם פרטי, זה מובן ומוכר, בעיקר בגיל בו אמורה להתעצב האישיות הפרטית. זהו שלב בחיים של רבים מאתנו ולכאורה אין בכך כל סכנה. הפרט מברר לעצמו מי הוא או מה הוא רוצה להיות, ומאותו רגע הוא חי בשלום עם עצמו ועם הסובב. או שלא; כי יש כאלה שלא מצליחים לברר, נשארים עם הבלבול, ובהמשך – הם כנראה יהיו אלה שיספקו פרנסה למומחי בריאות הנפש. עד כאן זה מוכר וידוע, כאמור, ולא ממש בעייתי.
|
|
|
|
|
לא, איננו אדונים לגופו של ראש הממשלה, ראש הממשלה עצמו ידע ודאי מה לעשות עם הגידול המיקרוסקופי שהתיישב לו בערמונית.
|
|
|
|
|
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
