המוסר הכפול של עמיר פרץ

עמיר פרץ תקף בשבוע שעבר את אהוד ברק, מחליפו בשני התפקידים, וטען כי שר הביטחון מוביל את מפלגת העבודה לצד הימני של המפה הפוליטית. "הבוחרים לא הצביעו לעבודה כדי שברק יוביל אותה ימינה" רטן פרץ.

ואכן, פרץ צודק במאת האחוזים. אבל בהזדמנות זו נזכיר לו, כי אותם בוחרים שהצביעו עבורו אך לפני כשנה וחצי, לא עשו זאת כדי שהוא ילך לתיק הביטחון, ישלח את צה"ל למלחמה מטופשת, יכניס את המדינה לסחרור ויפלג את העם. ואם זה מנחם אותו, אז היו לו אז שותפים לא פחות גרועים ממנו.

איך אמרו חז"ל? טול קורה מבין עיניך, אדון פרץ.

המבדיל בין קודש לחול

יום שישי האחרון. אני על כביש דימונה-באר שבע. השעה 16:54. השבת בדימונה ובב"ש נכנסה לפני עשרים דקות בדיוק. הרדיו על גל"צ. דודו אלהרר משדר את תוכניתו הנפלאה בקולו המלטף והעמוק. עוד שש דקות החדשות של חמש. ברקע נעימה יפה, מרגיעה. אני מתקשה לזהות אותה. ואז נשמע קולם של אהוד בנאי ועובדיה חממה. השיר האהוב עלי. "אנא בכוח גדולה ימינך תתיר צרורה" שרים השניים. הם שרים מהלב ולכן השיר נכנס אלי לנשמה. אלהרר מזמזם עם השניים.

"אנא בכוח גדולה ימינך" הוא, לעניות דעתי, אחת משלוש תפילות הכי מרגשות ביהדות; קדמו לו "קול נדרי" ו"ונתנה תוקף". תפילה מרגשת, נוגעת, מלאה צער ותחנונים. אבל למה, אני שואל את עצמי כיהודי חילוני אבל מאמין, למה צריך להשמיע את השיר הזה דווקא ביום שבת? שואל, ואין מענה. בטוחני כי ברשת ג' או ב', ששם ההפקרות היא הרבה פחות חמורה מגלי צה"ל, לא היו מעיזים סתם כך להשמיע תפילה כל כך יפה ביום שבת.

בתקווה שמישהו יתקן את הטעון תיקון ויוציא הנחיה, לפיה לא משמיעים שירי קודש ביום שבת.

ד"ר שקשוקה

ירון זליכה, החשב הכלכלי במשרד האוצר, הוא אומנם דר' בתוארו, אבל מה שהוא מותיר אחריו במשרד האוצר מזכה בתואר דר' נוסף: ד"ר שקשוקה.

מאז קמה המדינה ועד היום, לא היה לנו פקיד כל-כך פרובלמאטי, כל כך פומפוזי, כל כך עסוק בעצמו, מלא בעצמו. פיל בחנות חרסינה. טוב שבא, אבל עוד יותר טוב שהלך.