שוטרי המחוז הצפוני, שהחליטו לקחת את החוק לידיהם, הם סימפטום למחלה הממארת שאחזה במערכת השלטונית שלנו המסכנת את עתיד כולנו. כאשר אזרחי ישראל חשים מופקרים ונאנסים לנהוג על-פי האמירה "אם אין אני לי מי לי?"
השוטרים המיואשים שנקטו בצעד קיצוני שכזה, הם רק פן אחד של האנרכיה השלטונית הבאה לידי ביטוי גם בשביתת המורים הנמשכת כבר ארבעים יום, כשראש הממשלה, אינו מוצא לנכון להיפגש פנים אל פנים עם המורים, בוחר בזכות השתיקה, מלבד המכתב המקומם למורים אותו הוא פרסם בכותרת הראשית של פרבדה, המכונה בישראל ידיעות אחרונות.
אם בארזים שוטרי הצפון נפלה השלהבת, מה יגידו אזובי הקיר? כמו החקלאי שי דרומי שנאלץ מהיעדר שוטרים, לירות בשודד שחדר באישון לילה אל חוותו כדי לגנוב את צאנו.
מה יעשו תושבי שדרות החשופים לאימי הקסאמים מזה קרוב לשבע שנים באין מושיע? האם הם צריכים להתארגן במליציות חמושות, לחדור לעזה ולגבות שם מחיר דמים כדי להפסיק אחת לתמיד את ירי הקסאמים, ולהוכיח לכל "המומחים והפרשנים" שיש פתרון צבאי למצוקתם!!!
כמוהם גם מאות ארגוני המתנדבים המסייעים למשפחות שבמצוקה, שקמו בגלל היעדרותה של הממשלה, המפקירה בצורה נפשעת את ענייה.
זהו שלטון המפריט את כולנו לדעת, המאלץ את החולים שאינם מקבלים את השירותים להם הם זכאים מהרפואה הציבורית להוציא הון תועפות על הרפואה הפרטית. רק כך מצליחים החולים לסלול כביש עוקף לתורים הבלתי נסבלים של הרפואה הציבורית, ולזכות בטיפול נאות מרופאים מומחים.
וההורים שקידום ילדיהם חשוב להם, נאלצים לשכור להם מורים בשעות אחר-הצהריים המתמסרים לתלמיד הפרטי שלהם, המוזנח בשעות הבוקר בכיתה מפוצצת בתלמידים.
אותם הורים גם רושמים את ילדיהם לחוגי העשרה פרטיים, שבשל סולם עדיפויות נואל, אינם נכללים בסל החינוך של בתי הספר. ומה יעשו אותם מאות אלפים שידם אינה משגת לשדרג את שירותי הבריאות שלהם, ומצבם הכלכלי הרעוע אינו מאפשר להם להעשיר ולהשביח את החינוך הניתן לילדיהם? הם שבויים שלא בטובתם בשירותים ציבוריים של העולם השלישי, שמספקת להם ממשלת ישראל.
כפי שמלחמת לבנון השנייה חשפה את ערוותם של האחראים להפקרתם הפושעת של חיילי צה"ל ושל אזרחי הצפון, כך השוטרים שתפקידם לשמור על החוק, שברוב ייאושם נטלו את החוק לידיים פתחו בפנינו תיבת פנדורה של משטרה מתפוררת, המפקירה את שוטריה ובני משפחותיהם לאימתם של ראשי ארגוני הפשע. בהכינם את מטעני החבלה נגד הפושעים המאיימים על חייהם, שלחו השוטרים קריאת SOS נואשת, למערכת שיפוטית נלעגת המרחמת על פושעים אכזרים, ומתאכזרת לאזרחים תמימים.
אזרחים שאינם מקבלים תמורה הולמת למיסים שהם משלמים, ונאלצים לדאוג לעצמם בסלילת מעקפים וברקיחת קומבינות נגד השלטון הנבחר, ימנעו יותר ויותר מלהשתתף בבחירות, ומלעשות למען מדינתם. ואכן, ההשתמטות הגוברת מצה"ל והפיחות בנכונות בנינו לשרת ביחידות הלוחמות, הם האיתות הראשון לסכנה המרחפת על ראשינו.
