כסף יפה

השבוע עבר המניפסט הסודי של "ארטמיס" מפה לאוזן הרחק מהתקשורת והצליח לסחוף אחריו מאות נשים מתחום הכלכלה והמשפט. הבשורה המפתיעה על הקמתה של החברה הכלכלית לנשים עובדות, מוכיחה כי כוחות השוק החופשי חזקים מהמסורת הגברית המדירה את רגלי הנשים משדות הכסף והזהב. החברה החדשה תעמיד קרן הון להשקעות במיזמים עסקיים של נשים בלבד ומאידך תשמש איגוד מקצועי של כל הנשים העובדות בישראל.

לקח לנו זמן, אבל גם אנחנו הבנו, ששדה המערכה לקידום מעמדנו ותקוותנו הגדולה, הוא שדה המערכה הכלכלית. אט אט מבלי ששמנו לב, עבר מוקד הכוח והעוצמה בעולם לשדה הכלכלי. כולם כבר יודעים את זה מזמן, רק אנו הנשים, העדפנו להישאר ולהיאבק על זכויות השרדותיות בפרלמנטים ובהפגנות, בכנסים ובעצומות.זהו הביטחון הסוטה בכאב המוכר.

עד היום 99% מארגוני הנשים נאבקים על כך ששירשו לנו להצביע, שירשו לנו ללמוד, שישתפו אותנו בממשלה, בכנסת, בדרקטוריונים, שיתנו כסא באיזה ועד, שירשו לנו לשחק עם הגדולים ב "כאילו" קבלת החלטות, רוב הארגונים הפועלים היום בשטח נלחמים בשבילנו שישלמו לנו שכר, שלא ירצחו אותנו, שלא יאנסו, יטרידו יתעללו וכד'.

אלא, שכמה מאיתנו, החליטו לנסות כיוון חדש. גם אנחנו רוצות הנפקה בבורסה, קרנות מעו"ף והשקעות סולידיות. גם אנחנו רוצות עיתון כלכלי שיסביר לנו וישתף אותנו בטיפים בורסאיים, גם אנו רוצות לעשות הרבה כסף. ביג טיים. אם יהיה לנו הנשים, כסף גדול. אף אחד לא יעיז להתעסק איתנו, וכל דרישותנו לשיוויון יסתדרו - תאמינו לי - תוך זמן קצר מאד ובלי שום ויכוח. "ארטמיס" הולכת להיות שחקן כלכלי מרכזי במשק שאף מהלך פיננסי לא יוכל להתקיים מבלי לקחת אותנו בחשבון.

קחו למשל את האונס הקבוצתי שביצעו נערי האוצר ב-450 אלף עקרות הבית. הם החביאו בתוך חוק ההסדרים הפאשיסטי, את סעיף 76 המחייב מעכשיו את כל הנשים הכי חלשות במדינה-עקרות הבית, (שכבר משלמות 52 ש"ח בחודש לביטוח לאומי) לשלם 86 ש"ח עבור שירותי בריאות.

הנערים טוענים ש"אסור שאף אזרח יקבל שירות מהמדינה בחינם". אילו היו נשים כלכלניות בתוך חבורת ה"שבבניקים" מהאוצר, הן היו מונעות את הטעות המטופשת הזאת. סליחה, עקרות הבית בישראל לא תורמות כלום למשק? ומי גידל אתכם, חבורת "קלקלנים" שמנדריקים. מי בונה לכם דור המשך ,ילדים, שהם פוליסת הביטוח של המדינה הזאת? מי מבסס ומקיים את הבית אליו אתם הגברים, חוזרים עייפים ורעבים בערב?

רק במקום שבו מקבלי ההחלטות הפיננסיות כולם גברים, נעדר "ג'נדר מינסטרימינג" ,שזה הטראנד החדש בכל העולם המערבי- כלומר, בחינת החלטות ממשלתיות דרך משקפיים ורודים של השפעת ההחלטה על הנשים שהם חצי מהמדינה. מתי כבר יבינו הנערים שנשים עובדות בחוץ, או נשים שעובדות בבית אינן "טפילות" כלכליות, הן עובדות פי שתיים יותר קשה מכל גבר והגיעה העת לחשב את עבודתה של האישה בביתה כבעלת ערך כספי של ממש. רק ע"י מתן שערוך כלכלי לגידולו של ילד, לטיפול בבית, ניתן יהיה להעמיד את הנשים כולן, במקום שווה לזה של הפרטים האחרים בחברה.

מי שקרא השבוע את המניפסט של "ארטמיס", ראה שמטרתה המרכזית היא להפוך לארגון עובדים יציג של כלל הנשים במדינת ישראל (בכללן עקרות הבית שנחשבות בארטמיס כעובדות לכל דבר ועניין). אז הנה הערה לסדר בעניין הצורך הדחוף בארגון עובדות עצמאי-יציג של נשים, כזה שאינו תלוי בהסתדרות הגברית: בשולי החדשות פורסם השבוע כי ועד העובדים במפעלי י-המלח ניסה למנוע זכותן של נשים מלהיבחר לוועד העובדים. בסופו של דבר, רק התערבותו של הגבר-עופר עיני-עשו טובה חבורת המגעילים האלו, והסכימו לבחירות כפולות, באחת יבחרו רק הגברים, ובשנייה רק נשים, והם "יסכימו" לשריין להן מקום בועד.

זוהי רק דוגמא אחת למה שקורה בכל המרחב ההסתדרותי בארץ: [א] 92% מהנשים הבוגרות בישראל בכלל לא שייכות לשום ארגון עובדים כך שהרעש והצלצולים שעושה ההסתדרות בעניין נשים ממש מגוחכים [ב] מתוך מאות ועדי העובדים בישראל, אין ולא היה בהיסטוריה, כמעט אף מקרה שבו מספר הנשים בוועד תאם את מספרן היחסי באותו מגזר עבודה.

הוועדים הם אוליגרכיה גברית שוביניסטית ולעולם לא יתנו לנו הנשים את המקום העצמאי שלנו. הם תמיד יכפיפו את נציגות הנשים הסימבולית, לעשות כרצונם ולפי האג'נדה הגברית השלטת. אז בנות. הגיע זמן האישה. בואו נצטרף כולנו לארגון החדש "ארטמיס" ונחזק אותו.