News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 661,809  סלולר - 1,608,629
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
שופטי בית המשפט העליון אינם מפזרים יותר מדי רמזים על הכרעותיהם הצפויות, ודאי לא בעתירות כה מהותיות כמו אלו הנוגעות להקמת הממשלה. ובכל זאת, דבריהם ביומיים של הדיונים מאפשרים לנסות ו...
עידן יוסף
עידן יוסף
אם ליעקב ליצמן הייתה חשובה השבת, מדוע ביקש לקבל לידיו את תיק הבינוי והשיכון, ולא למשל את תיק העבודה והרווחה, שבאמצעותו יוכל לצמצם משמעותית את חילולי השבת?
גדעון סער
גדעון סער
מסכנה אחת אין ולא תהיה לאיש אפשרות לשמור על הרשות השופטת: מפני עצמה. הסכנה שבכניסת בית המשפט לזירה הפוליטית היא בראש ובראשונה לו עצמו. איפה הימים ששופטי בית המשפט העליון כתבו בפסקי...
בסיס דו-מפלגתי [צילום: עמוד הפייסבוק של ג'ו זבולוני]
ד"ר ערן לרמן, רוברט סילברמן
המגיפה תשפיע על המערכת הפוליטית האמריקנית, על סדרי העדיפות התקציביים של הממשל, על המדיניות של ארה"ב במזרח התיכון, על הקהילה היהודית במדינה ועל ההתנהלות מול אירן    ישראל צריכה להתאר...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
רועי בלכר [צילום: תמר מצפי, גלובס]
עורך דין
רועי בלכר, (נולד: 1970) עורך דין ישראלי. שותף מייסד במשרד עורכי הדין KRB.
גורי אלפי [צילום: רונן אקרמן]
קומיקאי, שחקן
גורי אלפי (נולד: 18 בספטמבר 1976), ישראל. קומיקאי, שחקן, זמר, במאי ויוצר טלוויזיה ישראלי.
מגי אזרזר [צילום: איציק בירן, יח"צ]
שחקנית
מגי אזרזר (נולדה: 10 בספטמבר 1986), שחקנית ישראלית. שמה המלא: מרגלית אזרזר סבג.
לכל הערכים במועדון+
בלי רגולציה מוכתבת תהפוך ישראל לתוצר של פרברים ומשכנות עוני

▪  ▪  ▪
המוטיב המרכזי בכל הדברים שהועלו לדיון ב"כנס ירושלים" השני הוא התנגשות בין שני גורמים מרכזיים. מצד אחד השיח הלאומי, שבא לידי ביטוי במילים כמו ריבונות, שליטה, הסדרה, אדמה, ומצד אחר שיח על מילים כמו דמוקרטיה וזכויות. זכויות של קבוצות שונות, חברתיות או סקטוריאליות, זכויות של חקלאים, זכויות של עניים, זכויות של קבוצות הנמצאות בפריפריה.

כל מי שהשמיע את דברו, משני צדי השיח, גילה יחס של כבוד ואמפתיה לשני סוגי השיח, וגם לתחום הנורמטיבי הערכי שממנו עולה כי אנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית.

ההתנגשות הזאת בין השיח הלאומי לשיח הדמוקרטי פורצת היום, בתחילת המאה העשרים ואחת, לא במקרה. היא פורצת בשעה שאנחנו ניצבים מול תהליכים רבי משמעות. מצד אחד - צפיפות אוכלוסין גוברת, מחסור בקרקע וצורך במציאת פתרונות בתחום העיור המרוכז של האזורים המטרופוליניים. מצד אחר - שסעים חברתיים ש"הקשת הדמוקרטית המזרחית" נותנת להם ביטוי, שסעים בין הסקטור הכפרי שהופך לסקטור עני, לבין הסקטור העשיר. כאשר שומעים מה קורה בקיבוץ אילון ומבינים את המשבר הקיומי בקיבוץ שחברים בו טוענים כי הוא כבר בחזקת "לא קיים" - הלב ממש נחמץ, ובבת אחת מבינים את מקורותיו של השסע המתפתח.

אם נוסיף לכל אלה את העובדה שאנו חיים בתקופה של תביעות, תביעות, תביעות - שבעבר מעולם לא עלו - מצדדים שונים, גם מצד האוכלוסיה הערבית והאוכלוסיה הבדווית, יחד עם הערעור פוליטי על הריבונות של ישראל שמקורו בחוץ וגם בפנים, ברור יותר ויותר עד כמה מורכב וקשה המצב. ובדיוק על-רקע הדברים האלה מתגבשים כאן שני סוגי השיח: השיח הלאומי מול השיח הדמוקרטי. וכאן גם מקור הסכנה.

אין ספק שבמצב שבו מלאי הקרקעות אוזל ומקור המשאבים מצטמק, עתידה ישראל לעמוד בפני אסון אם לא יהיה כאן תכנון ראוי, אם מישהו לא יפעיל סמכויות ויסדיר את הדברים, במידה רבה באמצעות שליטה מלמעלה.

למרות החשש, ראוי לומר בבירור כי שליטה מלמעלה לא בהכרח פוגעת בדמוקרטיה. סדר שלטוני הוא מיסודות הדמוקרטיה. אבל מצד שני,תהיה זו שגיאה חמורה אם בניסיון להיחלץ מכל האיומים המשפיעים על חיינו, נאפשר היווצרות של איזו דיקטטורה המתעלמת מהתרומה של סקטורים שונים למשק, שאינה מוכנה להכיר בצרכים של הסקטור החקלאי, של קיבוצים, של המושבים, של אזורי הפריפריה, של עיירות הפיתוח, של קבוצות עניות, של הבדווים ושל הערבים.

אי-אפשר ואפילו אסור להתעלם מהתרומה של כל אחד מרכיבי החברה הישראלית. התפקיד הנכון והראוי של החברה הישראלית כולה הוא למצוא את הנתיב הנכון כדי לאזן בין התחומים השונים, בין האינטרסים השונים. והנתיב הזה אינו יכול להיות נתון רק בידי המערכת השיפוטית. כאן חלה חובת ההתערבות על המערכת הפוליטית שלנו ועל המערכת החברתית, ועליהן למצוא דרך להתמודד עם האתגרים הנוקבים שבפניהם ניצבת כיום החברה בישראל.

כאשר מנסים לנתח מצב, קל מאוד להטיח את האשמה בממשלה. אך לדעתי זו טעות להאשים רק את הממשלה. נכון שקיימת בציבור אכזבה רחבה מההתנהגות הממשלה משום שחסרה לה יכולת תכנון, משום שאין לה יכולת לראות לטווח ארוך במדיניות רב תחומית, משום שהיא אינה עמידה בלחצים של גורמים אינטרסנטיים, משום שהיא אינה פותרת קונפליקטים בין ארגונים שונים, משום שהיא אינה מביאה כל בשורה חדשה ואינה משמשת דוגמה טובה לציבור, ובעצמה מנסה "לפתור" בעיות באמצעות העברת חוקים סקטוריאליים, והופכת לסקטור המפעיל כוח, באמצעות מנגנוני החקיקה, כדי שגם היא תוכל "לחטוף" את מה שנראה לה שמגיע לה.

המצב הזה, הדמוקרטי לכאורה, הוא בלתי אפשרי. הוא יוצר סיטואציה קלוקלת שבה הממשלה היא בעצם "הבריון הגדול בשכונה". וזה לא התפקיד שציפינו כי הממשלה שבחרנו תמלא.

אולם למרות כל הקשיים והבעיות, חובה לומר את האמת: במצב הנוכחי אי-אפשר להאשים רק את הממשלה. התנהגות החברה האזרחית בישראל חרגה מזמן מגבולות הדמוקרטיה. מה שאנחנו רואים בפועל הוא בפירוש אנרכיה, בבחינת "בימים ההם איש הישר בעיניו יעשה." כל סקטור דואג רק לעניינים שלו, בלי כל הידברות, כאילו כלל לא קיימת מדינה. כל פעולה נעשית בכוח, תרבות של הידברות לא קיימת, אין ניסיון למצוא הסדרים, להגיע לשפה משותפת, וכל אחד נוהג על-פי הכלל של "תפוס כפי יכולתך."

אני מסתכל על תמונת ישראל המשתקפת מן המראה הציבורית ומזדעזע: לא רק המושבים והקיבוצים תובעים זכויות. "הקשת הדמוקרטית המזרחית" רוצה להביא לכלל ביטוי מעשי את הזכויות של חבריה; דיירי השיכון הציבורי רוצים את הזכויות שלהם; היזמים הפרטיים רוצים להגמיש את תנאי החכירה כדי שיתאפשר להם לבצע עסקות משופרות; הערבים והבדווים קובלים על כך שהמדינה לא מכירה בזכויותיהם ונוהגת בהם בקיפוח מתמשך, ודוח מבקר המדינה מאשר זאת; לעומת זאת, בשטח, מתחולל תהליך התיישבות בלתי מתוכנן, והאוכלוסיה הבדווית והערבית תופסת קרקעות באופן בלתי חוקי.

עוד מעט התכנון יהפוך מיותר, כי פעולת ההתיישבות בפועל מפקיעה שטחים, גם פרטיים וגם ציבוריים. במצב כזה, מי בכלל צריך תכנון? אולי התכנון הנכון יתחיל כאשר נעמוד בפועל מול עובדות מוגמרות, כשכל מה שהיה צריך לתכנן - כבר חולק.

נוכח המצב הזה, הכאוטי כמעט, ניצב התכנון שאנשי מקצוע מעולים כמו אריה שחר מאמינים בו, תכנון נכון הקובע שחובתנו להגן על האינטרסים הבלתי מיוצגים של הדורות הבאים, שצריך לקיים תהליכי תכנון ארוכי טווח, שמוכרחים לשמור על עקרונות של צדק בחלוקה בדרך של הידברות, וכך גם להגיע לגיבוש קריטריונים של צדק חברתי. למרבה הצער, פני הדברים כרגע הם כאלה, שהכוח של החברה האזרחית והסקטורים השונים גדול בהרבה מהכוח של התכנון. והתכנון - טוב, מקצועי ונאות ככל שיהיה - נותר אי-שם, מאחור, ברמה ההצהרתית.

ב"חגיגה" הזאת של מלחמת הכל בכל, לפעמים אני מתרפק על המודל שההולנדים מכנים בשם מודל ה"פולדר". כל ילד יודע שרבע משטחה של הולנד מצוי במפלס הנמוך מפני הים, כיוון שבהולנד גואלים את הקרקע מהים. ההיסטוריה הוכיחה כי ההולנדים יודעים שכדי לגאול את הקרקע בדרכם הייחודית דרוש הון, אבל לא רק הון. מה שדרוש הוא שלטון חזק ויכולת להגיע להסכמות.

ניצול היכולת הזו להידבר ולהסכים - יכולת של הממשלה, של המעסיקים, של האיגודים המקצועיים ושל מוסדות התכנון המרחבי - הוא הבסיס ליצירת מדינה דמוקרטית המשלבת מידה רבה של שליטה והכוונה עם יכולת להגיע להסכמה, ולא רק בתחום המרחבי, כי בתכנון לאומי כלולים גם התחום הכלכלי והתחום החברתי.

למרבה הצער, בישראל פותח מודל הפוך מה"פולדר". אנחנו פיתחנו את המודל של ה"ארכיפלג" - קבוצה גדולה ומאוחדת של איים הסמוכים זה לזה. אם ב"פולדר" מתאחדים הגורמים השונים מכל מרחב הקשת החברתית, בישראל הקמנו קבוצה של איים נפרדים, כאשר כל אי שקוע ומרוכז בעצמו ובבעיותיו. אם יש בעיה לקריית שמונה - זו בעיה של קריית שמונה. אם יש בעיה לקיבוצים - זו בעיה של הקיבוצים. אם קיימת בעיה בגילה - זו בעיה של גילה. נעלמה לחלוטין היכולת לגלות אמפתיה, להזדהות וליצור לכידות, סולידריות וערבות הדדית. כל הדברים הטובים האלה שפעם היינו מצוינים בהם - נעלמו כלא היו.

מכל הטעמים האלה לא נותר לנו אלא לשאול: לאן הולכת ישראל? לדעתי טווח הזמן הקצר של תוכנית "ישראל 2020" כבר לא יספק את התשובה המתאימה. עד שהתוכנית תאושר, ממילא כבר יהיה צורך להכין תוכנית חדשה. זה הזמן הנכון לחשוב על מועד אחר. והמועד הנכון בעיני למאמץ התכנוני הדרוש הוא שנת 2048. כדי לא להישאר במסגרת תיאורטית, אנסה להציג מספר רעיונות מעשיים, כדי שבמסגרתם נוכל להגיע, תוך הסכמה וכיבוד זכויות, לתוכנית שאני קורא לה "ישראל בת קיימא".

ישראל המתמודדת עם בעיית המחסור ועם הלחץ על המשאבים, אבל בו בזמן שומרת, מכבדת ומקיימת את הזכויות. אבל רק בכיבוד הזכויות אין די. אם לא נקפיד על רגולציה מרחבית ועל הסדרה מלמעלה, אנו עלולים לקבל כמוצר מוגמר את המודל שאני מכנה "המודל של אי מדינה". אם לא תהיה לנו רגולציה מרחבית, תהפוך ישראל לקובץ של "פרברים, גטאות ומשכנות עוני". עשירים לחוד, חרדים לחוד, עניים לחוד, קיבוצים לחוד. ויהיה זה תוצר עגום של שיח קיטוב אין-סופי. יהיה זה מודל של קיפוח ושל היעדר זכויות, מודל של ישראל פטרנליסטית, שיש בה קיטוב ממוסד מלמעלה.

האופציה שאנחנו צריכים לבחור, אם חפצי חיים אנחנו, היא ישראל של רגולציה וישראל שמכבדת את הזכויות. ישראל של דמוקרטיה וישראל של מציאת הסדרים, ישראל שמחייבת היערכות שונה. כדי שיתקיים התנאי המספיק לקיום דמוקרטי יהודי, אנחנו חייבים לשנות את הנורמות שלנו. אנחנו חייבים להידבר. אנחנו חייבים ליצור איזשהו תכנון אחר ותרבות פוליטית אחרת.

התרבות התכנונית הפוליטית שצריך ליצור, לדעתי, היא תרבות שתכבד את המיעוטים, את הזכויות שלהם, ותדאג לשלב אותם, תדאג לשוויון. השיח של ההעברה בטרנספר של אוכלוסיה ערבית הוא שיח מזיק, שיח שברבות הימים עלול להפוך לנבואה המגשימה את עצמה. צריך להתייחס אל המגזר הערבי בכבוד, לשלבו תוך כיבוד זכויותיו, אך גם לעמוד על העיקרון של מדינה יהודית דמוקרטית ועל הזכות של העם היהודי להגדרה עצמית.

אני מסכים עם אלה הטוענים שדרוש לישראל ריכוז מרחבי, שצריך למנוע את הפרבור, אבל יחד עם זאת חובתנו לחדש את מיתוס הסְפר. אינני יודע איפה יהיו הגבולות העתידיים של המדינה, אבל בכל מקום שיהיו, תמיד נזדקק להיאחזות בסְפר. כאן, בארץ ישראל, לצערי הרב, לעולם לא ייכון שלום כדוגמת השלום הקיים במערב אירופה. אנחנו תמיד נצטרך לעמוד על המשמר - באזורי הסְפר.

כדי לאפשר את איחוד כל הניגודים הללו, אנחנו חייבים לשנות לחלוטין את האופי של התכנון. התכנון, כפי שמלמדים אותו כיום, הוא דבר טכני. נכון שחשוב לדעת כלכלה, חשוב ללמוד את המושגים הטכניים, אבל בצד הטכני לא רואים את העושר התרבותי, לא יכולים להבין את הנושא של זכויות אדם ולהכיר לעומק את המושג של מדינת-לאום, להכיר את הצרכים של המיעוטים, להבין את הצורך שלנו בהגדרה עצמית ולדעת לאחד בין כל הניגודים. אם נצליח ליצור את כל אלה, אולי גם נצליח ליצור "ישראל בת קיימא".
___________
- מתוך חוברת 'קרקע' מס' 56 - כתב עת לליבון סוגיות קרקעיות; המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע;

תאריך:  08/05/2003   |   עודכן:  11/01/2008
פרופ' שלמה חסון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
רשימות קודמות
טעם מר משאירה אחריה פרשת ארגון טקס הדלקת המשואות בהר הרצל. כאחת ממדליקות המשואות נבחרה נעמי נלבדיאן, ארמנית ילידת חיפה. וזאת בשל התמחותה בשיקום נפגעים בבית החולים "הדסה" הר הצופים, בירושלים.
06/05/2003  |  עומר כרמון  |   מאמרים
תמיד תמהתי האם צריך להגיד אחרי מות, קדושים אמור, כלומר אחרי כל מי שמת אמור "קדוש" או שמא אחרי מות קדושים, אמור, כלומר אם מת מנוול פשוט אל תגיד דבר, בוודאי שלא שקרי ואחרי מות אדם טוב תגיד מילים טובות. תמהתי אם בין עשרות אלפי ההרוגים כולם היו טהורים וצדיקים יותר מחתך החברה או שמה היו בדיוק חתך החברה בה יש גם צדיקים, גם רשעים ואת כל מה שביניהם. אני נוטה לחשוב שאנשים שבמלחמות ישראל עמדו בקו החזית וסיכנו את חייהם, גם אתם ננטרל את המצ'ואיזם המלווה את גיל הגיוס, הם יותר טובים, מתים וחיים.
06/05/2003  |  אורי נטע  |   מאמרים

05/05/2003  |  דוד בוקעי  |   מאמרים
כחברה חקלאית, ידעו הסינים שפרנסתם וכל קיומם עלי אדמות תלוי בהבנת חוקי הטבע והכוחות הפועלים בו. הם גם הבינו שבהיות האדם חלק מן הטבע עליו לפעול על-פי חוקיו כדי לחיות בתוכו בהרמוניה.
05/05/2003  |  ד"ר ירון זפרן  |   מאמרים
בטורו בעיתון הארץ (יום א', 4.5.2003), כותב דורון רוזנבלום על "גיבורי יום העצמאות".
05/05/2003  |  עומר כרמון  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
איתמר לוין
יעקבי - מ"מ פרקליט המדינה
איתמר לוין
חיות: הרכבת הממשלה היא הליך חוקתי
היום לפני
המרכז הרפואי העמק בשנת 2000 [צילום: משה מילנר/לע"מ]
בריאות בעמק [1930]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
סדרות דרמה מומלצות
כתיבת המומחים
7 "הדיברות" לבחירת בית השקעות
יום הולדת
ברנע ליאורה 5/5
גפני משה 5/5
אזולאי דוד 5/5
ברלינסקי שוש 5/5
גולדברג יוסף 6/5
שריר מיכל 6/5
לוי גבריאלה (דה-ליאו) 6/5
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il