חובת הדיווח על תכנוני מס

ביום 01.01.07 נכנסו לתוקפן תקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח) (הוראת שעה), התשכ"ז - 2006 (להלן: "התקנות"). תקנות אלו מונות רשימה סגורה של 13 תכנוני מס, עסקות החייבות בדיווח, היות ולגביהם קיימים ספקות בעיני מחוקק המשנה שעסקינן בתכנון מס אגרסיבי או מלאכותי.

בשולי הדברים יוער, כי ברשות המיסים ציינו שהתקנות נועדו לשם שקיפות דיווח הנישומים והם אינם מהווים הצהרה של הרשות, כי תכנון המס אינו לגיטימי, אלא נועדו בסה"כ לאפשר לפקיד השומה ולמנהל מע"מ נגישות ובדיקה קלה של העסקה.

בהתאם להוראות סעיף 131 לפקודת מס הכנסה ותקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח - 1988 (להלן: "הפקודה"), קיימת כיום חובת דיווח מלאה לרשויות המס של כל אדם וחברה שיש להם זכות בחבר בני אדם תושב חוץ, למעט בחברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה. סעיף 131 (ב1) לפקודה קובע כי בדוח שנתי שמגיש נישום תפורט כל פעולה שנקבעה בתקנות כתכנון מס מחייב.
החלטה על הקמת חברה במדינה שמעבר לים מחייבת מחשבה תחילה, בין היתר לעניין חבויות המס השונות המוטלות הן על החברה והן על בעלי מניותיה וכן על אופן הדיווח לרשויות אלה, הכול על-מנת לנסות ולמקסם את רווחי החברה ובעלי מניותיה.

בהתאם להוראות סעיף 131 לפקודת מס ההכנסה ותקנות מס ההכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), הנישום מחויב לדווח באופן מלא לרשויות מס ההכנסה על כל חברה או אדם שיש להם הכנסה "מנכס חוץ" ובכלל זה מקרקעין או מיטלטלין או זכות או טובת הנאה וכיו"ב. מכאן שיזם ישראלי המקים חברה זרה ברומניה, חייב בדיווח לרשויות המס לגבי החברות הזרות בהן הוא מחזיק. רשויות המס יהיו רשאיות לבקש את דוחות החברה.

התקנות מונות רשימה של תכנוני מס החייבים בדיווח. כך למשל, סעיף 2(10) לתקנות קובע, כי עסקות במדינות החתומות על אמנה למניעת כפל מס עם ישראל, תשמשנה מטרה לדיווח כתכנון מס בהתקיים התנאים הבאים:

1. רכישה או החזקה של 25% מאמצעי השליטה בחברה תושבת מדינה החתומה על אמנה למניעת כפל מס עם ישראל, אשר מרבית נכסיה בישראל או שמרבית הכנסותיה נובעות משימוש בנכסיה בישראל.

2. קבלת תקבולים, במישרין או בעקיפין, בכסף או בשווה כסף, בשווי כולל של 1 מיליון שקלים חדשים לפחות בשנת מס, בידי בעל מניות מהותי מאת חברה תושבת מדינה החתומה על אמנה למניעת כפל מס עם ישראל, שמרבית נכסיה בישראל, או שמרבית הכנסותיה נובעות משימוש בנכסי החברה בישראל.

סעיף 2(9) לתקנות קובע, כי עסקות במדינות שאינן חתומות על אמנה למניעת כפל מס עם ישראל, תשמשנה מעתה מטרה לדיווח כתכנון מס. לפיכך, רכישה או אחזקה של 25% מאמצעי השליטה בחברה תושבת מדינה שאינה חתומה על אמנה למניעת כפל מס עם ישראל, חייבת בדיווח לרשויות המס הישראליות, זאת במידה והמס שהוטל בפועל על הכנסתה של החברה באותה מדינה נמוך מ-20%.

אי דיווח מקום בו הנישום חייב בדיווח יגרור מספר סנקציות:

1. הסמכות להטיל קנס מנהלי בסך 500 ש"ח לחודש על נישום שלא דיווח במועד על תכנון המס החייב בדיווח בדוח השנתי ^{סעיף 188(א1)}.

2. הטלת "קנס גירעון" בשיעור של 30% מסכום תכנון המס, כאשר בוצע תכנון מס החייב בדיווח, ולאחר מכן, לאחר סיום כל ההליכים לרבות ההליכים בבית המשפט, הסתבר כי אותו תכנון מס מהווה עסקה מלאכותית ^{סעיף 191(ג1}.

3. הסמכות לפתוח בהליך פלילי נגד נישום שלא כלל תכנון מס החייב בדיווח. העבירה הפלילית מוגדרת כטכנית ולא מהותית ^{סעיף 216(8)} והעונש המרבי עליה הוא עד שנה מאסר או קנס של עד כ-26,000 ש"ח או שניהם.