בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לראות טוב יותר כדי לשמוע טוב יותר
|
כדי לאפשר לאדם לקוי שמיעה לשמוע טוב יותר, לא מספיק להתאים לו אביזר שמיעתי שישפר אצלו את איכות השמיעה, עלינו לאפשר לו גם תנאים ראייתיים טובים יותר: תיקון לקות ראיה ע"י משקפיים מתאימים, זווית צפייה נוחה, תאורה מספיקה, מרחק סביר מהדובר והימנעות מרעש אופטי
בתקשורת היומיומית אנו מסתמכים לא רק על הערוץ האודיטורי (השמיעתי), אלא גם על הערוץ הויזואלי (הראייתי). פירוש הדבר, שלא רק הרמזים השמיעתיים של השפה הדבורה חשובים לנו, אלא גם תנועות השפתיים של הדובר, הבעות פניו ושפת גופו. הערוץ הויזואלי הוא בעצם ערוץ שמשמש גם את האוכלוסיה בעלת שמיעה תקינה בהתנהלות היומיומית שלה, במיוחד כשהיא נמצאת בתנאים בהם האינפורמציה האודיטורית אינה אופטימלית, למשל בתנאים של רעש סביבתי. ככל שהרעש עולה בעוצמתו על הדיבור, אותו אנו מנסים לקלוט, כך ההסתמכות שלנו על הערוץ הויזואלי נעשית משמעותית יותר. זה בא לידי ביטוי גם כאשר אנו חשופים לשפה זרה (שאינה שפת האם שלנו), וזה בא לידי ביטוי, כמובן, גם אצל אנשים לקויי שמיעה. באופן כללי, אנשים לקויי שמיעה, שאצלם האינפורמציה השמיעתית חסרה או/ו מעוותת, מסתמכים אף יותר על האינפורמציה הויזואלית מאשר אנשים בעלי שמיעה תקינה. יחד עם זאת, קיימת שונות בין ליקויי השמיעה השונים, הן מבחינה כמותית והן מבחינה איכותית, באופן בו הם מסתמכים על הערוץ הויזואלי. ישנם לקויי שמיעה שתופסים את הדיבור בעיקר דרך הערוץ הויזואלי והערוץ האודיטורי רק משלים את הערוץ הויזואלי (זה נכון בעיקר אצל אנשים בעלי לקות שמיעה חמורה-עמוקה), וישנם לקויי שמיעה שתופסים את הדיבור בעיקר דרך הערוץ האודיטורי, ואילו הערוץ הויזואלי הוא רק ערוץ משלים. קיים מיתוס, שאנשים בעלי ירידת שמיעה עמוקה (חירשות) מסוגלים לתפקד מצוין רק דרך קריאת שפתיים, ללא שום אינפורמציה שמיעתית. אולם, למערכת הויזואלית יש מגבלות, שאינן מאפשרות לה לשמש כערוץ תפיסה בלעדי. כשאנו מדברים, ההנעה של איברי ההיגוי מיועדת ליצור אלמנטים שנבדלים זה מזה מבחינה אקוסטית, ולא מבחינה ויזואלית. באופן כללי, רק שליש מהאינפורמציה החשובה לתפיסת דיבור היא נראית. יחד עם זאת, מחקרים שבדקו יכולת תפיסת אינפורמציה שפתית דרך הערוץ האודיטורי בלבד, דרך הערוץ הויזואלי בלבד ודרך הערוץ האודיטורי-ויזואלי בקרב לקויי שמיעה בעלי ירידות שמיעה חמורות-עמוקות הראו, כי השילוב של הערוץ האודיטורי-ויזואלי שיפר את יכולת התפיסה של הנבדקים לאין שיעור (כלומר, סכום התוצאות של הערוץ האודיטורי בנפרד והערוץ הויזואלי בנפרד היה קטן יותר מהתוצאות של הערוץ האודיטורי-ויזואלי). המסקנה, אם כך, מאוד ברורה - על-מנת לאפשר לאדם לקוי שמיעה לשמוע טוב יותר, לא מספיק להתאים לו אביזר שמיעתי שישפר אצלו את איכות השמיעה. עלינו לאפשר לו גם תנאים ראייתיים טובים יותר: תיקון לקות ראיה על-ידי משקפיים מתאימים (במידת הצורך), זווית צפייה נוחה (לדבר מול האדם לקויי השמיעה ולא מאחוריו או מצדדיו), תאורה מספיקה (אך לא מסנוורת), מרחק סביר מהדובר (לא יותר מ-2-3 מטר) והימנעות מ"רעש אופטי" - כל מיני גירויים ויזואליים שעשויים להסיח את דעתו של המאזין מפני הדובר.
|
|
מחברת המאמר הינה קלינאית תקשורת בכירה באופטיקנה מכשירי שמיעה
|
|
תאריך:
|
24/12/2007
|
|
|
עודכן:
|
24/12/2007
|
|
טלי רוטמן
|
לראות טוב יותר כדי לשמוע טוב יותר
|
|
מאז סיום מלחמת לבנון השנייה, פורסמו עשרות מאמרים וניתוחים על המלחמה ותוצאותיה - וההרגשה לפעמים לא נוחה, שאנשי תקשורת, פרשנים וקציני צה"ל במילואים יצרו אווירה קודרת שהתבטאה בתפיסה שגויה שהפסדנו במלחמת לבנון השנייה - ולא היא.
|
|
|
אני אוהב את עבודתו של בימאי הסרטים ניר טויב. שני הסרטים, שעשה על הקרבות ב"חווה הסינית" במלחמת יום הכיפורים, פתחו צלקת, שלא אוחתה היטב משך כשלושים שנה, והחזירו את הקרבות הללו - גם בגלל טיפשות המערכת הצבאית - למרכז החדשות.
|
|
|
קבלו ציטוט: "הפזיזות וחוסר שיקול הדעת שאפיינו את אולמרט, בגלל הסתמכותו העיוורת על דן חלוץ, גררו את המדינה למלחמת לבנון השנייה, וגזרו בכך את גורלו של אולמרט כמנהיג כושל" (יואל מרקוס, הארץ, 21.12.07).
|
|
|
אף על-פי שמסופים רזים (Thin Clients) אינם מתאימים לכל אחד, ארגונים רבים בארץ ובעולם גילו כבר מזמן את היתרונות שבהם. בל נשכח שהקונספט המנחה הנו עתיק יומין והיה איתנו מראשית ימי המחשוב העסקי. בימי קדם המסופים היו בשחור-לבן (או יותר נכון, שחור-ירוק) והציגו טקסט בלבד, והסיבה העיקרית לקיומם הייתה מחירם הגבוה של המחשבים, שלא אפשר להציב עמדת מחשב אצל כל עובד, אך כיום המצב הוא קצת אחר. מחיריהם של מסופים של ימינו לא בהכרח נמוכים יותר ממחירו של מחשב אישי בסיסי, אך הם חוסכים חלק גדול מהעלויות הסובבות (TCO) של אחזקת עמדת מחשב אישית ולכן גם כיום, יש להם הצדקה כלכלית חזקה, ועבור ארגונים מסוימים כגון בנקים, מפעלים וארגוני בריאות מדובר בטכנולוגיה חשובה ושימושית.
|
|
|
דרכי המימון המפוקפקות "שלום עכשיו" רק השבוע זכו סוף-סוף לחשיפה בערוץ-2, אך הסיפור איננו חדש. העיתונאי דוד בדין חוקר את מקורות המימון של השמאל הישראלי כבר שנים לא מעטות. בשנת 2001 הוא הציג בכנסת מסמכים המוכיחים שפעילותו של יוסי ביילין ממומנת על-ידי האיחוד האירופי. התוצאות היו שתיים: א) עשרות חברי כנסת חתמו על מכתב בקשה לאיחוד האירופי להפסיק מימון פעילות פוליטית בישראל; ב) ארגוני שמאל רבים פנו לאיחוד האירופי וביקשו מימון.
|
|
|
|