החטא ועונשו

במאמר ראוי לציון של הח"כית שלי יחימוביץ [הסלון של דליה] מגוללת הכותבת את ספורה של כנסת ישראל אשר, לטענתה, הפכה להיות אולם אירועים של עשירים. הטענה כמובן באה בעקבות הסכמתה של יו"ר הכנסת לאפשר את קיומו של "כינוס הרצליה" המפורסם בתוך משכן הכנסת.

טענותיה של הח"כית יחימוביץ משכנעות למדי והן מופנות אל הכתובת הנכונה, בהקשר זה. אלא שהח"כית יחימוביץ אינה מתייחסת לתופעה בכללותה, אלא לדוגמה שיתכן ומצביעה על הכלל. הכל יתכן. אין כמו הח"כית יחימוביץ היודעת, למרות הוותק הקצר שלה בכנסת, שהרי הכנסת, מה לעשות, היא ביתם של העשירים, שולחיהם ושליחיהם. אין טעם להתמקד באירוע אחד. גם עבודת מחקר רדודה למדי, אינה יכולה להפוך את "חקר המקרה" לעיקר. לכל היותר המקרה יכול להצביע על הכלל, ולכך הח"כית יחימוביץ אינה מתייחסת.

ממתי הכנסת, בעבודתה היומיומית, פועלת לטובת אלה שאין ידם משגת לארגן כנס באולם "האירועים" של הכנסת? רק לפני כמה שבועות, אותה כנסת בה הח"כית יחימוביץ חברה בשדולה החברתית, אישרה את תקציב המדינה שכל כולו למטרות צדקה. מהם הסעיפים בתקציב שלא אושרו על-ידי הממשלה של הח"כית יחימוביץ, וגם אם אושרו, לעולם לא ימומשו: קצבאות לקשישים, קצבאות לניצולי השואה וכד'. ומה בתקציבים אחרים, בשנים קודמות? ומה אם מחיר הלחם שממשלתה של הח"כית יחימוביץ החליטה להעלות את המחיר? נכון שפעם הייתה זו השרה דליה איציק שנלחמה על פת הלחם, לא להעלות את מחיר הקמח, אך לבסוף השתכנעה שבעלי המאפיות עומדים לפשוט רגל.

לבטח הח"כית החרוצה מאוד יחימוביץ מכירה את תופעת ה"לוביסטים", היינו שליחי "האח הגדול" שתפקידם לטחון עד דק את מוחם של הח"כים כדי שיצביעו עבור האינטרסים של שולחיהם המשלמים להם כסף רב עבור עבודתם. האם הח"כית יחימוביץ ראתה הרבה לוביסטים של שכבות הביניים והחלשות? יש להניח שלא כי הסיבה היא שלאלה אין הממון לממן לוביסטים ואין להם הכוח הכלכלי שנחוץ כל-כך לכל ח"כ.

המפעלים החשובים ביותר של המדינה נמכרו בפרוטות לעשירים מקורבים לשלטון. נכסים של המדינה שלא יסולאו בפז הפכו בין לילה לרכושם הפרטי של כמה מיליארדרים מקושרים היטב בשלטון. עובדיהם של מפעלים אלה מזמן הפכו לעבדים ופיותיהם סתומים. מי אם לא הח"כים והשרים היו אלה אשר מכרו בעבור נזיד בחירות ותפקידים את נכסי המדינה?

אדם מן השורה המבקש לבקר בכנסת, יידרש לעבור שבעה מדורי גיהינום כדי להיכנס, אך ורק בימים שיש ישובות מליאה. בימים אחרים, אין כל סיכוי לכך. ואם בכל זאת אדם מן השורה נכנס לכנסת, האם הוא יכול לבקר למשל בקומת הממשלה או קומת הוועדות? הכל מחוץ לתחום. ומי כן? חברי מרכז המפלגות, לוביסטים, אנשי "שלומנו". אלה מכינים היטב את הח"כים החרוצים לקראת המפגשים עם הגבירים. כמה פעמים לא נראו מעל מסך הטלוויזיה ידוענים, בעלי ממון ומקורבים אשר גודשים את קומת הועדות. האם בתוך הועדות עצמן נמצאים אך ורק הח"כים ועובדי הכנסת? מה פתאום. יש שם אנשים שנשלחו וקיבלו הוראות ברורות לרשום מה כל ח"כ מצביע ולהפעיל לחץ ברגע המתאים. האם גב' יחימוביץ, זו לא צורה אחרת של מועדון אקסקלוסיבי ל"בעלי המאה"?

הכנסת מזמן הפכה להיות האכסניה של העשירים ובעלי האינטרסים. חברי הכנסת פועלים לפי הוראות ולא לפי מצפונם. נכון הם עושים זאת כאשר אדוניהם מן המפלגה מחליטים עבורם, אך במה זה שונה מפעילות למען אינטרסים של אדם אחר?

לפני סיום, תורשה לי הערה נוספת: מזה כמעט שלושה חודשים האוניברסיטאות מושבתות, חודשיים שבתו המורים ולא השיגו דבר. איפה היו בכל התקופה הזו כל חבריה של הח"כית יחימוביץ, כל החברתיים ופסאודו חברתיים? כמה כנסים הם ארגנו בכנסת? מדוע הם לא היו ראש החץ במאבק? מדוע מפלגתה של הח"כית יחמוביץ לא יצאה מן הקואליציה כאשר הומטרו על הציבור הרחב גזירות כלכליות כה קשות?

סביר להניח שהסיבה היא אחת: ראשי מפלגתה של הח"כית יחימוביץ מזמן הם הפכו להיות סוכני הקפיטליזם הדורסני, כשכסף הוא המדבר , אין מקום לערך אחר. מן הראוי שהח"כית יחימוביץ תבחן היטב מיהם ראשי המפלגה שלה ושל מפלגת הקואליציה הגדולה, ואת מי הם מייצגים. לבטח העיתונאית לשעבר יחימוביץ תמצא שהם אינם מייצגים את שכבות הביניים והחלשות, אלא את לא שעומדים מאחורי "כנס הרצליה". אגב, אם ראשי כנס הרצליה יצליחו במשימתם, יש רק להוריד מפניהם את הקובע.