טרגדיית זכויות האזרח בסוריה

איך אפשר לחיות משותק בצל הפחד? הכוונה בפחד, זה שמאיים על ביטחונך האישי וביטחון משפחתך, והדאגה לשלומך שעלול לקרוס ותשותק תנועתו בגלל הפחד, וזו היא הסיבה שחלק מהפעילים בתחום זכויות האזרח בסוריה החליטו לסגת, אך למרות כל זאת רוב הפעילים ממשיכים במאבק למען עקרונותיהם אפילו שהמחיר של מעצרים איומים ועינויים יהיו מנת חלקם.

באחד מהימים, יצא חוסאם מאחד הפאבים בסוריה לאחר ששתה לא מעט, לקח מונית שתסיעו לביתו ובמהלך הנסיעה התפתחה שיחה על המשטר הסורי. הנהג החל מתלונן על המצב והשיחה גלשה לביקורת נוקבת נגד המשטר הסורי. חוסאם הרגיש נוח לגדף את המשטר והנשיא, שהרי שניהם לבד בתוך רכב נוסע בחלונות סגורים, ואיש לא ישמע את תוכן השיחה שניהלו השניים. אלא מה? הנהג סטה ממסלול נסיעתו והוביל את חוסאם לתחנת המשטרה, שם נחקר באשמת השמצת הנשיא תוך שימוש בעינויים שבסופם נשפט למספר חודשים על השמצת הנשיא הסורי אסד.

עורכת הדין ופעילת זכויות האזרח, רזאן זיתונה, מספרת את הסיפור הזה מביתה בדמשק, ולא רק היא אלא כל פעילי זכויות האזרח בסוריה יכולים לספר סיפורים כאלה שדומים לסיפורו של חוסאם ואף חמורים מהם: מה מביא את נהגי המוניות לעבוד לטובת המודיעין, ואיך הופך חברך או שכנך לסוכן של המודיעין? לא קל לחשוף זאת, וזה מה שזורע את הפחד והחשש בלב אזרחי סוריה המדוכאים. פעילי זכויות האזרח ומתנגדי המשטר בסוריה רגילים לחיות חיי פחד וחוסר ביטחון אישי, בעיקר בתקופת המשטר הקודם של הדיקטאטור חאפז אסד ששלח פעילי זכויות אזרח רבים לבלות עשרות שנים בכלא הסורי, ובדרך כלל כולם עונו בחקירתם. בהזדמנויות אחרות, לאחר מות העריץ הגדול, חאפז, הייתה תקווה רבה, בייחוד כאשר בשאר התמנה לתפקיד הנשיא 2000.

בשאר החל את כהונתו בהבטחות רבות לחופש ביטוי ולדמוקרטיה, ובזמן זה פעילי זכויות האזרח החלו להחתים את האזרחים הסורים על קריאה הדורשת יתר זכויות. כמו כן אירגנו הפגנות ועצרות מחאה, וארגונים נוספים החלו לצמוח כמו פטריות, ולבסוף נחשפו פניו האמיתיות של בשאר, המעצרים והעינויים נמשכו ואף בשנת 2006 נגזר על שבעה פעילים תקופות מאסר ארוכות מעל לשבע שנים.

עורכת הדין, רזאן זיתונה, טוענת כי האסירים שנעצרו במהלך השנה שעברה מעידים על שיתוק של תנועת זכויות האזרח בסוריה, וזאת כתוצאה מהפחד והאימה שהמשטר מטיל עליהם, ומרכז דמשק למחקר זכויות האזרח מאשר שהשיתוק של ארגוני זכויות האזרח נובע מהמצב בסוריה ואימה שמטיל המשטר על פעיליו, עורכת הדין רוזאן מוסיפה, כי הפחד של הפעילים וחששם למשפחותיהם הוא הסיבה המרכזית לשיתוק פעילותם. אחד הפעילים אומר, שהפחד מהעינוי מסתיים לאחר שהעינוי נגמר ונגזר גינך, אך החשש למשפחה וגורלם מלווה אותך כל הזמן, וזה גורם לרבים להפסיק את פעילותם באופן מוחלט.

זוהי שיטה ידועה שכאשר אתה רוצה להשאיר אדם תחת מרותך, אתה זורע בו את הפחד, ולאחר מכן אתה מאיים לפגוע ביקר לו מבני משפחתו ועל-ידי כך האנשים נרתעים מהמשך פעילותם נגד המשטר. אך זיתונה מציעה לפעילי זכויות האזרח את הדבר הבא: "עליכם ללמוד לחיות עם החששות שלכם, כי לא תוכלו להיפטר מהם. הצעד הראשון - עליכם להכיר בפחד ובחשש ועליכם להניח להם להיות חלק ממך. עליכם לדעת שיש לכם רגשות נוספים מלבד הפחד, דבר שיגרום לכם להמשיך בחייכם ובפעילותכם".