|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

על גירושין וילדים

ילדים צעירים הקשורים לשני הוריהם - זקוקים למגע מספק עם ההורה הלא משמורן שלהם ללא פרידות ממושכות לימים רבים בכדי לשמר על יחסים קרובים ובעלי משמעות
14/02/2008  |   מוטי חיימי   |   מאמרים   |   תגובות

כאשר ההורים נפרדים, הילדים באופן טיפוסי נכנסים להסדרי מחיה חדשים עם כל הורה, בתבנית שנקבעת בד"כ ע"י אחד ההורים או שניהם, או בהתאם להסכם שנובע מההמלצות וההחלטות של עורכי דין, מטפלים, מעריכי מסוגלות הורית או בתי המשפט.

בהתבסס על התרבויות המסורתיות שלפיהן האמהות נשארו בבית לטפל בילדים, בעוד שהאבות עבדו על תקן מרוויח השכר העיקרי - הונח באופן כללי שהאמהות יהיו המטפלות העיקריות לאחר הפרידה, ואילו האבות "יבקרו" את הילדים בצורה שמשקפת לכאורה את תפקידם המינורי בגידול הילדים.

ההעדפה הזו של האמהות חוזקה ע"י תיאוריה פסיכואנליטית לא מבוססת שהתמקדה בחשיבות הבלעדית של האם עבור הילדים, ע"י מחקר שבחן את התפתחות הילדים המוקדמת והתמקד רק באמהות ובילדים, וע"י מחקר היפרדות מוקדמת בתקופת המלחמה בבריטניה על ילדים מאושפזים-שדיווח על הסכנות מהיפרדות ממושכת של הילדים מאימותיהם.

למרות שמצבי ההעדפה האימהית הוחלפו בשנות ה-70 במצבים יותר נייטרליים מבחינת המין (Kelly, 1994) - עדיין נותרו הנחיות הביקור המסורתיות כמשפיעות העיקריות על הליך קבלת ההחלטות, גם בבתי המשפט,וגם ע"י הגורמים המקצועיים הפועלים תחת צלו של החוק.

רוב ההנחיות עוצבו כמרשם אחיד המתאים לכולם (one-size-fits-all), שלפיו הילדים גרים רוב הזמן עם ההורה המשמורן, וזוכים למספר ימי ביקור בודדים אצל ההורה הלא-משמורן, שהוא בד"כ האב. תוכנית הורות זו הייתה פשוטה ליישום, לא דרשה אנליזה משפטית או פסיכולוגית, ושיקפה את האמונה הלא מבוססת שהילדים ייפגעו לכאורה אם יהיה להם יותר מבית אחד.

למרות המספרים הגדולים והמשמעותיים של נשים שעובדות מחוץ לבית, למרות העובדה שגברים מבקשים לקחת אחראיות רבה על הטיפול בילדיהם בחיי הנישואין (Lamb, 2004; Pleck & Masciadrelli, 2004), ולמרות המחקרים החדשים המראים כי חשובה התרומה גם של האב וגם של האם להסתגלות הילדים (Pleck & Masciadrelli, 2004) - המנהגים החוקיים והחוקתיים שהוטמעו היו קשים לשינוי.

בשנים האחרונות הולכת ותופסת תאוצה במדינות הנאורות צורה של הסדרי מחייה הקרויה משמורת משותפת. משמורת משותפת חוקתית מאפשרת לשני ההורים לקחת חלק בהחלטות חשובות הנוגעות לילדיהם (למשל החלטות הקשורות לבריאות, חינוך, מעונות יום וכד'), בעוד שבמשמורת יחידנית-הורה אחד עושה את כל ההחלטות ואינו צריך להתייעץ או לדווח להורה השני. "המינוח " של משמורת משותפת התכוון להמחיש כי הילדים שוהים פרקי זמן לא מבוטלים עם שני ההורים, למרות שלא בהכרח חלוקה של 50/50.

למרות השיפור היחסי בהסדרי הביקור עם האבות, עדיין קיימת התנגדות למגעים ממושכים כאלה בקרב אמהות ואנשי מקצוע מסוימים המאמינים, בהעדר כל מידע מבוסס על כך, שילדים לא יכולים ללכת לבית הספר ביותר ממקום מגורים אחד.

למרות ששיעור המשמורת המשותפת נותר עדיין נמוך, ל-35% עד-60% מהילדים יש כיום לכל הפחות ביקורים עם אביהם מדי שבוע, ובד"כ ביקור או לינה באמצע השבוע. השינוי הדרמטי הזה הוא ככל הנראה תוצאה של מחקר הגירושין המדגיש את החשיבות של מגע מתמשך עם האב ל-well-being של הילד.

השקפת הילדים לגבי הסדרי המחייה

מחקרים מוקדמים מצאו כי רוב הילדים דיווחו על אובדן ההורה הלא-משמורן כאספקט הכי שלילי של הגירושין, והיו במצוקה ובאכזבה קשה מהסדר הביקור של סופ"ש לסירוגין. (Amato, 1987; Hetherington, 1999; Wallerstein & Kelly, 1980).

מחקרים יותר חדשים דיווחו כי מחצית מהילדים והמתבגרים הצהירו כי רצונם בקשר הדוק יותר עם אבותיהם, ושליש מהם רצו שהקשר יהיה ממושך יותר.

בקרב סטודנטים בקולג' שחוו את גירושי הוריהם 11 שנים קודם לכן בממוצע - יותר ממחציתם אמרו שרצו יותר זמן עם אבותיהם. 70% מהמבוגרים הצעירים הללו דיווחו כי הסדרים של חלוקת זמן שווה הייתה הפתרון האפשרי הטוב ביותר! (Fabricius, 2003). בקרב אלה שחיו במשמורת משותפת- 93% ביטאו שביעות רצון והאמינו שהסידור היה הטוב ביותר עבורם.

מחקר נוסף בקרב סטודנטים בקולג' שחיו במשמורת פיסית משותפת- דיווח על פחות תחושות של אובדן בקרב הסטודנטים הללו. הם פחות ראו את חייהם דרך העדשה של הגירושין, בהשוואה לילדים שחיו בהסדרי משמורת יחידה (Laumann-Billings & Emery, 2000). עבור רוב הילדים למשפחות שעברו פרידה או גירושין- חשוב שרצונם בנוגע להסדרי המחייה וגמישותם -יילקח בחשבון ע"י ההורים. (Dunn, Davies, O’Connor, & Sturgess, 2001;Kelly, 2002; Parkinson, Cashmore, & Single, 2005; Smart, 2002; Smith & Gollop, 2001; Smith et al., 2003).

הסדרי מחייה והסתגלות של הילדים

הסיכון לבעיות הסתגלות, בעיות חברתיות ובעיות אקדמיות - גבוה פי 2 יותר בילדים להורים גרושים, בהשוואה למשפחות שבהם ההורים נשואים.

ישנה ספרות ענפה שבדקה את היחס שבין תדירות המגע עם האבות לבין ההסתגלות של הילדים. במצבים של קונפליקט נמוך - ובמקרים של בנים וילדים צעירים יותר - מגע תכוף וסדיר עם האבות - היה קשור להסתגלות טובה יותר של הילדים (Amato & Rezac, 1994; Stewart,Copeland, Chester, Malley, & Barenbaum, 1997; Wallerstein & Kelly, 1980).

לא רק תדירות הביקורים חשובה, אלא גם איכות היחסים בין ההורה והילד, סוג ההורות המסופק ע"י האבות, ומשך המגע - כל אלה קשורים להסתגלות הילדים.

כאשר לילדים יש יחסים קרובים עם אביהם, והאבות מעורבים באופן פעיל בחייהם - מגע תכוף קשור באופן מובהק להסתגלות טובה יותר והישגים אקדמיים משופרים בילדים בגיל בית הספר, בהשוואה לילדים עם אבות פחות מעורבים. (Amato & Fowler, 2002; Amato & Gilbreth, 1999).

מעורבות פעילה במקרים אלה כוללת עזרה בהכנת שיעורי הבית, תמיכה רגשית, ציפיות-המותאמות לגיל הילדים, והורות סמכותית (הצבת גבולות כראוי, משמעת לא כפייתית, וקביעת כללים וחוקי התנהגות).

מעורבות אבהית מופחתת לאחר הגירושין - קשורה ליותר בעיות התנהגות, בעיקר בקרב בנים, אך כאשר גם האמהות וגם האבות מעורבים באופן פעיל ומספקים הורות סמכותית כולל בקרה על התנהגות הילדים - לבנים בגיל ההתבגרות לא היו יותר התנהגויות עברייניות מאשר לילדים במשפחות עם הורים נשואים (Hetherington, 1999; Simons et al., 1999).

שיעורים גבוהים יותר של מעורבות אבהית - קשורים עם מיומנויות התנהגות אדפטיביות טובות יותר, מיומנויות תקשורת והתחברות (סוציאליזציה) טובות יותר בילדים בגיל צעיר מאוד, בהשוואה למקרים שבהם יש פחות מעורבות אבהית (Pruett et al., 2003).

מעורבות אבהית גבוהה יותר בבית הספר - קשורה עם תפקוד אקדמי טוב יותר והתנהגות טובה יותר, כולל יותר ציונים גבוהים יותר, פחות היעדרויות, וגישה חיובית יותר לבית הספר, בהשוואה לילדים הצעירים שאבותיהם היו פחות מעורבים. (Nord,Brimhall, & West, 1997).

מתבגרים שאבותיהם היו מעורבים באופן פעיל ותמכו בילדים באופן סדיר- באופן מובהק נטו יותר לסיים את התיכון ולהיכנס לקולג', בהשוואה לאלה שאבותיהם לא התנהגו כך. (Menning, 2002).

בקרב משפחות שחוו פרידה וגירושין ללא היסטוריה של אלימות, לילדים בגילאי 6-4 שנים, שלנו לילה אחד או יותר אצל אביהם- הייתה הסתגלות פסיכולוגית וחברתית טובה יותר בהשוואה לילדים שלא זכו ללינות אצל האבות.

למרות שלא היה קשר בין לינות בבית האב לבין ההסתגלות הפסיכולוגית בקרב הקבוצה של גילאי 3-0 שנים, ההורים דיווחו על פחות בעיות חברתיות ובעיות קשב בקרב ילדים למשפחות בהן היו לינות לילה, בהשוואה למשפחות שבהן לא היו לינות לילה. בקרב הילדים הצעירים הללו - לוח זמין עקבי היה פרדיקטור חשוב בהסתגלות טובה של הילדים (Pruett et al., 2004).

משמורת פיסית יחידנית מול משמורת פיסית משותפת

מחקרים מוקדמים של משמורת פיסית משותפת - דיווחו על הסתגלות טובה יותר של הילדים בהשוואה לילדים שהיו במשמורת יחידנית, ושביעות רצון טובה יותר כפי שבוטאה ע"י ילדים למשמורת משותפת. יחד עם זאת המדגמים היו יחסית קטנים ולא מייצגים.

מטה-אנליזה של 33 מחקרים שהשוו משמורת משותפת לעומת משמורת אימהית יחידנית ממדגמים שנלקחו מבתי ספר, בתי משפט וכד' -הראו כי ילדים הנמצאים בהסדרים של משמורת משותפת - הסתגלו טוב יותר תוך בחינת מדדים רבים של הסתגלות: הסתגלות כללית, התנהגותית, ורגשית, ההערכה-העצמית, היחסים המשפחתיים, והסתגלות לחיי הגירושין.

ללא קשר אם הציונים נקבעו ע"י האמהות, האבות, במורים, הקלינאים או הילדים עצמם - ילדים למשמורת משותפת-הסתגלו טוב יותר בהשוואה לילדים עם משמורת אם יחידנית!

באופן כללי, הספרות האמפירית מדגימה יתרונות רבים לילדים, כולל הסתגלות פסיכולוגית והתנהגותית טובה יותר והישגים לימודיים ואקדמיים טובים יותר, כאשר הסדרי המחייה של הילדים מאפשרים לאבות התומכים והאוהבים של הילדים להיות מעורבים באופן אקטיבי בחיי הילדים על בסיס שבועי וסדיר, כולל קומבינציה של לינות ובילוי זמן פנאי, כולל זמן הקשור למתרחש בבית הספר.

יתר על כן, הילדים עצמם רוצים יותר קשר עם ההורה הלא-משמורן שלהם לעומת מה שבאופן טיפוסי מוסכם בין ההורים או ע"י בתי המשפט, ורבים מהם מעדיפים את התפיסה של משמורת פיסית משותפת. אותם ילדים ומתבגרים שחיו בהסדר של משמורת משותפת - מסופקים באופן כללי, חשים אהובים, מדווחים על פחות תחושה של אובדן ולא מתבוננים בחייהם דרך העדשה של גירושי ההורים שלהם, בהשוואה לילדים שחיו במשמורת יחידנית עם אימותיהם.

ילדים צעירים הקשורים לשני הוריהם - זקוקים למגע מספק עם ההורה הלא משמורן שלהם ללא פרידות ממושכות לימים רבים בכדי לשמר על יחסים קרובים ובעלי משמעות.

לסיכום

בהתבסס על המחקרים הרבים שנאספו בשנים האחרונות המתבססים על ממצאים מהשטח - ברור כי עבור רוב הילדים - הסדרי הראייה ה"מסורתיים" אינם מעודכנים, קשיחים שלא לצורך, מגבילים, ואינם עונים על האינטרס של הילדים עצמם לטווח קצר או ארוך. פתרון של משמורת משותפת - עונה לעיקרון של טובת הילד שהוא עיקרון העל הראוי להנחות את מקבלי ההחלטות בנוגע להסדרי המחייה של ילדים לאחר פרידה וגירושין.

מומחה ברפואת ילדים ובהמטו-אונקולוגיה ילדים, חיפה.
תאריך:  14/02/2008   |   עודכן:  14/02/2008
ד"ר מוטי חיימי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
על גירושין וילדים
תגובות  [ 6 ] מוצגות   [ 6 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
דודודו
14/02/08 16:49
2
רוני 56
14/02/08 22:29
3
יאיר תיבון
15/02/08 01:50
 
בוזי
8/12/08 06:26
4
יערית 35
8/10/08 10:28
5
שום
7/12/08 20:58
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אילו נכדו של עמוס עוז, רגליו היו מתרסקות חלילה מרסיסי קסאם, הוא לא היה נוזף בנו אתמול בעמוד הראשון של ידיעות אחרונות כי: "הזעם, התסכול וההתלהמות עולים לנו לראש".
14/02/2008  |  גורי גרוסמן  |   מאמרים
מעיתון 'מעריב', מיום שני, ה 11.08.07 דיממו שתי כותרות: האחת בישרה על אובדן רגליו של אושר טוויטו בן ה 8 משדרות, השנייה אודות הלם הקרב של לוחמי הסאלוקי ממלחמת לבנון השנייה. הלוחמים, לפי הכתבה, חוששים להיכנס שנית לטנקים.
14/02/2008  |  ענבל בר-און  |   מאמרים
שלושה עשר אזרחים הרוגים בהפגנות - זה הרבה מאוד. אין בעולם מדינה דמוקרטית שתעבור לסדר היום, מול נתון כזה. שלושה עשר הרוגים בדיכוי מרד - גם אם זה נשמע פרובוקטיבי - זה לא הרבה. שלושים אלף מורדים פלשתינים שילמו בחייהם בירדן, בגין ניסיון מרד בספטמבר 70. מה שהיה כאן באוקטובר 2000, היה (מיני) מרד. מי שלא מבין את זה, לא יודע איפה הוא חי.
14/02/2008  |  נרי אבנרי  |   מאמרים
התקפי חרדה מכים ב-10%-5% מהאוכלוסיה הכללית, ואחראים למקרים רבים של דיכאונות וניסיונות התאבדות בארץ ובעולם. התקפי חרדה עלולים להתפרץ במפתיע עקב טראומה גופנית או נפשית, ורוב הסובלים מהם כלל לא יודעים כי נפלו קורבן לתופעה.
14/02/2008  |  ד"ר אורי קניג  |   מאמרים
קובץ שיריו של אלחנן ניר 'תחינה על האינטימיות' זכה לאחרונה בפרס ורטהיים לשירה המוענק בידי אוניברסיטת בר-אילן. זו הזדמנות להפנות את הזרקור אל שירתו של ניר, היונקת את התפילה והמדרש כחלב אם, ומביאה אל הפתח שירה שיש בה צלילה עמוקה למחוזות האישיים, ובה בעת אינה מרפה מהאוניברסאלי ומצליחה לחבוק בידיה עולם ומלואו.
14/02/2008  |  הרצל חקק  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
עמנואל בן-סבו
עמנואל בן-סבו
אנשים מתגעגעים לבית, לעצים ולפרחים, לרוח הקיבוצית לרוח העירונית, לרוח המושב, לרוח היישוב, לרוח שהוכתמה בזעם השנאה ונפלה שדודה בחבל ארץ יפה כל כך, פורח כל כך, חבל חנק המשווע לנתיבי ...
מאיר חוטקובסקי
מאיר חוטקובסקי
94% מהקשישים התכוננו מראש לשעת החירום והצטיידו עם רשימת טלפונים של קרובי משפחה, תרופות וכסף מזומן
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il