למתג את היין הישראלי

במשך שנים ניסו היקבים הישראלים למשוך את תשומת לבו של רוברט פרקר, הגורו של עולם היין הבינלאומי. פרקר, שנחשב למבקר היינות החשוב והמשפיע ביותר בעולם, שכל אמירה שלו יכולה לחרוץ גורלות, לא התוודע עדיין לנפלאות היין הישראלי. רק לאחר שהיינות הישראלים זכו באין סוף פרסים בשלל תחרויות בינלאומיות ולאחר שצברו הכרה כיינות מעניינים ורציניים, הבין גם פרקר שהוא לא יכול להתעלם מהיין הישראלי. לאחר שערך טעימה למבחר יינות ישראלים מובחרים ציין פרקר בחוות דעת מנומקת, כי "לישראל יש תעשיית יין אמיתית אשר ראויה לתשומת לב הלקוחות".

עכשיו, כשהיין הישראלי מצויד בחותמת האיכות של פרקר, מנסים מספר גורמים הקשורים לתעשיה היין המקומית למנף את ההישג ולקדם צעד נוסף את ייצוא היין הישראלי לחו"ל. בסוף חודש פברואר תיפתח במרכז הירידים בת"א תערוכת יין בינלאומית - Israwinexpo, בה מבקרים עשרות קניינים, עיתונאים מובילים וקובעי דעה מחו"ל, שהגיעו ארצה להתרשם מקרוב מאיכות היין הישראלית. לתערוכה שותפים מספר גורמים ובהם מרכז הירידים, מכון הייצוא, מגזין יין וגורמה, חיים גן מ"איש הענבים" ומשרד התמ"ת.

קפיצת מדרגה בייצוא

קצת מספרים. בישראל פועלים כיום 25 יקבים מסחריים. יש גם עוד הרבה יקבי בוטיק קטנים. שלושת היקבים הגדולים - יקבי כרמל, ברקן ורמת הגולן - תופסים כ-75% מנתח השוק המקומי. 95% מהייצוא הישראלי מקורו בעשרה יקבים. רוב ייצוא היין הישראלי מיועד כיום לצפון-אמריקה ולמערב-אירופה. לאחרונה הוחל ביוזמת מכון הייצוא והנספחים המסחריים בחו"ל במאמץ למכור יין ישראלי גם לדרום-מזרח אסיה.

במשך שנים נתפסו היינות הישראלים בחו"ל בעיקר כיינות כשרים, ברמה לא גבוהה במיוחד, שמיועדים לשוק היהודי. מאז שנות השמונים, כשהחלה מהפכת האיכות של היינות הישראלים (כניסת יקבי רמת הגולן לשוק, ובהמשך בשנות ה- 90 הקמת יינות הבוטיק ויישור קו האיכות ע"י היקבים הגדולים) הם החלו לצבור בהדרגה מוניטין גם בעולם הגדול. אט-אט הם החלו מופיעים במסעדות בדירוג שלושה כוכבים של מישלן, בחנויות היין המובחרות וברשתות המרכולים הבינלאומיות. ואכן, בשנים האחרונות היין הישראלי מושך את תשומת ליבם של יותר ויותר גורמים מקצועיים בחו"ל - קניינים,עיתונאים וחובבי יין.

בשנה האחרונה רשם ייצוא היין הישראלי קפיצת מדרגה - מהיקף מכירות של 14.8 מיליון דולר בשנת 2006 ל-21.1 מיליון דולר בשנת 2007 - זינוק של 42%. עם זאת, עדיין מדובר בשיעור קטן מכלל הייצוא הישראלי, 2% בלבד. יחד עם זאת, אפשר לראות בכך עדות לפוטנציאל הגדול הגלום בתעשיית היין הישראלית ויש לעשות מאמץ למנף את ההצלחות האחרונות לקידום נוסף של הייצוא לחו"ל.

נראה שהדרך היחידה לקידום הענף היא על-ידי מאמץ מרוכז, רצוף ומתואם בין כל הגורמים בתעשיה למיתוג היין הישראלי. בעולם הרחב היינות ממותגים לפי ההשתייכות המדינית - יש יין צרפתי, איטלקי, ספרדי, אוסטרלי ניו-זילנדי, צ'יליאני וקליפורני. אפילו בולגריה נרתמה למיתוג תעשיית היין שלה. לכן, נדרש מאמץ משותף של כל היקבים, תוך תיאום מרכזי וממוקד, שייתמך כספית ושיווקית בידי המדינה, במטרה למתג את היין הישראלי, למצב אותו כיין איכותי ותחרותי ובכך להגדיל משמעותית את מכירות היין הישראלי בחו"ל.

איכות היין משפיעה כיום על תדמיתה הכוללת של המדינה המייצרת אותו. העיסוק ביין בעולם הוא אופנתי. מדברים עליו בשיחות סלון וב'סמול טוק' באירועים חברתיים. הוא מקרין "טרנדיות" ו"סקס אפיל" ומהווה גורם חשוב במשיכת תיירים. קיימת תיירות יין ענפה ואין סיבה שישראל לא תוכל לממש את הפוטנציאל ולהפיק תועלת מתעשיית היין המפותחת שלה.

בינתיים, נעשה מאמץ נרחב לחשיפת היין הישראלי בפני הקניינים בחו"ל בפעילויות כגון אירועי טעימות, השתתפות בתערוכות, מפגשים עם קניינים וגורמים אחרים והכל במאמץ מרוכז לקדם את היין הישראלי. במסגרת התערוכה הבינלאומית, למשל, מאורגנים לקניינים מחו"ל סיורים, מפגשים, ארוחות גורמה ופרזנטציות מקצועיות לעיתונאים ממגזיני היין הנחשבים בחו"ל וכן לקניינים מובילים ולקובעי דעה בתחום היין בעולם. הסיורים כוללים ביקור באזורי גידול יין, טעימות יין ומפגשים אישיים בין המבקרים מחו"ל לבין בעלי יקבים מישראל. כמו כן, בתערוכה בסוף פברואר יתקיימו כ-250 מפגשים עסקיים בין היקבים הישראלים לאורחים מחו"ל.