בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
על יחסו של משרד החקלאות לחקלאים
|
בחודשים האחרונים ניטש מאבק בינינו, ראשי ארגוני המגדלים, לבין שר החקלאות בנוגע לעתידן של מועצות היצור. למי שנדמה היה לו שמדובר במאבק פנימי בין אנשי ממסד, באה תשובתה של המדינה לבג"צ ושפכה אור על הכוונות האמיתיות העומדות מאחורי היוזמה להלאמת מועצות היצור ונישול החקלאים מזכויותיהם. תשובת המדינה לבג"צ חושפת את תפיסת העולם שעומדת מאחורי המהלך, ואצטט מתוכה: "הענקת סמכויות רחבות בידי המועצה, אשר בה קיים רוב ברור למגדלים, להסדיר נושאים שונים ומגוונים באמצעות כללים - עלולה להביא לפגיעה באינטרסים של הגורמים האחרים בענף (יצרנים, יצואנים ומשווקים) ובציבור הצרכנים. הסדרת הענף על ידי הגורמים העוסקים בו, במיוחד כשמדובר בגורם בעל אינטרסים ברורים - מהווה כשל שוק, אשר יש להסדירו". מדובר במסמך רשמי של ממשלת ישראל שמ"מ מנכ"ל המשרד, יוסי ישי, חתום עליו. כלומר, בעיני משרד החקלאות היכולת שלנו החקלאים להשפיע על החלטות מועצות היצור היא "כשל שוק". למרות הויכוח בינינו, אני מניח ששר החקלאות, אינו עומד מאחורי המילים הבוטות נגד החקלאים אך הן מצביעות על המגמה המסוכנת של החוק החדש. אנשי משרד האוצר שכבר שנים רבות רוצים להרוס את המערכת החקלאית המאורגנת מצאו שותף בשר החקלאות, ישראל כץ, המעוניין לנכס לעצמו סמכויות ושליטה. אלא שמתוך להיטות זו, שר החקלאות יגרום לנזק הרסני למועצות היצור שהן הכלי הארגוני המרכזי של החקלאים. בלי מועצות יצור חזקות, יואצו התהליכים השליליים של סגירת משקים, פליטת חקלאים מחוץ למעגל היצור וירידת הרווחיות בחקלאות. המסמך שכתבו נציגי המדינה, כולל סעיפים נוספים שיש לתת עליהם את הדעת. "גובה ההיטל השנתי הממוצע המוטל על כל אחד מהחקלאים נע בין כ-6,000 שקל ל-21,500 שקל לשנה". גם אם נקבל נתון זה כלשונו, יש לזכור שרובו המכריע של ההיטל נועד לממן באופן משותף שרותים שמקבל החקלאי בתחום הביטוח, ההדרכה, המחקר ולעיתים גם ההדברה. שרותים שלו כל חקלאי היה משלם עליהם בנפרד מחירם היה גבוה בהרבה. יש הרבה פטרונות בהתייחסות לחקלאים כאל חסרי אונים שנאלצים לשלם היטלים גבוהים בעל כורחם. המידע על השימוש שנעשה בהיטלים מצוי בידי שולחנות המגדלים. בסמכותם להגדיל או להקטין את התשלום והם אכן עושים זאת. כעת, הסמכות המלאה לקביעת גובה ההיטלים תהיה בידי שר החקלאות. תפקידם של החקלאים יתמצה בתשלום ההיטל בלבד, בלי שום יכולת השפעה. האם זוהי ההפרטה שממשלת ישראל מתהדרת בה? כותבי המסמך מרשים לעצמם לפקפק בכך שארגוני החקלאים אכן מייצגים את שולחיהם. אין זה אלא שיא חדש של חוצפה ועזות מצח. מזכירי ארגוני המגדלים עומדים לבחירה על-פי כל הכללים בבחירות כלליות ודמוקרטיות. רק בשנה האחרונה עברו ארגוני הפירות, הירקות והעופות תהליך מורכב וארוך של ועידה ובחירה מחודשת של מוסדות הארגון. כיצד מעיזים שרים ופקידים לערער על מעמדם של ראשי ארגונים נבחרים? יש להצטער על כך שבקשתנו להוציא צו ביניים לעיכוב מהלכי שר החקלאות לא התקבלה, ונותר רק לקוות ששופטי בית המשפט העליון יעצרו את המהלך החמור של דחיקת המגדלים ממועצות היצור.
|
תאריך:
|
15/06/2003
|
|
|
עודכן:
|
15/06/2003
|
|
יוסטה בלייר
|
|
אחת מהטעויות הנפוצות ביותר בגידול צמחי בית, המובילה להתנוונות הצמח, היא עוצמת האור הנמוכה שהצמח מקבל בבית.
|
|
|
לעיתים רחוקות, רחוקות מדי, מצליח שופט בית משפט בערכאה נמוכה - בית משפט שלום, לייצור תקדים משפטי מעניין. אומנם בלתי מחייב, וטוב שכך, במקרה זה, כפי שיובהר להלן, אך בכל זאת תקדים מעניין, מפוקפק, שכדאי אולי ללמד באוניברסיטאות מדוע אסור לייצר כמותו.
|
|
|
פרשת השר לשעבר יצחק מרדכי ירדה מסדר היום הציבורי. אבל רק לכאורה. עתה מתברר, כי המשטרה הרחיבה את החקירה במטרה לגלות מי השפיע על המתלוננת נ' עד כדי כך ששינתה את גירסתה, ומסרה מכתב שנועד, על-פי החשד, להגדיל את סיכוייו של מרדכי בערעור שהגיש לבית המשפט העליון.
|
|
|
המיבצע הצבאי-משטרתי שקיבל את השם האומלל 'גיבעה חשופה', שתכליתו לסלק יהודים ממקומות מגוריהם בארץ ישראל, חשף, למעשה, לא רק את דלות המחשבה, ואת עוצמת האטימות של ראשי השלטון בישראל, אלא גם את היקף הזילזול שלהם בזכויות האדם של אלה המתגוררים בצד "הלא נכון" של קווי שביתת הנשק שעליהם הוסכם ב-1949. הדברים הם פשוטים למדי - וחבל שראש הממשלה איננו מבין שאמירותיו, ובמיוחד התנהגותו בימים האחרונים, הופכים את כל המיפעל הציוני ללא-לגיטימי.
|
|
|
בשלושת החודשים האחרונים אנחנו מקבלים איתותים חיוביים מהשווקים הפיננסים:
|
|
|
|