|   15:07:40
דלג
  נסים ישעיהו  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה כדאי לבחור בפינת זולה
קבוצת ירדן
איך אפשר לחסוך אלפי שקלים בשנה על-ידי השוואת מחירים?

ויקרא סח

להשתכר עד אבדן חושים?

האור הבא מן ולאחר החושך, יש לו יתרון על אור תמידי שמעולם לא כבה הרי זה היה מצבנו בפורים של אז וגם מאז חווינו תקופות של חושך נורא שהפך לאור ואפילו לאור גדול יחסית כעת אנחנו חותרים אל האור הגדול באמת, 'אור חדש על ציון תאיר'
14/03/2008  |   נסים ישעיהו   |   מאמרים   |   תגובות

חג פורים מתקרב ולכאורה, כל אחד יודע שאחת המצוות המרכזיות בו היא להשתכר. הנה מה שכתוב על זה בקיצור שולחן ערוך: כיון שכל הנס היה ע"י היין, ושתי נטרדה במשתה היין ובאה אסתר במקומה, וכן ענין המן ומפלתו היה ע"י יין, לכך חייבו חז"ל להשתכר ביין, ואמרו חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. ולפחות ישתה יותר מהרגלו כדי לזכור את הנס הגדול ויישן, ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. האם הכוונה היא שצריכים לשתות עד אבדן חושים או עד כדי נזק בריאותי? לא בהכרח; ואולם מי שהוא חלוש בטבעו, וכן מי שיודע בעצמו שע"י כן יזלזל ח"ו באיזו מצוה בברכה או בתפלה, או שיבא ח"ו לקלות ראש, מוטב שלא ישתכר, וכל מעשיו יהיו לשם שמים:

המקור להלכה זו הוא בדברי רבא בתלמוד (מגילה ז/ב): אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. השפת אמת אומר בפירוש שאין הכוונה שצריכים להשתכר עד אבדן חושים. בכלל, שיכור בלשון התלמוד זה 'רוויא', מישהו ששתה (יין) לרוויה, בערך כמו לוט לאחר הפיכת סדום. מבוסם זה שלב מוקדם הרבה יותר, אז איך נבין את הציווי לבסומי בפוריא עד דלא ידע? ועוד, כמעט בכל שנה מעוברת, וגם השנה, קוראים את פרשת ויקרא בשבת שלפני פורים, וזה גם אמור להיות הציר המרכזי של רשימה זו, פרשת השבוע, מה הקשר בין חג פורים ומצוות 'עד דלא ידע' לפרשת ויקרא? אולי אם נמצא את הקשר בין פרשת השבוע לפרשת זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, שגם אותה קוראים בשבת שלפני פורים כי זה מעניינא דיומא, נבין את הקשר בין המסר של הפרשה לתוכן המצווה המיוחדת לפורים.

חלק מהמפרשים ניסו להסביר במצוות לבסומי עד דלא ידע, שצריכים לשתות עד שלא מצליחים לחשב את הגימטריא של 'ארור המן' ולמצוא שזה שווה 'ברוך מרדכי'. זה נראה קצת דחוק, כי א', שום גימטריא לא מצליחים לחשב במצב כזה וב', עצם הרעיון שארור המן = ברוך מרדכי, אותו עצמו צריכים להבין. שהרי בתורה, ערך מספרי זהה לשני שמות או מונחים או ביטויים, רומז לקשר פנימי ביניהם. כיצד יתכן לומר שיש קשר פנימי בין ארור המן לברוך מרדכי? ובאותו סגנון ניתן לשאול על פרשת השבוע, אם כי בלי גימטריא שידועה לנו; הפרשה פותחת ב-וַיִּקְרָא אֶל-מֹשֶׁה, ורש"י מסביר באריכות יחסית שקריאה זו היא לשון של חיבה, לשון שמלאכי השרת משתמשים בה, ואינה משמשת רק כהקדמה לאמירה או לציווי הבא בעקבותיה. ומכיוון שזהו שמה המורה על תוכנה של הפרשה, שם שהוא לשון של חיבה, כיצד ניתן להסביר את העובדה שהפרשה מסתיימת בדיני חוטא במזיד, מועל בה' שזה שווה ערך לבגידה?

משה רבנו הוא העניו מכל אדם, ענווה והתבטלות שמעל השכל. עובדה זו היא המזכה אותו בקריאה של חיבה שקדמה לכל הציוויים ולכל האמירות, כפירושו של רש"י. בפרשתנו, התורה אינה מציינת מיהו הקורא למשה, כדי לרמוז שהקב"ה בכבודו ובעצמו קרא לו. לא בדרגת הגילוי של שם אלוקים או שם הוי'ה, וגם לא במדרגה של התורה שניתנה לנו. במדרגה עליונה זו של אלקות שמשם באה הקריאה למשה, עדיין אין גילויים של העדפות או רצונות הידועים לנו. בלשון המדרש: "איני יודע באיזה מהן חפץ" הקב"ה (אם באור או בחושך) עד שהוא עצמו מגלה לנו את רצונו בתורה. במדרגה של לפני גילוי הרצון, אפשר היה לחשוב שגם נביאי אומות העולם זוכים לאותו יחס של חיבה - שהרי גם הם נביאים, בא רש"י וממשיך להסביר בפירושו לפסוק הראשון, שיחס זה ניתן למשה לבדו. אבל אל נביאי האומות, נגלה עליהם ה' בלשון של עראי וטומאה.

מזווית הראיה של האדם, הבעיה היא שהעולם מורכב מטוב ורע, שלפעמים מעורבים זה בזה עד שקשה להבחין ביניהם. הרע מושך מאד ועלול לקרות שנופלים ברשתו חלילה. בדרך כלל האדם נסחף בלא כוונה לחטוא - ועל זה מדברת רוב הפרשה, על התיקון לחוטא בשגגה. אלא שאם לא מייחסים חשיבות לכישלון אקראי, אם לא לוקחים ללב ומתאמצים לתקן, עלולים להדרדר עד לחטא בזדון, כמובא בסוף הפרשה (פרק ה'): נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא, וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'. כזה בערך היה מצבם של היהודים בימי מרדכי, כאמור במגילת אסתר ובגמרא במסכת מגילה. ובאמת על-פי שכל, אפילו שכל של תורה, איך אפשר לתקן כאלה קילקולים? אחרי קילקול כזה שנעשה בראש קר, במזיד, הם עלולים לחשוב אָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ כדבר הנביא יחזקאל (ל"ז). על כן באה התורה ומבהירה שצריכים להגיע למצב של וְנַהֲפוֹךְ הוּא, להפוך את החושך לאור. וזה אפשרי רק אם מתחברים אל העל-מודע, כדלהלן.

עד דלא ידע

כאמור, מצבם הרוחני של היהודים לפני גזירת המן לא היה שפיר. כדרכם של מהגרים (או גולים) מאז ועד בכלל, הם נטו להתאקלם בסביבה החדשה ולהתבולל בין השכנים. עם זאת, הם זיהו עצמם כיהודים, רק שאינם מקפידים כל כך על שמירת מצוות התורה. אולי אפילו נהגו להתגאות באבותיהם שהיו צדיקים ואף לספר שבחים על העבר המפואר שלהם. לכאורה, היהודים הם כמו כל עם או אדם שגלה ממולדתו, אבל רק לכאורה. כי בפנימיותם הם נותרו נאמנים ליהדותם, וההמשך מוכיח. שהרי כאשר המן כעס על מרדכי, הוא אמור היה לעשות מאמץ לפגוע בו וזהו. במקום זה הוא החליט לְהַשְׁמִיד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל-מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ--עַם מָרְדֳּכָי. מאיפה בא לו הרעיון להכניס את כל היהודים לאותו סל בו, לדעתו, היה מונח מרדכי?

כנראה הבחין בעובדה שהעקשנות שהפגין מרדכי ביחסו אליו, היא נחלת היהודים כולם והם לא באמת מתבוללים בסובבים אותם. הבחין שיהודי נשאר יהודי. מסתבר שהוא לא טעה, והיהודים באמת הפגינו עקשנות בלתי מובנת - אבל כידוע, דוקא העקשנות הזאת היא שהצילה אותנו מגזירת המן. ואת העקשנות הזאת לא ניתן להסביר בשכל, היא מעל השכל. שהרי כאמור, המן איפיין את המועמדים להשמדה בשני איפיונים: אחד זה שהם יהודים, והשני זה שהם עַם מָרְדֳּכָי. כלומר מזדהים אתו, למרות שהם עצמם אולי נוהגים אחרת ממנו וכן משתחווים להמן. מכאן שאם מישהו היה מכריז שהוא מסתייג ממרדכי ומדרכו העקשנית להפגין את יהדותו בגלוי, הוא לא היה נכלל בגזירה לְהַשְׁמִיד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים, עַם מָרְדֳּכָי. העובדה היא שאף אחד לא ניסה להינצל בדרך זו, ומכאן שצדק המן באבחנתו.

זו דרכו של עמלק שהמן היה מצאצאיו הגנאולוגיים והרעיוניים; עקשנות בלתי מתפשרת על השקפה של כפירה בה' אחד, והעדר נכונות לסבול את הגישה ההפוכה, את האמונה הבלתי מתפשרת בה' אחד שמייצגים היהודים, ובראשם מרדכי שאותו משווים חז"ל למשה רבנו, הראשון שנלחם בעמלק. יוצא אם כן, שבשבת זו נקרא בשני ספרי תורה על שני הקצוות, משה רבנו מצד אחד ולהבדיל, עמלק מצד שני. בדיוק כשם שבפורים אנחנו קוראים באותה מגילה על מרדכי ואסתר מצד אחד ולהבדיל, על המן מצד שני. ויהודי צריך להבחין בשני הקצוות ולבחור צד, איך עושים את זה? ועוד מבקשים ממנו לשתות בפורים "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" נו באמת, שיתבלבל ביניהם ח"ו?

האמת היא שמה שיהודי נדרש לזכור תמיד זה את העצה של קהלת (פרק ז): רְאֵה גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים. את הטוב וגם את הרע הוא עשה ולנו ציווה לבחור בטוב. אלא שכאמור, יהודי עלול להיסחף - כמו בימים ההם וכמו גם בזמן הזה - עד שמחיצוניותו לא ניתן להבחין ביהדותו, והוא עצמו כבר לא ממש זוכר את העובדה הזאת, ואינו מייחס לה חשיבות מיוחדת או בכלל. באה פרשת השבוע עם החיבה המיוחדת למשה - חיבה המוענקת ממנו יתברך לכל יהודי באשר הוא, ומדריכה אותנו כיצד לתקן אם קלקלנו בשוגג, ואפילו אם זה קרה במזיד. ואפילו אם נתפסנו לדרכו של עמלק ח"ו, תמיד ניתן לשוב אל ה' יתברך, כי הקשר שלנו אתו הוא קשר עצמי, קשר של חיבה שמעל הדעת.

ואדרבה, התיקון הבא לאחר שנכשלים ונופלים, מאפשר לעלות למדרגות גבוהות יותר מכפי שניתן להגיע בלא כישלון. זהו הרעיון שמבטא קהלת (פרק ב): שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ. האור הבא מן ולאחר החושך, יש לו יתרון על אור תמידי שמעולם לא כבה. הרי זה היה מצבנו בפורים של אז וגם מאז חווינו תקופות של חושך נורא שהפך לאור ואפילו לאור גדול יחסית. כעת אנחנו חותרים אל האור הגדול באמת, 'אור חדש על ציון תאיר' ולצורך כך צריכים לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. מה הקשר?

כאשר יהודי רואה את המן או את צאצאיו הרעיוניים, עליו לדעת ש'ארור המן' = 'ברוך מרדכי'. שמצד הקב"ה, אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים כדי שיהודי יבחר בצד הנכון ובכך יהפוך את החושך לאור. חג פורים נועד להזכיר לנו שזו המשימה שלנו, ואותה ניתן להשיג אך ורק מתוך שמחה על עצם הקשר שלנו עם הבורא יתברך שאוהב אותנו גם אם בטעות נכשלנו, ואהבתו אלינו אינה פוחתת אפילו אם בכוונה סטינו מן הדרך שהתווה לנו. ומה שנכשלנו והתחברנו לארור המן ח"ו, זה רק כדי שנשוב ונהפוך את זה לברוך מרדכי. פורים נותן לנו את הכח להפוך את כיוון התנועה ממטה למעלה. צריכים רק להתנתק מדרכם של המן וממשיכי דרכו ולהתחבר למרדכי ולדרכו. וכאשר נשוב לדרכו של מרדכי, אין ספק שיהיה רק טוב ליהודים.

תאריך:  14/03/2008   |   עודכן:  14/03/2008
נסים ישעיהו
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איני מבין מה איתרע בישיבת "מרכז הרב". נדמה, שמרפי עבד שם שעות נוספות בראש חודש אדר, ואלמלא יצחק דנון וסרן דוד שפירא, קצין צנחנים בחופשה, שהתעשתו, וחיסלו את המחבל - ממדי האירוע היו קשים עוד יותר.
14/03/2008  |  אביתר בן-צדף  |   מאמרים
הפלשתינים עוקבים בהשתאות ובתסכול רב, אחר מסעות החיזור של מועמדי המפלגה הדמוקרטית ומועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות בארצות הברית אחרי ה"קול היהודי" ומדינת ישראל. הסנטור ברק אובאמה התקשר אמש אל שרת החוץ ציפי ליבני המבקרת בוושינגטון והדגיש "כי לישראל יש זכות להגן על עצמה מפני הטרור, בעיקר מפני ירי הטילים מעזה שהוא בלתי נסבל". אובאמה, שהוא המעמד המועדף ביותר מבחינתם של הפלשתינים כנשיא, הפגין בשיחת הטלפון יוצאת הדופן לשרה לבני, ידידות רבה לישראל ואף הביע תנחומיו על הפיגוע האחרון בירושלים.
13/03/2008  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים
הנושא החם בזכרון יעקב, או לפחות בתחומי השיכון הדרומי, הוא הפרויקט המדובר של המועצה, שהוגדר במטרתו פרויקט חברתי, אך ספק אם בינתיים הוא תורם משהו לחברותא השכונתית. פרויקט 'בנים ממשיכים' מציע לתושבי הרחוב, כ-80 בתי אב במספר, את האפשרות לרכוש את השטח דרומית לביתם על-פי תוכנית תב"ע ש455, ולבנות יחידות דיור נוספות. למרות שראש המועצה מצהיר שוב ושוב על כוונתו להאט בקצב הפיתוח, ואף נקט במספר קטן כמו 200 יחידות דיור חדשות בשנה, הלכה למעשה הוא מפזר אישורים והקצאות למאות יחידות בפרויקטים חדשים.
13/03/2008  |  סו מור  |   מאמרים
זכרון יעקב: תרדמת-חורף או רגע לפני הסערה?
כריסטופר הרץ, סטודנט מאוניברסיטת הארוורד בארה"ב, גדל כנוצרי לכל דבר. רק באחרונה נודע לו כי הוא, בעצם, יהודי. הסטודנט בן ה-19, גדל במשפחה ניו-יורקית שהקפידה על קיום מצוות הדת הקתולית. הוא נהג לבקר בקביעות בכנסייה וליטול חלק בטקסים נוצריים דתיים.
13/03/2008  |  ראובן לייב  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
מלון הנשיא" נבנה בשנות ה-50 והיה מהמלונות הראשונים שהוקמו בירושלים לאחר קום המדינה והמלון הראשון בעיר בו הייתה בריכת שחייה פרטית
מנחם רהט
מנחם רהט
קוראי עיתון הארץ זוכים למנה גדושה של קורת רוח בזכות דיווחיו קורעי הלב על המצוקה העזתית    כמו בבדיחה על היהודי שקרא ברכבת את השטירמר: הארץ חוקר וחושף את גודל המהלומה שחטפו העזתים, ע...
איתמר לוין, וושינגטון
איתמר לוין, וושינגטון
פרופ' אריקה האשימוטו מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון סבורה שטענתו של טראמפ "רק דיברתי" אינה תופסת בתיק הבחירות    היא גם מסבירה כיצד ייתכן שטראמפ מממן את ההגנה של נאשמים אחר...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il