הסיסמא המפורסמת של בנימין נתניהו "יתנו - יקבלו, לא יתנו - לא יקבלו", היא אומנם התקדמות חיובית ביחס לסיסמאות ולמעשי השמאל, אולם אינה יוצרת איזון בין ישראל לכנופיות הטרור הפועלות נגדה, אם בכלל יש הצדקה לשאיפת ההגעה לאיזון.
חוסר האיזון הוא דווקא לטובתם של הטרוריסטים, כי במשוואה זו - הם אשר נוקטים יזמה ומתווים דרך, כי הם אלה שמחליטים האם לרצות ולעשות כדי לקבל הטבות, או להמשיך בדרך הטרור ולא לקבל כלום.
אולי הסיסמא הזו הייתה טובה בשעתה, וגם זה בספק. הסיסמא החדשה שמדינת ישראל צריכה לאמץ היא הרבה יותר קצרה - "לא יקבלו".
על-ידי כך תעבור היוזמה אלינו, והיוזמה המתאימה למצב החדש של טרור מתמשך בגבולותינו גם לאחר בריחה מלבנון, הינתקות מגוש קטיף, נסיגה, איפוק, סלחנות, התרפסות, התעלמות - היא יוזמה של הפסקה מוחלטת של כל התקבולים: לא יקבלו.
התקבולים אותם חיוני להפסיק הם:
- העברות של מס ערך מוסף, וכספים אחרים מכל סוג ומין.
- העברות של אמצעי לחימה למתונים מבין כנופיות הטרור, מתוך שאיפה או הנחה כי ארגוני הטרור המתונים יפעילו נשק זה באופן סלקטיבי, רק נגד הקיצוניים, לא נגד אזרחי מדינת ישראל.
- תמיכה וביצוע של תשתיות הנדסיות - חשמל, מים, תקשורת, כולל דלק להנעת תשתיות אלו.
- הקצעת משאבים בעתות מצוקה - מזון, תרופות וכל דבר העולה כסף.
- מתן אפשרות שימוש במעברים שבשליטת מדינת ישראל לשם העברות כספים ושווה-ערך לכסף.
יש להבהיר ולהדגיש: מה שדרוש זה לא הקפאה, אלא ביטול מוחלט. ההקפאה היא מעין תוכנית חיסכון ואין בה לא חיסרון לאויב ולא יתרון לנו. זאת ועוד, ההקפאה אף היא יוצרת מצב בלתי מאוזן בו הן, אותן כנופיות הטרור הממוסדות והאחרות, מחליטות לפי שיקול דעתן מתי לנקוט בפעולות שיגרמו להקפאה ומתי לשחרר את החיסכון ולקבל קופון כדי להמשיך בטרור נגד הנדיבים הטיפשים.
את מיליארדי הדולרים ש"השקענו" בטרור צריך גם לפרוע, בין בהגשת חשבון רשמי [במסגרת המשפט הבינלאומי] ובין באמצעות החרמות של משלוחי כספים - לרוב בלתי חוקיים, מה כבר חוקי שם - המיועדים והמנותבים להגברת פעולות הטרור. אין מוסרי מזה.
יש להניח כי בעקבות מדיניות ה"לא יקבלו", לא רק שמדינת ישראל תחסוך ממון רב, אלא גם הטרור ידעך ויתייבש. אי אפשר להפעיל מנגנוני טרור ללא הזנת המנהיגים באמצעי שחיתות והוללות כדרכם, וללא יצירת מימון לרכישת אמצעי לחימה. שני גורמים אלו [שחיתות המנהיגים ואמצעי לחימה] לא יכולים להתקיים ללא משאבים כספיים ומקורות מימון אשר עד כה סיפקה אותם מדינת ישראל בנדיבות רבה. (מדינות ערב עתירות הנפט אומנם תומכות בטרור, אך זאת הן עושות במסורה, ועובדה היא שאינן מספקות את הדרישות, וללא תמיכת ישראל בטרור - מנגנוני הטרור נקלעים למצוקה).
בכסף שייחסך לא צריך להשלים את גדר ההפרדה, אלא לפרק אותה, ובכסף הנוסף שייחסך מביטול פרויקט הזוי זה של הגדר - יש להשקיע בפיתוח אמצעי לחימה אקטיביים, שיאיינו את הכורח בהשקעות אינסופיות במיגון. כלל הוא כי הצד החלש מתגונן ומתבצר, אך אצלנו זה הפוך וטעון שינוי בתפישה ובמעש.
אמנם, יכולים לקום ספקנים ולטעון כי התחזית המובאת לעיל, לפיה הטרור יופחת או יופסק אם רק נפסיק את התמיכה בו, היא תחזית בלתי מוכחת.
ובכן, גם אם התחזית הזו לא תתאמת, וגם אם ה"פגיעה" בטרור על-ידי הפסקת התמיכה בו לא תגרום לחיסולו, עדיין זה צעד הגיוני, מוסרי, ערכי, כלכלי, צודק, ונכון לבצעו. ועדיין בידי ישראל כל הכוח לגרום ליצירת מצב בו לא יהיה משתלם לטרוריסטים לפעול, לא בגלל שהקסאמים יפלו אל מבנים ממוגנים, אלא בגלל שההפסד והנזק שייגרמו בעקבות כל ניסיון שיגור קסאם יהיו כואבים.
כיום, מה שחשוב לכנופיות הטרור - לא נפגע:
כבודם נשמר בקפדנות.
יש נסיגה ויש עוד תקווה לנסיגה.
יש הקפאת יישובים יהודיים, נושא שעולה בטבעיות בכל דיון.
יש גייס חמישי פעיל בלב מדינת היהודים ובכל מוקדי השלטון בה.
יש איפוק אפילו בשעת מלחמה - קל וחומר כשיש "רק" פעולות טרור.
בג"צ לטובתם.
ובעיקר, יש כסף, והרבה.
ממש גן עדן.
במדיניות החדשה של "לא יקבלו" - יחרב גנם.
