שופטים את התינוק עם המים

היה לי הכבוד והעונג להדיין בפני שופט מכובד בבית המשפט המחוזי בת"א, שמו כשמי, אפרים, השופט הלך לעולמו לפני מספר שנים.

אומרים שלשופט אפרים היה מזג שיפוטי.

הצד שכנגד לאותו דיון היה גוף ממלכתי רב השפעה אשר קיבל החלטה אשר פגעה מאד מאד בגוף פרטי שפעלתי מטעמו (כעובד שכיר בתחום הטכני).

ראיתי באיזו ביטחה ניווט אפרים השופט את ספינת האיזונים והבלמים, איך לאט לאט ועם הרבה חוכמה ורגישות, הוא הוליך את הצדדים לנקודת אין מוצא "מרצון", איך הוא הביא אותנו ואת הצד שכנגד להסכמה "בהתנדבות" על גורם מקצועי מטעם המדינה שיבדוק את המחלוקת (אנחנו הצענו שהגורם יהיה יו"ר מועצת המנהלים של הגוף נגדו עתרנו, הצד השני כמובן הסכים, ולהפתעת הצד שכנגד, צידד היו"ר בעמדתנו נגד עמדת הגוף שהוא בפועל עמד בראשו - המלצתו קיבלה תוקף של פס"ד בהסכמה מראש, ובוצעה במלואה).

לא היה צורך באיומים, לא היה צורך בהרמת קול, די במושב המוגבה, באדרת, בהבעה האבהית, מבט נוקב, מבט רך, משיכת גבה, עצימת עין, העברת חבילת המסמכים לצד שמאל, העברתם חזרה לצד ימין, סגירת התיק, ופתיחתו בכל אלה אמר השופט לצדדים בלי אף מילה היכן הוא מוצא חוזקה בטענותיהם והיכן הוא מוצא בהן חולשה.

מה שראיתי שם זה ידע, חוכמה, הבנת החוק, נועם הליכות, צניעות, אוירה של שלום ופיוס - בקיצור, כל מה שאני כאזרח פשוט הייתי מצפה לראות בשופט הקובע גורלות, על אחת כמה וכמה היינו מצפים כך משופט עליון על אחת כמה וכמה וכמה, מנשיא בית המשפט העליון.

יקום אחד המוצא נקודה אחת מכל הנקודות אותן ציינתי בנשיאת בית המשפט העליון של מדינת ישראל.

אם השם דורית ביניש לא מופיע יום אחד בכותרות - במסגרת ההתנגחויות עם שר המשפטים, אני מבין שפרצה מלחמה כי איזה אסון כבר יכול ליפול עלינו אשר ימנע את החיצים המורעלים ששולחת נשיאת הרשות בגורם מרכזי ומוביל ברשות המבצעת.

אם יום אחד קמתי, ולא ראיתי בעיתון את רשימת נזקיו של השר בציטוטים מפחידים מפי נשיאת בית המשפט העליון או כתבי החצר/יחצני החצר - אני רץ לבדוק אם מטהר האוויר במקלט תקין שמא נפלו בלילה טילים אירנים על ירושלים.

אם ערב אחד לא שומעים במבט על מאבקי הוועדה למינוי שופטים ועל קיצקוץ ידיים של השר הרע והנורא הזה - אני כבר משוכנע שהשבר הסורי אפריקני נשבר שוב ובית שאן רועדת.

אין יום שבו לא נחשפים בפני הציבור, במלוא החומרה ובמלוא הכיעור, הצדדים המאוד לא מחמיאים של השופטת הבכירה ביותר במדינת ישראל. ואם היא כותבת כך לשר - אל מול פני האומה, כיצד היא נוהגת על כס במשפט? כי הרי אם מה שמאפיין את התנהגותה הוא אי נועם הליכות, בוטות, מזג אנטי נוח ואנטי חברי, התייחסות פוגעת ומעליבה, ואם כך היא כותבת על אף ההזדמנות לקרוא שוב ושוב ולתקן טרם החומר מופץ, כיצד היא תתנהג על כס המשפט, כי שם אפשר לתקן רק אם נמנעים מהפצת פרוטוקולים או אם מסננים אותם (הייתכן???).

מתי מעט יכולים להיות שופטים, אני למשל, לא יכול - מגיב מהר, יורה לעתים לכל הכיוונים, לעתים אני קודם מתעצבן ורק אחר כך חושב - אבל לדעתי, ובארבע עיניים - ככה בינינו, בלי שאף אחד שומע, גם דורית ביניש לא יכולה.

אכן שופטים את התינוק עם המים.