היזהרו מ"הרווקה השחורה"

תחת הכותרת: "הזהרו מאשת הפלדה" מתקיף בעל הטור הפלשתיני, חסן אל-בטל, ביומון הפלשתיני, "אל-איאם" (רש"פ, 22.6.2003) את היועצת האמריקנית לביטחון לאומי, קונדוליסה רייס, על עמדתה ביחס לביצוע מפת הדרכים ועל עמידתה לצד ישראל, וזאת כמה ימים לפני ביקורה באזור. להלן חלקים ממנו:

"היא בעלת גזרה נאה לא פחות מדוגמנית העל, נעמי קמפבל, ועולה בחוכמתה על 'אשת הברזל', מרגרט תאצ'ר. זוהי ד"ר קונדוליסה רייס, היועצת לביטחון לאומי בעלת ההשפעה הרבה ביותר על [מוסד] הנשיאות האמריקני מאז 'הנרי (קיסינג'ר) היקר' שנקרא גם 'מטרניך' האמריקני על שמו של הפוליטיקאי הגרמני הפיקח והמפורסם.

כמה נשים בעלות אופי חזק עברו בבית הלבן כמו 'השתלטנית', אשתו של רונלד רייגן, 'הנבונה' ו'השאפתנית', אישתו של ביל קלינטון או 'האהובה', אשתו של הנשיא ג'ון קנדי. אולם, קונדוליסה רייס, היא האישה הראשונה [או ליתר דיוק] האישה השחורה [הראשונה] שמאיישת את המשרה החשובה ביותר בבית הלבן. היא 'השכל' של הנשיא, במיוחד [לאור העובדה ש]הנשיא האמריקני הנוכחי הוא החזק ביותר בזירה הבינלאומית אולם, הוא אחד הנשיאים החלשים ביותר בהשכלה פוליטית בינלאומית שהיו בבית הלבן.

'חוכמתה' של היועצת ו'האומץ' של הגנרל, קולין פאול, העלו את האישה השחורה הזו ואת האיש השחור הזה למשרות הרמות ביותר אותן תפסו אמריקני ואמריקנית שחורים בממשל אמריקני כלשהו אי פעם. הקצין פאול נלחם בקומוניסטים ויאטנמיים בעוד הגברת האוטודידקטית, רייס, הכינה את עצמה למלחמה אידיאולוגית עם רוסיה הסובייטית או [בשם אחר] הקומוניזם חובק העולם.

כעת, מרכיבים השר פאול והיועצת רייס [יחד] את [מדיניות] 'כפפת המשי' על 'יד הברזל' במלחמה נגד התנועות הפונדמנטליסטיות 'הטרוריסטיות' הגלובליות ונגד המשטרים המדכאים ברחבי העולם.

אולם, בניגוד לפאול 'המתון' [העובד] בממשל אמריקני קיצוני, רייס מפרסמת ברבים את רעיונותיה המשתייכים לאידיאולוגיה של 'הימין החדש' השמרן הנוצרי האמריקני. היא בתו של איש דת שחור אשר בילדותה מילא את ראשה בסיפורים על הארץ הקדושה; מה שעומד בסתירה, ככל הנראה, לראייה הפוליטית הליברלית בה מחזיק הכומר הנוצרי השחור, ג'סי ג'קסון הנחשב ל'ידיד הפלשתינים', למגן של העמים העשוקים בעולם השלישי ולמועמד השחור הראשון לנשיאות האמריקנית.

בראיון יוצא הדופן שהעניקה רייס לעיתון 'ידיעות אחרונות' בתחילת מאי [2003], כמה ימים לפני שהבית הלבן פרסם באופן רשמי את מפת הדרכים דיברה [רייס] על הרושם הרוחני החזק [שהותיר עליה] ביקורה הראשון בישראל באוגוסט 2000- 'הרגשתי שאני שבה אל ביתי... ישנו קשר עמוק ביני לבין ישראל'...

הגברת רייס תבקר בשבוע הבא בפעם השנייה בישראל ובפעם הראשונה בפלשתין כדי להציל את מפת הדרכים וכדי להציל את השחור 'האמיץ' ו'המתון' מכישלונ[ו] בהצלת התוכנית.

האדון פאול, השתמש שלשום ביריחו במשפט בעל משמעות רבה המעיד על האופן בו יפעל 'הפטיש הכבד' של הגברת רייס להסרת המכשולים העומדים בדרכה של מפת הדרכים. האדון פאול הציג סדר פעולות הפוך לזה של הפלשתינים שהוא: הסכם על 'הודנה' [שביתת נשק] בין הפלגים, הפסקת אש, נסיגה ישראלית הדרגתית ופריסה הדרגתית [של כוחות] הביטחון של הרשות הפלשתינית בצפון רצועת עזה ובעיר בית לחם. פאול הציע סדר פעולות [שונה] - פריסת כוחות פלשתינים בצפון רצועת עזה ובבית לחם, נסיגה ישראלית חלקית, אחר כך הפסקת אש ולבסוף תהפוך ה'הודנה' לבעיה בין הרשות לפלגים.

כיצד חושבת גברת רייס לסלול את הדרך הקשה למפת הדרכים ולהשיג 'חזון של שתי מדינות השוכנות בשלום זו לצד זו?' כידוע, מפת הדרכים מדברת על מדינה פלשתינית בגבולות זמניים ועל מדינה פלשתינית בגבולות סופיים. ישראל של שרון דורשת 'עצירה' לזמן בלתי מוגבל בין שני השלבים - דרישה המעוררת פחדים עמוקים אצל הפלשתינים.

הפגם של הסכם אוסלו נעוץ בהיעדר הסכמה מוקדמת על מצב הקבע בעוד הפגם של מפת הדרכים הוא היעדר הבנה הדדית בנוגע למפה הפוליטית-ריבונית של מדינת פלשתין, כלומר, גבולותיה הבינלאומיים, שטחה ומידת החפיפה של [קריטריונים אלה] עם גבולות 1967.

במאמר של רייס בכתב העתPoint Global Review היא הסבירה את המשוואה הבאה: ככל שתוכנה של המדינה הפלשתינית בעלת הגבולות הזמניים יענה על התנאים האמריקניים הכוללים [ייסוד] מדינה דמוקרטית, כך תהיה צורתה של המדינה הפלשתינית קרובה יותר לקווי 1967...

המשמעות של כך היא שההחלטה האמריקנית לגבי הקמת מדינה פלשתינית 'קטנה' ו'בעלת רצף [טריטוריאלי]'היא סופית. אם [המדינה] תהיה 'שוחרת שלום, דמוקרטית, כנה ותלחם בטרור' אז נוכל להביט באופטימיות לעבר שנת 2005....

הזהרו מה'רווקה השחורה' הזו שלא לומר 'האלמנה השחורה' מתוך כבוד לנשיותה, חוכמתה ונחישותה שהופכת אותה ל'אשת הפלדה'."

_____________
לאתר מכון ממר"י - www.memri.org.il