הטור של פריצי

שמעון פרס עוד לא גמר את נאומו בפולין וכבר הודיע כי ביום העצמאות הקרוב הוא יכריז לנו על פיוס חרדי-חילוני. לאחר שהפיוס הישראלי-פלשתיני שלו , שבעבורו קיבל פרס נובל שלום, כה הצליח ופורח מאז יום יום בשדות עזה וחוצות רפיח, באמת ראוי שהוא יתחיל לטפל גם בסכסוך החילוני-דתי. כאדם שעפר חצרות הרבנים מוכר לו היטב מזחילותיו הקודמות אליהם בכל ערב בחירות או ערב הרכבת קואליציה או יום בישול תרגיל מסריח, מומלץ שאת מפגשי הפיוס החדשים שלו יקיים הפעם בבתים חילוניים. אפשר לקיימם, למשל, בבתים של משפחות העולים הרוסים והאתיופים שאיבדו בן בלחימה על גדרות עזה. זו תהיה הזדמנות לרבנים של פרס, שמחנכים את בניהם להשתמטות, להכיר אותם. זה יכול לתרום משהו לפיוס, אם לא לגיוס.

ממשלת ישראל שוקלת לאמץ את המודל האירי, לפיו מועצה ציבורית המורכבת מנציגי הממשלה, מנציגי התעשיינים ומנציגי העובדים מעצבת את התוכנית האסטרטגית של המדינה. מועצה כזו אמורה להתוות מדיניות כלכלית ולקבוע תוכנית ארוכת טווח שממנה נגזר תקציב המדינה. באירלנד זה עבד וגם אצלנו זה יכול להצליח, אם נלמד תחילה מה זה מדיניות מתוכננת ומה זה ארוכת טווח. כי טווח ארוך במדיניות זה לא הזמן שחולף בין הרגע ששר משפטים חושב על רפורמה במינוי שופטים ועד לרגע שמוגש נגדו כתב אישום על הטרדה מינית.

לפני 15 שנה, בשנת 1993, החליטה הממשלה להקים בית חולים באשדוד. משלא הוקם כזה, הועבר בכנסת 9 שנים לאחר מכן (בשנת 2002), חוק מיוחד שמחייב את הממשלה להקים אותו, אבל הוא לא הוקם, כי בכל שנה האוצר הקפיא את הקמתו באמצעות תרגילי "חוק ההסדרים". רק בישראל יש החלטות ממשלה ואפילו חוק כנסת מפורש שהממשלה מצפצפת עליהם.

אחרי שרבע מיליון תושבי אשדוד החלו לנהל מאבק ציבורי שכלל שלטי חוצות ברחבי המדינה, שינה האוצר את המצגת והודיע שהוא יפרסם מכרז להקמת בית החולים. לתושבי אשדוד: אל תעלצו ואל תעלזו. לפני 20 שנה החליטה הממשלה שהיא תוציא מכרז להדפסת תעודות זהות חדשניות ודיגיטאליות, ועד היום אתם וכל אזרחי המדינה מסתובבים עם תעודה שמודפסת עדין על קרטון ונייר עיתון. רשמו בפניכם: את מעטפות המכרז לבניית בית החולים שלכם יפתחו כשאתם תהיו כבר על כסא גלגלים בבית אבות סיעודי ואת חדר היולדות שלו יחנכו אחרי שהנינה שלכם תצא מגיל הפוריות.

לטבריה היה פעם ראש עיר שערב פסח יצא לציבור בקריאה לא להשליך פיתות לכנרת כי מימיה מוזרמים לערים הגדולות במדינה, ויש חשש של הכשלת הציבור בחמץ. כל אותה עת, המשיך הטיפש הזה להזרים את הביוב של עירו ללא טיהור ישירות לכנרת. השנה נראה שאתם רשאים כבר להקפיץ בכנרת פיתות על המים או להטביל בה טוסטים (ולפי מה ששמעתי זו הדרך היחידה לשמור על גובה המפלס) כי כבר אין בעיה: לכבוד החג סגרה חברת מקורות את ברזי המוביל הארצי לערים ירושלים ובני ברק, ותושביהן מקבלים במהלך הפסח מים כשרים מקידוחים מיוחדים ולא מהכנרת, כדי שחס וחלילה לא יצאו להם מהברז איזה בייגלה אפוי או פיתה דרוזית עם זעתר שנקטף בשנת שמיטה. ומה קורה בקידוחים? לא צריך לדאוג. נכון שאקוויפר ההר ואקוויפר החוף הולכים ומזדהמים כל העת מדליפות דלק, כימיקלים, פסולת תעשייתית, ביוב לא מטוהר ושאר רעלנים, ונכון שאנו מחמירים את המצב בשאיבת היתר שלנו, אבל אין איסור בתורה על דלקים כימיקלים וחומרי הדברה, ושפכים מותרים לכם לשתייה בפסח כמו בכל השנה כולה. שתו לברכה וחג שמח.

מספרים שבעקבות נאומו של פרס בפני הסנאט הפולני פנה הספרן הראשי של אוניברסיטת ורשה לשגרירות ישראל בבקשה לקבל את רשימת כל היוצרים והסופרים הפולנים שפרס הזכיר בנאומו, כיוון שברצונו להקים בספריה את קטלוג המורשת הפולנית. החוגים המדיניים, לעומתו, הביעו חששם שאם הנאום הזה יתורגם או יגיע לידיעת עולם האיסלאם, תהפוך פולין ליעד ראשוני מועדף לפעולות טרור של בן-לאדן וחבורתו, במקום ארה"ב, לאחר שלפי נאומו החדש של נשיא מדינת ישראל פולין היא שהקימה את מדינת ישראל, היא שאחראית לעיצוב דמותה ורק תודות לה היא קיימת.

הפרסומות אומרות שמיליון מבקרים יעלו לירושלים בחג, אז ראוי להכינם לביקור: מייד בכניסתם לעיר האבנים והאזוב והעזובה, מחכה להם אצבע משולשת ענקית. זוהי אצבע לבנה עקומה המזדקרת כלפי שמיים, שבתולות ירושלים הוותיקות טוענות באוזני, משום מה, שזה מזכיר להן פאלוס זכרי מעוקם שנתמך על-ידי חוטים כדי שלא יפול. אני מוחה על ההשוואה ולא מבין בכלל מאיפה הן לקחו את הדימוי, ובעיקר שמדובר בעמוד המרכזי של גשר קלטראווה שהוא בעצם פסל סביבתי שמתחפש לגשר של רכבת קלה (שאין לנו), גשר זכרי מרשים שעבורו שילמה עד כה קופת הציבור (זה אתם) כ-300 מיליון שקל ועוד היד (?) נטויה.

אני לא יודע אם תיקנו כבר את הסדק המרכזי שנתגלה בו, אך מהנדס העיר סיפר השבוע בהרצאה באוניברסיטה העברית כי "כשנכנסתי לתפקיד, הלכתי לאורך כל תוואי הרכבת וראיתי כל כך הרבה סדקים בבטונים שחשבתי לעצמי שהרכבת הזו יום אחד תיסע, ואחרי דקה תיפול". טוב, לא צריך להתרגש. הרכבת הזו לא כל כך מהר תיסע, ובטח לא מחר (אולי בשנת 2010), אבל כשתעברו מתחת לגשר (בזהירות), תמשיכו ישר לפי הליכלוך (שילוט אין) לכותל להגיד הגומל. מכיוון שהמסעדות הערביות של העיר העתיקה צמודות אליו, תוכלו לבלות ולהתאושש. עיר יפה ירושלים. מלאה ניסים. תבואו לראות.

מפלגת הירוקים הציעה לשופט (בדימ.) מישאל חשין לעמוד בראש הרשימה שלה לבחירות המוניציפליות בירושלים. מעניין למה הירוקים רוצים להעמיד בראש רשימתם דווקא איש עם גרזן, אבל חשין דחה את הצעתם בנימוס והודיעם שעקב עיסוקיו הרבים הוא אינו יכול להתפנות להצעה. מקורביו הסבירו שהוא עסוק בפרויקטים שקשורים לביהמ"ש העליון. לזכותו של חשין ייזקף שהקרדום שלו אינו ניתן להשכרה לכל, או לפחות שהוא אינטליגנטי מספיק כדי להבין שעל-רקע השחור השולט בעיר, הירוק היחיד שיש לו סיכוי בירושלים הוא של האיסלאם.

דוד ברודט ואלי הורוביץ הגישו לאולמרט תוכנית אסטרטגית של חזון כלכלי לישראל, שגובשה על-ידי צוות מומחים. הם רוצים אסטרטגיה לאומית שתביא ל-6% צמיחה לשנה, השקעות ענק בתשתית, קידום מרשים בהשכלה והבאת ישראל למקום ה-15 ברשימת המדינות העשירות. נשמע מעניין ורציני עד שנתקלים בקטע בו הם כותבים שההוצאה הציבורית תרד מ-45% מהתוצר הלאומי ל-39% בלבד, וגם נטל המס שיוטל על הציבור ירד מ-36% ל-30%. עד לקטע הזה חשבתי שזו תוכנית כלכלית אפשרית, החל ממנו ידעתי שזה מסמך של מדע בדיוני.