News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 167,462  סלולר - 386,344
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
ציפי לידר
ציפי לידר
שני המחדלים החמורים שאירעו לאחרונה בבית החולים הפסיכיאטרי 'מעלה הכרמל' בחיפה הם דגם מייצג, המשקפים את מה שקורה לא אחת מאחורי המחלקה הסגורה במערכת הפסיכיאטרית    מדוע הנורות האדומות ...
יוסף אליעז
יוסף אליעז
ראש הממשלה "שיחק לידי יריביו"    כל זה מבלי שנזכיר את משבר ענף התיירות והצפי מראש ממשלה בימים כאלו לנפוש, הוא וגם משפחתו, דווקא בישראל
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
אדוארדו אלשטיין [צילום: כפיר זיו]
איש עסקים, יזם.
אדוארדו אלשטיין (נולד: 26 בינואר 1960), איש עסקים יהודי-ארגנטינאי.
דורי גולד [צילום: אמיל סלמאן/פול/פלאש 90]
דיפלומט
דורי גולד (נולד: 1953), דיפלומט ואיש אקדמיה.
אייזיק דבח [צילום: יח"צ]
יזם
אייזיק דבח (נולד: 1957), איש עסקים.
לכל הערכים במועדון+
עו"ד רחל זכאי תגובות   |  קרקע - כתב עת לליבון סוגיות קרקעיות
הפרטת מקרקעי ישראל אינה הפתרון

תפקודו של מינהל מקרקעי ישראל אומנם בעייתי, אבל הפרטתו אינה התשובה ואם תתממש - תהיה הרת אסון יש לשנות קביעות מיושנות שכבר מנותקות מהמציאות ולתת פתרונות רלוונטיים, שלמעשה כבר קיימים וניתנים ליישום מיידי, ושישפיעו על היקף ואופן הקצאה נכונה של הקרקע

▪  ▪  ▪
השאלה לאן מועדות פניהם של מקרקעי ישראל חשובה, וחשיבותה מתעצמת בתקופה האחרונה בעקבות תהליכים שונים העוברים על החברה הישראלית: המשקל הגדול שניתן לקניין הפרט ולפרט עצמו, הפער החברתי, שאלות של צדק חברתי, מקומו של המיעוט הלא-יהודי בחברה הישראלית ובהקשר של עיסוקנו - מיקומו הפיזי ממש. לכך יש להוסיף את השאלות המטרידות רבים בדבר אופן ניהולם של מקרקעי ישראל: האם בכלל המינהל מסוגל למלא את תפקידו, האם נכון שמקרקעי ישראל ינוהלו ביד אחת - בין אם זו של המינהל ובין אם זו יד אחרת, ואולי דווקא בנקודת הזמן הזו יש לבצע את אותה הפרדה מדוברת. כמו בהרבה מקרים אחרים, השאלות פשוטות ואילו התשובות רחוקות מלהיות כאלו.

קיים כיום קונצנזוס בציבור, שניהול מקרקעי ישראל אינו כליל השלמות. אינני מתכוונת להתווכח עם התחושה הזאת וגם לא לומר שהיא תלושה מהמציאות, אבל יחד עם זאת אין לכחד שהמינהל הפך לסוג של שק חבטות לאומי שמותקף על מחדליו הוא ועל מחדלי אחרים הפועלים בשוק. ההשתלחות במינהל הפכה לסוג של "בון טון" שבמסגרתו אנו שומעים לא אחת אישים בעלי תפקידים בכירים שקוראים לפירוק המינהל, כאילו טמונה בפירוק עצמו איזו תרופת פלא לכל חוליי שוק הנדל"ן הישראלי ותחום מקרקעי ישראל. הביקורת על המינהל אינה מתמצה בהצעות לפירוק. לא מעטים אף מרחיקים לכת ומוסיפים טענה שאין להסתפק בפירוק אלא שיש להעביר את הקרקעות שבניהול המינהל לבעלות פרטית.

עם כל הצער שבדבר, אני שותפה לדעה שדרך ניהולם של מקרקעי ישראל על-ידי המינהל איננה אופטימלית, אבל חשוב מאוד להבין שלא הכול נתון בידי המינהל. חלק משמעותי מהתהליכים החיוניים לתפקודו של המינהל כלל אינם באחריותו. כל מי שקרוב אצל תחום המקרקעין, יודע היטב שללא קיומן של תוכניות מאושרות אי אפשר לשווק קרקע. כשלא קיימות יחידות דיור בתוכנית מאושרת, שום אמירה לא תוכל לסייע לשיווק, ושיווק לא יוכל להתקיים גם ללא הסדר מקרקעין. וגם, ללא קיום פרצלציות מאושרות לא יוכל להתבצע רישום של נכסים בטאבו. ברור שנכסים צריכים להירשם אבל כלל לא ברור, ובוודאי שלא על-פי הדין, שזה תפקידו של המינהל. זה ועוד. גם אם בסופו של דבר המינהל הצליח לשווק קרקעות, הבעיות עדיין לא תמו. שיווק אינו מתבצע על סמך גחמות אלא על-פי שומות. כאשר המינהל מנפיק שומות, אנשים משלמים. אבל מה לעשות - כאן נכנס השמאי הממשלתי לתמונה, ובהחלט על-פי סמכותו ובתהליך הבקרה הזה קורה שהוא קובע כי השומה צריכה להיות גבוהה פי שלושה מהשומה של המינהל. במקרים כאלה, מי מוצג כשוטה הכפר? לא השמאי אלא המינהל. ובאמת, כיצד יכול אדם סביר להתייחס למצב שמצד אחד קובעים שומה אחת ומצד שני מישהו אחר קובע שומה משולשת?

בכל הסבך הזה יש לזכור כי המינהל מתפקד כשהוא מונחה הן על-ידי מועצת המקרקעין, שמהווה מעין מועצת מנהלים והן על-ידי הממשלה. כשיש לגוף כמו המינהל הרבה בעלי בתים, ברור שהוא מסובך בכבלי החלטות שונות, משתנות, מנוגדות, ושלעתים אינן ניתנות לניהול ולשליטה. וכשהמינהל נדרש למלא במשאביו הדלים לא רק את תפקידו אלא גם תפקידים נוספים, וזאת בשעה שהוא שבוי בידי האוצר ונציבות שירות המדינה, שמקצצים ללא הפסק בכוח האדם, מונעים קליטת עובדים חדשים ומתערבים בכל תהליכי העבודה והקצאת המשאבים, בצדק ושלא בצדק - מצבו של המינהל כמעט קשה מנשוא.

כאשר זה מצב הדברים, אין מנוס מלהכיר בקיומה של בעיה משמעותית ששינויים קוסמטיים וסיסמאות לא יפתרו. את הבעיה צריך ואפשר לפתור בדרכים שונות, אבל מכאן ועד למסקנה שיש להעביר את מקרקעי ישראל לבעלות פרטית, הדרך רחוקה מאוד. למיטב הבנתי, מימוש מסקנה כזו עלול להיות הרה אסון.

מדינת ישראל אינה משופעת בקרקע, כך שהרפתקה של התפרקות מהמשאב החיוני הזה והעברתו לידיים אחרות מסוכנת מדי. הצורך המשתנה בשימוש בקרקע אינו טעון הוכחה. החובה לשמור בידי המופקדים על כך את היכולת לתת מענה ליעדים לאומיים ממש חיונית, הן לנו והן לדורות הבאים. זה המקום להבהיר נקודה חשובה ביותר כדי שלא יהיה מקום לטעות: אם תופרט הקרקע, היא לא תעבור לידי הציבור הרחב במתכונת של צדק חלוקתי. היא תעבור לידי מספר בעלי הון שישלטו גם במשאב היקר והחשוב הזה. ואלה, גם אם התנהלותם תהיה הגונה, יפעלו על-פי שיקוליהם, תוך שימת דגש לגיטימי מבחינתם על האינטרס הכלכלי שלהם. לכל אחד צריך להיות ברור כי אין לאף אדם זכות לבקש ממי שרכש נכס במיטב כספו שינהג בו בדרך שאינה הולמת את האינטרסים שלו. ומה יעשה הציבור אם ביום מן הימים ירצה לקבוע כיעד לאומי התיישבות באזור מסוים ולא באזור אחר? ילך אצל בעלי הממון שהקרקע עברה לידיהם ויבקש את חסדיהם?

תשובה לשאלה זו יכולה להימצא במישור ההפקעתי. "אם המדינה צריכה קרקע," יאמרו האומרים, "שתפקיע." לא אחדש דבר אם אומר שבעולם שבו מעמדו של קניין הפרט התחזק כל כך, גם על חשבון קניין הציבור, לא ניתן יהיה להפקיע בקלות, בוודאי לא בתמורה סבירה ולא מופרזת. המשמעות: אנו עלולים למצוא את עצמנו בחסר משאבים זמינים והמדינה לא תוכל לספק את הדרישות האלמנטריות של הציבור. אותן דרישות שניתן לספק בדרך קלה יותר, זמינה יותר ונכונה יותר, אם הקרקע היא בבעלות ציבורית.

הפרטה מן הסוג שכל כך מרבים לדבר עליה היא בעיני באמת רעיון עוועים שמשמעותו אחת - חיסול מקרקעי המדינה מתוך חוסר אחריות וחוסר ראייה של צורכי הדורות הבאים. משמעותה של אמירה זו אינה שתמיד יש להמשיך ולקדש את העיקרון של אי מכירת הקרקע. בהחלט יש מקום לשקול ולבצע שינויים בשיטת הענקת הזכויות בקרקע, אך זאת בהתייחס לסוג השימוש בקרקע ולהיקף השימוש בה.

מהלך גדול וחשוב בכיוון של הינתקות משיטת החכירה ומעבר לשיטת הבעלות כבר נעשה לגבי הקרקע למגורים. תחילתו בהמלצות ועדת גדיש, המשכו בהחלטת הממשלה, סיומו בהחלטת המועצה וביצועו, אם ירצה השם, אחרי הפיילוט המתבצע ממש בימים אלה. פיילוט זה, המתבצע בתחום הקרקע למגורים מתבסס על ההנחה שלאזרח מגיע להיות בעלים של ביתו. הפיילוט הזה יצא לדרך בלחץ של משרד האוצר, ומדובר על כך שבמשך שנתיים ישווקו, תוך הענקת בעלות, קרקעות לתעסוקה בהיקפים קטנים יחסית, עד 20 דונם. אבל האם כך יש לנהוג גם בחטיבות הקרקע הגדולות שמיועדות לחקלאות והן מוחזקות בידי גורמים התיישבותיים או בידי חקלאים פרטיים?

אם יש תחום שבהחלט מחייב חשיבה מחודשת, הרי זה נושא הקרקע החקלאית. אותה קרקע שבהחלטה 1 נקבע שהיא תוקצה בדרך של נחלה ובהחלטות 8 ו-9 נקבע ששר החקלאות יקבע מה תקן הנחלות ומה גודל הנחלה. האם מישהו מוכן לטעון ברצינות שתקן נחלות שנקבע לפני ארבעים שנה נכון גם היום? האם מישהו יכול לטעון, שוב ברצינות, כי גודל הנחלה שנקבע לפני ארבעים שנה ושאמור היה לשקף פוטנציאל של פרנסה של משפחה אחת, לפני ארבעים שנה, נכון גם היום? האם דבר לא השתנה בתחום החקלאות? אין ספק שהתחוללו שינויים בתחום החקלאי המחייבים חשיבה מחדש, אבל מדוע אף אחד לא קם ולא שאל מדוע לא נעשתה חשיבה מחדש בתחום זה? האם אף אחד מבין המופקדים על החקלאות מטעם המדינה ו/או הציבור איננו חושב שיש מקום להסתכלות מחודשת ולבדיקה של קביעות ישנות שהפכו מנותקות מהמציאות? האם אין מי שחושב, שכיוון שבעצם אין עוד מקום למשטר הנחלות, ראוי להפסיק לנהוג בשיטת טלאי על טלאי, לאחוז את השור בקרניו ולהציע פתרונות חדשים שיתאימו יותר להתיישבות ואולי אפילו יהיו טובים יותר בעבורה? האם באמת נכון להמשיך ולהתייחס למושבים ולקיבוצים כאל תאומים לא זהים אבל דומים מאותה ביצית, שצריך לדאוג תמיד שלא יקנאו זה בזה ולכן מעניקים להם מתנות דומות, פתרונות דומים, בשעה שברור לחלוטין שכל אחת משתי הישויות אלה שונה מרעותה ולכל אחת מהן מגיע פתרונות הולמים וייחודיים לה?

לא צריך להיות דק אבחנה כדי להבין שדברים השתנו וצריך היה זה מכבר לחשוב על פתרונות רלוונטיים, שלמעשה כבר קיימים וניתנים ליישום מיידי, ושישפיעו על היקף ואופן הקצאה נכונה של הקרקע. אבל גם לא צריך להיות תמים במיוחד כדי להבין מדוע דבר מכל זה לא קרה ומדוע, לצערי, קיים חשש גדול שגם לא יקרה.

שאלה אחרת, רלוונטית מאוד, היא זו: אם תחליט קק"ל להפריד את ניהול המקרקעין ממקרקעי המדינה, מה תהיה משמעות הדבר? ברור שהמשמעות המיידית והוודאית תהיה שבמסגרת קק"ל יוקם מנגנון חדש שתפקידו יהיה לנהל את קרקעות קק"ל. אבל פרט לכך, הבעיות העקרוניות לא תיפתרנה. ההפרדה המדוברת לא תוכל לשחרר את קק"ל מהלחץ, מהחובה, לנהוג בשוויון במקרקעיה. ואם המטרה הזו אינה בת השגה, אנחנו עוסקים במהומה על לא מאומה. מה שיתרחש בפועל יהיה דבר אחר לחלוטין. מה שיושג יהיה סיום ניהול מקרקעי ישראל ביד מרכזית אחת, ומעבר לניהול בשתי ידיים. למיטב הבנתי, ניהול מקרקעי ישראל ביד אחת חשוב מאוד להתנהלות המשק הציבורי, ליכולת לקדם מהלכים, להשיג יעדים במדינת ישראל. כיום המצב בשטח הוא שחלק ניכר מההתיישבות העובדת נמצא על מקרקעי קק"ל וחלק אחר יושב על מקרקעי המדינה. האם מישהו יכול להעלות על הדעת שבישראל תונהג מדיניות קרקעית לפי סוג הבעלות על הקרקע ולא על-פי שיקולים ענייניים-מקצועיים?

לפני שמגיעים למסקנה כל כך מרחיקת לכת כמו ההפרדה, הנראית בעיני רבים כמשאת נפש, צריך להבין כי הדרך לסגת מתהליך זה תהיה קשה עד בלתי אפשרית. אני משוכנעת שחובתם של כל העוסקים בתחום המורכב הזה של המקרקעין לבדוק ולבחון היטב, בשום שכל וביישוב דעת מעמיק, את ההסדרים הקיימים ולנסות למצוא ולאמץ פתרונות שיעניקו משקל ראוי ומאוזן לשיקולים השונים והמגוונים. זו חובתנו לציבור.

הכותבת הינה היועצת המשפטית של מינהל המקרקעין.
תאריך:  30/04/2008   |   עודכן:  01/05/2008
עו"ד רחל זכאי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הפרטת מקרקעי ישראל אינה הפתרון
הודעות  [ 5 ] מוצגות  [ 5 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
mosh35
30/04/08 15:03
2
מיכל מירושלים
30/04/08 15:17
3
תושב אור עקיבא
30/04/08 19:50
4
אריק לוי
30/04/08 22:52
5
דני דין
1/05/08 07:01
פורום: קרקע כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
שור
30/04/2008  |  צילה שיר-אל  |   מאמרים
כיליד ירושלים, שחווה על בשרו את אירועי מלחמת העצמאות בירושלים הנצורה בשנת 1948, אני מבקש לחזק את תושבי המדינה, אלה שלא היו כאן אז ואלה שלא נולדנו עדיין אז, ולספר להם ולכם מה עבר עלינו, תושבי ירושלים בשנת 1948 בירושלים הנצורה במלחמת העצמאות.
30/04/2008  |  יחיאל אמיתי  |   מאמרים
שמחה סיאני היא סופרת, מספרת עממית ונחשבת כ"מוסד מהלֵך" בזכות עצמו. היא נולדה בשכונת "נחלת צבי" שבירושלים - מובלעת קטנה של יהודי תימן הסמוכה ל"מאה שערים" החרדית. "היינו בבחינת טיפת סחוג בדלי של חלב, ומכאן גם שֵם סִפרי החדש", היא אומרת. הוריה עלו מתימן בתחילת שנות העשרים ואמה נהגה לומר לה בילדותה: "זו זכות גדולה לך שנולדת בירושלים אחרי גלות ארוכה של עם ישראל". שמחה נוצרת משפט זה בלבה ומעבירה אותו הלאה בכל הרצאה ובכל שיחה שהיא נושאת. את הקריירה הספרותית שלה החלה לפני עשר שנים. במשך השנים נבטו בתוכה הסיפורים, וכשהגיעה העת, פרצו החוצה באחת!
30/04/2008  |  הרצל ובלפור חקק  |   מאמרים
בעת האחרונה אנו עדים לתופעה מחרידה הולכת וגוברת של מעשי אלימות, התעללות ושוד של קשישים וילדים. האלימות החריגה לה אנו עדים בעת האחרונה בפשעים מסוג זה היא שונה ממה שהכרנו עד היום ומעצם זאת מחייבת ענישה שונה ממדיניות הענישה שהונהגה על פשעי אלימות נגד קטינים וחסרי ישע. הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת על-ידי חברת הכנסת אורית נוקד מתעתדת לפעול בנושא זה ולהפעיל יד קשה נגד פשעים חמורים מסוג זה.
עו"ד אופיר פלק, המגדיר עצמו גם כפובליציסט, הוא - אם התרשמתי נכונה ממאמרים שפרסם - איש ליכוד, מאוהדי ביבי נתניהו, ואם לא טעיתי, המשותף הגלוי לו ולי, מבחינה פוליטית, הוא התיעוב של המרכז הפוליטי.
30/04/2008  |  עו"ד שמחה ניר  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
איתמר לוין
הוגש כתב אישום בגין הטרדה מינית של שרה נתניהו בטוויטר
איתמר לוין
נתניהו נטל כספים מהמדינה - בסביבה הפלילית
היום לפני
תומס אדיסון
טלה קטן [1877]
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
איך לתכנן את החשמל בבית בצורה נכונה
כתיבת המומחים
השתלות שיניים כל מה שלא סיפרו לכם על השתלות שיניים
יום הולדת
גלעדי גלעד 8/12
קמא עזרא 8/12
פודהורצר אברהם 8/12
תירוש רונית 8/12
קמיר-וייס שלהבת 8/12
אברהם ב. יהושע 9/12
שטיין יפה 9/12
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרכתב משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il