הטור של פריצי

בית דין רבני הכריז שהגיורים שנעשו במערכת הגיור שבראשות הרב דרוקמן פסולים והכניס את המדינה ללחץ. מדובר באלפי גיורים שנעשו בשנים האחרונות, רובם של אנשים טובים שבחרו לחיות עימנו כאן ביחד, ועכשו הם וילדיהם צפויים שוב למערכת יסורים והתעללויות בבואם להינשא.

כל זה חוזר ומתרחש כאן שנים, שעה שהפתרון פשוט: חוק נישואים שיחייב כל זוג במדינת ישראל בקיום נישואין אזרחיים, שרק הם בלבד ירשמו, ומי שירצה שיקיים לעצמו במקביל גם נישואים דתיים ויבחר כל קאדי או רב או כומר שרוצה ומוכן להשיאו.

ואל תקשקשו לי על "ספרי יוחסין": משפחות החרדים ממילא לא מתחתנות עם צאצאים למשפחות חילונים, מרוקאים או חוזרים בתשובה. אז מה כל הסיפור? בענייני נישואין ואישות נפרדנו כבר מזמן. אז הגיע הזמן להיפרד גם רישמית, או לפחות להפרידם מהמנגנונים השולטים על חיינו.

גאידמק החליט שלא לקנות השנה את ההמונים בפארק בתל אביב בנקניקיות וקבאב של יום העצמאות ובמקומם הוא קנה כמה גרוטאות בירושלים.

לא בטוח אם ההסכם שחתם, לפיו ההוא ישלם כסף לסיעה הזו, אינו מהווה עבירה על חוקי המדינה, אבל איך שגוררים אצלנו חקירות לא נראה שמישהו מהגרוטאות הקשישות הללו מניח שהוא יהיה עוד בחיים עד שהמשטרה תגמור לחקור ועד שהפרקליטות תחליט.

עכשו עם 3 כיסאות בכנסת הוא מוכן להיות שר לענייני התפוצות, במיוחד כיוון שעברית, בשביל לדבר עם תושבי הארץ, הוא עוד לא יודע. מתאים לו תפוצות, למרות שהרקע שלו ממעשיו באוגנדה מכשיר אותו יותר להיות שר לענייני פליטים מדארפור.

בכל יום מתפטר שוטר. 7 ימים בשבוע, 365 יום בשנה, כולל שבתות חגים ויום כיפור – בדיוק כמספר ימי העבודה שלהם בשנה הם מתפטרים, בראש ובראשונה בגלל השכר: 4,200 ש"ח נטו לחודש, עבור עבודה מסביב לשעון במשרה שלא משלמים בה שעות נוספות.

והמשטרה כהרגלה, ממשיכה לגייס חדשים ומשקיעה כל שנה מחדש עשרות מליוני שקלים באימונים ובהכשרה של מאות שוטרים חדשים – כדי שהפיקחים והטובים שבהם יתפטרו ממנה אחרי שנה, כשהם מבינים מה מתרחש.

המחשבה להעלות את השכר ההתחלתי ב-20 אחוז, כדי לצמצם את הנשירה ולהכין עתודת שוטרים חכמים שיתאימו למשטרה מודרנית ועתידית, אינה עולה כלל בדעת צמרת הפיקוד. טוב. היא הרי בנויה ממי שנשארו מהגיוסים הקודמים.

"הפרקליטות היא המערכת היחידה שאין עליה שום ביקורת. המערכת היחידה שאיש לא נותן בה את הדין על כישלונותיו. שאינה עובדת על-פי הסטנדרטים שהיא עצמה מטיפה לכולם לעבוד לפיהם. אין אומבודסמן. היא יכולה לעשות מה היא רוצה". את הדברים הללו אמר חיים רמון, לאחר שהפרקליטות עשתה גם לו את מה שהיא עושה לאחרים.

מכיוון שחיים רמון הוא פוליטיקאי בכיר רב יכולת (וכישרון) והוא המשנה לראש הממשלה, זה צריך לקחת לו מכסימום 30 יום כדי להעביר בממשלה חוק למינוי אומבודסמן על הפרקליטות, או חוק שיקים יחידה לחקירת פרקליטים (בדומה ליחידה לחקירת שוטרים).

אבל אם הוא לא יעשה דבר, אנו נשאר לא רק עם פרקליטות שמשקרת, מרמה, מסתירה מסמכים ועושה מעשים על גבול הפלילי, אלא נשאר גם עם פוליטיקאים פחדנים שהם פטפטנים בלי כיסוי. הגיע רגע האמת של חיים רמון. תעקבו.

אדם, שביום הזכרון לחללי צה"ל העז לשאת את דגל המדינה ברחובות ירושלים, הותקף ע"י חרדים והמשטרה חילצה אותו משם ברגע האחרון. ראש העיריה הביע תקוותו כי המשטרה תנקוט הפעם בצעדים נגד "העשבים השוטים", אבל אחרי שהתברר שהחוק שכח להגדיר את הנפת דגל ישראל בבירה כפרובוקציה, שוחרר העשב השוטה הזה, למזלו, ללא כתב אישום.

העיריה ציינה כי גם בשנה הבאה יזכה המיעוט החילוני בעיר לחופש פולחן ביום חגו, וביקשה מהמחלקה למיעוטים לטפל בנושא.

רשות המים החליטה לקצץ גם במעט המים שעדין מוזרמים לנחלים ואתרי הטבע שמתייבשים. כל ההזרמות הללו, מתת חסד זעומה לטבע שהכחדנו, מסתכמות בסה"כ ב-10 מיליון מ"ק, ששומרים איכשהו על אחרוני העצים השיחים והצמחים באחרוני הנחלים המתייבשים שלנו. גם בזה יקצצו עכשו. חסרים מים לשתיה, כך הם אומרים לנו.

בערים הגדולות ובכל הישובים המוניציפאלים בישראל, ישנן נזילות קבועות בצנרת העירונית שאינן מטופלות בגלל הזנחה ורשלנות. האובדנים מוערכים בממוצע של 6 עד 15% מסך הזרימה, תלוי בעיר ובבטלנים המנהלים את המערכת שלה. לעיריות לא איכפת, כי הן ממילא מחייבות את התושבים בכל עלות האובדן. רק לטבע איכפת.

התצרוכת העירונית בישראל היא כ-800 מיליון מ"ק ואובדן הנזילות שלה הוא 80 מיליון מ"ק לשנה – פי 8 מכל ההקצאה הארצית לנחלים ולטבע. אחוז אחד שיחסך מתיקון הנזילות הללו יכול להציל את כל הנחלים והטבע בישראל. 3 אחוזים היו מאפשרים לנו אפילו אגם או מפל קטן. זה רק החלפת קווי צינורות רקובים - והמדינה כולה תראה אחרת.

אבל למי במערכת הציבורית שלנו איכפת איך נראית המדינה?

למרות אגפי התכנון המתוחכמים שלה ולמרות אינסוף הישיבות (בתשלום) של חברי הדירקטוריון שלה, שוב הצליחה חברת החשמל לא להיערך במועד ושוב הגיעה למצב שאין לה יתרות ייצור חשמל. זה אומר שהבויילר שלכם בחורף הבא או המזגן שתדליקו בקיץ הקרוב יכולים להפיל את הארובה של התחנה בחדרה.

על-רקע הפאניקה וההיסטריה החליטה הנהלת החברה לרכוש בדחיפות וללא מכרז עוד טורבינות (מה קרה לטורבינות הקודמות התקועות במרתף?) ופנתה לחברות בינלאומיות לקבל הצעות. בולטת ביניהם היא חברת "סימנס", הזכורה לנו לטוב כחברה שנהגה עד כה לשחד בקביעות את בכירי חברת החשמל (ונוספים בצמרת המדינה) כדי שיקנו ממנה טורבינות. לכן הגיוני שפנו אליה לבקש הצעות חדשות, כמו שהגיוני שהיא תקבל בסוף גם את החוזה החדש.

זה יכול להשתבש רק אם "ג'נראל אלקטריק" או "מיצובישי" יחליטו
שהן מוכנות לשלם לפקידים יותר מ"סימנס". אם הן לא יודעות למי משלמים, איך עושים זאת או מה התעריף המקובל – הן יכולות להתייעץ עם השופט ((בדימ.)) דן כהן.

דן כהן עצמו עדין צוחק בפרו, עם 50 מיליון במזומן, ואיש בישראל לא מתכנן בכלל לבקש את הסגרתו. להיפך: צמרת פרקליטות המדינה מתה מפחד שהוא יגיע לכאן ויעשה מה שהציע לעשות: לספר מי עוד בצמרת הישראלית היו שותפים איתו לקבלת השוחד ובהזדמנות זו יתכן ויספר מי ואיך הסדירו לו בפרקליטות את האישור לנסוע לחו"ל באמצע החקירה.

ח"כ איתן כבל וח"כ שלי יחימוביץ מובילים מתקפה תקשורתית הדורשת שרה"מ ישעה עצמו בגין פרשת קבלת התרומות מחו"ל. הם טוענים שלמנהיג אסור להסתתר מאחרי זכות השתיקה של נאמניו ולהתחמק בתירוץ שעוה"ד שלו הוא שטיפל בנושא.

בכירים במפלגת העבודה הבטיחו כי הפעם ברק לא יעבור להם בשתיקה על ההתקפות הישירות עליו.

אם ממשלת ישראל תגלה מול אתגרי העתיד שלנו את אותם הכישרונות ואת אותה יצירתיות עלובה שהיא גילתה בארגון חגיגות השישים של המדינה, אנו בצרות.