עיתונות צבועה ומסוכנת

אמצע 2005, דן מרגלית ואמנון דנקנר פותחים במסע חסר תקדים נגד השחיתות השלטונית. טומי לפיד, אז מנהיג שינוי, מסייע מכיוון הכנסת. הם מגייסים את התנועה לאיכות השלטון למסעם. הם מצליחים די מהר להבאיש את ריח הליכוד ומרכזו על הציבור, בערך באותה תקופת זמן ממונה אולמרט לתפקיד שר האוצר, כאשר טומי לפיד תומך בו בריש גלי, ממניעים חבריים אישיים, בניגוד לעמדת שינוי.

קורה מה שקורה לשרון, אולמרט ממונה לראש ממשלה (בפועל), ואז באות עלינו בחירות.

השלישייה, ובראשה דן מרגלית, מכשירה, מעודדת, מטיפה להיבחרו של אולמרט, יש להם את כל המיקרופונים שבעולם לעזור לחברם האישי, בניגוד לכל כלל אתי, והם לא מפספסים אף מיקרופון ואף מצלמה.

ואולמרט נבחר, ומתחילות החריקות, והם - לא עוזר כלום הם קודם חברים ורק אח"כ עיתונאים.

מייד אחרי הבחירות (למיטב זכרוני, ממש במוצאי הבחירות) הם מחזירים למסך את תוכניתם הנמוכה לערוץ 10, מועצת חכמים הם קראו לעצמם שם, פנל בו כל השלושה מהללים את ראש הממשלה - ומולם הם מביאים עוד 2 מסכנים על-מנת להתעלל בהם.

ואז פורצת המלחמה, המלחמה אשר מיומה הראשון היה ברור שהיא המלחמה הכי מטופשת והכי חסרת אחריות שיזמה מדינת ישראל מעודה. כמו במלחמת יום הכיפורים צה"ל הופתע, אך הפעם לא היה זה תהליך הטעיה מצרי, אלא מהלך מטופש ואווילי של הממשלה והעומד בראשה.

והם, השלושה, תומכים ותומכים ותומכים, מאשימים את צה"ל, מאשימים את מוכנותו, ואולמרט ממשיך ליהנות מהגיבוי הבלתי מסויג שלהם, בניגוד לכל הגיון ובניגוד לאמת העולה מן השטח.

בוקר אחד קורה משהו בין מרגלית לאולמרט, יש שמועות על כך שאולמרט ניתק את מרגלית מהצינור הישיר אליו. יש הסוברים כי מרגלית נפגע על כי אולמרט פסק לבצע את "עצותיו" וכי אולמרט הבין סוף סוף כי מי ששולט היא הממשלה ולא עדת העיתונאים הלקקנים שמסביבה, בכל מקרה חתול שחור עבר בין השניים.

ומאז - מנצל מרגלית כל במה אפשרית על-מנת "להיכנס" בפטרונו הישן.

על פני עמוד שלם, מפזר השבת דן מרגלית בחינמון "ישראל היום" את הגיגיו בנוגע לאולמרט, ראש הממשלה שמרגלית עצמו הכתיר עלינו, והכותרת "תמיד ידע על כל שקל".

ובכן לטעמו של מרגלית, תמיד, תמיד ידע אולמרט על כל שקל. (וזאת כנראה בהמשך לאמירתו של ראש הממשלה ערב קודם, כי אורי מסר קיבל את הכספים וניהל אותם, כאילו בלי מעורבותו של אולמרט).

ומשפט זה מחזיר אותנו למשפטו הפלילי של אולמרט, רק לפני 12 שנים, כאשר אולמרט היה גזבר הליכוד, ואשר במשפטו טען כי לא היה לו שמץ של מושג על הכספים שזרמו דרכו, על החשבוניות המזויפות, על התצהיר השקרי שהוגש בחתימתו למבקר המדינה - הוא אומנם היה אחראי על כל הפושעים והזייפנים האלה, והוא אישית חתם על התצהיר למבקר המדינה, אך לא היה בקיא במעשיהם, לא היה בקיא בתוכן התצהיר, ממש ההצגה הראשונה לדבריו של אולמרט בימים אלה, כאשר הוא מנסה להסיר כל אחריות מכתפיו ולהעבירה לכתפיו של חברו עו"ד אורי מסר.

ואם אולמרט תמיד ידע על כל שקל, הכיצד שתק אז דן מרגלית?? כיצד לא הפך אז עולמות ואולמות, הכיצד נתן לכל קהילת העדים האלה בעלי 90% מההון במדינה, לנקות את אולמרט, כאשר הוא יודע שאולמרט "תמיד ידע על כל שקל". ועיתונאי ברמתו לא צריך להטריח עצמו לבית המשפט - הרי דן מרגלית שולט ושלט בעיתונות ובמדיה - וכמו שמילא 2 עמודים בסוף השבוע יכול היה למלא 2,3 עמודים עם סנסציה כזו גם לפני 12 שנים.

ודן מרגלית שתק, ולא רק שתק אלא מינה את האיש הזה, אשר תמיד ידע על כל שקל, ולכן הוליך שולל את בית המשפט במשפטו הפלילי, לתפקיד ראש הממשלה.

ואולי מרגלית פחד, אולי היה גדול עליו גזבר הליכוד באותה תקופה, אך גם לכך התשובה היא שלילית, דן מרגלית, הוא ולא אחר הוא זה שחשף את מעלליי הדולרים של רבין ז"ל, והוא זה שהביא את קדנצייתו הראשונה של רבין לידי גמר, מי שחזק על ראשי ממשלה, גזברי מפלגות הם כלום מכלום עבורו.

ואולי הוא לא ידע אז שאולמרט "תמיד ידע על כל שקל" והדבר נודע לו רק באמצע המלחמה האחרונה? אולי נגלה לו למרגלית אלוהים באמצע הלילה, וסיפר לו כי הדמות הצחורה, הישרה אולמרט, איננה בדיוק כפי שמרגלית חשב עד אותו רגע? אולי, אבל מאוד מאוד לא סביר.

אז מה קורה כאן? אין כל תשובה אחרת אלא שמדובר כאן בהתגלות של אלוהים בכבודו ובעצמו, או לחילופין במערכת אינטרסים אישיים, אשר אין בינם ובין עיתונות ישרה ולא כלום, עבירה על כל כלל אתי שבעולם, אתה חבר שלי, תקבל עיתונות טובה - בלי כל קשר לאמת, אינך חבר שלי - אני אראה לך מאיפה משתין הדג.

עיתונות כזו, אין דבר יותר מסוכן ממנה, ראש ממשלה מושחת, גם אם קבוצת צבועים תמכה בו והביאה לבחירתו, יכהן לכל היותר 4 שנים, ואז הציבור יזרוק אותו ואת מפלגתו לכל הרוחות, אך עיתונאים ממשיכים לכהן במשרותיהם עד אין סוף, כל מה שמעניין הוא הרייטינג.

ממש ממש כמו דוגמניות בלונדיניות ושופעות, או דוגמנים חתיכים ושופעי קוביות, כל זמן שהם יפים, מדברים יפה, ביטחון שופע, הם יכולים להמשיך ולהתל בנו עד אין סוף, אפילו בנושאים שהם בלב קיומנו כאומה וכעם.

דן מרגלית - הוא הוא אחד המוקדים של עיתונות צבועה ומסוכנת. על דן מרגלית לתלות את הנעליים, ולשחרר אותנו מעולו המכביד והמסוכן.

And the sooner - the better.