בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לא רק שפיתוח "מדינת תל אביב" אינו מהווה סכנה קיומית לישראל אלא יש מקום לנסח חשיבה תכנונית מערכתית מפורשת, הרואה בליבה ("מדינת תל אביב") נכס אסטרטגי מן המעלה הראשונה
דברים קשים נאמרו לפני ימים אחדים על-ידי ראש עיריית חיפה יונה יהב. בכנס משפטי בחיפה בנוכחות שר המשפטים דניאל פרידמן אמר בין היתר "תוכנית החלוקה מתבצעת כלשונה הוא תקף ואמר שכיום מקיימים את פיתוחה של מדינת תל אביב ודבר זה הינו הסכנה הקיומית של מדינת ישראל. אני מבקש לאתגר סוגיה זו: ההתכנסות של חלק גדול מן האוכלוסיה בישראל במחוז תל אביב מה שמכונה על-ידי הגיאוגרפים "הליבה" אכן יצרה שוק גדול של עובדים וצרכנים, המתפקד כזירה עיקרית של פיתוח כלכלי נמרץ בישראל. שורשיה של צמיחת הליבה בהתפתחותה של תל אביב בראש רצף של יישובים יהודיים רבים, שבנו יחד כבר בתקופת המנדט, מרחב יהודי מתבדל, אוטונומי ובטוח יחסית, מרחב עתיר יתרונות ריכוזיות ומרכזיות. הליבה שימשה בסיס לוגיסטי לניהול מלחמת העצמאות ולהקמת היסודות למוסדות המדינה החדשה. התעצמותה תוגברה על-ידי גלי העלייה לישראל, נדחפה קדימה על-ידי פרץ של יזמות וחדשנות בכלכלה ובמינהל, ושגשגה בשל העדפת ההון הפרטי אותה על פני הפריפריה. כיום הליבה מכנסת את מרבית הפעילות הקשורה לכלכלה העולמית בישראל. בליבה, קרי, מחוז תל אביב, מתרכז שיעור יחסי גבוה של אוכלוסיה מבוססת בעלת כישורי השכלה והשתכרות גבוהים יחסית. בליבה מתרכז חלק הארי של המסים הנגבים מיחידים ומחברות במדינת ישראל. הליבה היא יעד להגירה בין-יישובית ממחוזות אחרים של ישראל. הליבה היא יעד של יוממים לעבודה ממחוזות אחרים. אולם, בעוד האוכלוסיה והכלכלה המשיכו להישען על משקלה הדומיננטי של הליבה, לא פסקו גופים ממסדיים ונציגי פריפריה להיאבק בה באמצעות מדיניות של פיזור אוכלוסיה. תל אביב מצטיירת בפריפריה ובקרב תומכי מדיניות הפיזור כמי שגוזלת את כבשת הרש, אף כי התמיכה הממשלתית בפריפריה נשענת במידה רבה על המסים הנגבים בה. מדיניות פיזור האוכלוסיה בשנות החמישים והששים הצליחה אומנם להגדיל את חלקם של מחוזות הצפון והדרום על חשבון מחוזות הליבה, אולם הצלחה זו הייתה בעיקר תוצאה של פיזור העולים החדשים, ובעיקר של "החלשים" שביניהם. הוותיקים לא התפזרו בהמוניהם אל אזורי השוליים. בעת העלייה הגדולה מחבר המדינות נעשה אומנם ניסיון להעצים מחדש את מדיניות פיזור האוכלוסיה, אולם תוכנית המתאר הארצית (תמ"א) 31, אשר הוכנה כדי להסדיר מבחינה מרחבית את קליטת גל העלייה, הכירה לראשונה בתולדות התכנון הארצי בישראל בפוטנציאל התעסוקה הטמון בליבה כשיקול תכנוני בקליטת עולים. בשנות התשעים התחוללה התרחבות ניכרת של הליבה על-ידי הפשרה מסיבית לבנייה של שטחים, אשר קודם לכן נשמרו לחקלאות. ההתרחבות המואצת של הליבה אל תוך שטחים פתוחים נבלמה אומנם על-ידי תמ"א 35 באמצעות הצבת סייגים וגבולות של מרקמים כפריים ופתוחים, אולם בד-בבד פתחה תמ"א 35 את האפשרות לצופף ולמלא במידה ניכרת את המרקמים העירוניים של הליבה. כך, בעשורים האחרונים, שני מסמכים ראשיים של התכנון הארצי הסדירו את המשך התפתחות הליבה. אז חוזר לשאלה שבפתיחה? לא רק שפיתוח "מדינת תל אביב" אינו מהווה סכנה קיומית לישראל אלא יש מקום לנסח חשיבה תכנונית מערכתית מפורשת, הרואה בליבה נכס אסטרטגי מן המעלה הראשונה, אשר יש לקדמו ולהסדיר את מקומו במערכת המרחבית הארצית. מערכת זו בראשית שנות האלפיים מייצגת את האיזון שהתפתח בין הליבה והפריפריה. האיזון התייצב על היחסים המספריים הבאים: מחצית האוכלוסיה מתגוררת במחוזות הליבה (תל אביב והמרכז), רבע במחוזות הפריפריה (הצפון והדרום), ורבע במחוזות המטרופוליניים האחרים (ירושלים וחיפה), שהם המועמדים הבאים להתרחבות הליבה. איזון זה יאפשר את התפתחות הליבה כמוקד הכלכלה הגלובלית בישראל באמצעות יתרונות של ריכוזיות, מרכזיות והמשכיות, תוך תפיסה מערכתית הרואה בליבה משענת עיקרית לכל המערכת הישראלית, כולל הפריפריה. במקביל, גישה מערכתית זו מאתגרת את קובעי המדינות לחזק את הפריפריה על-ידי העצמת התעסוקה בענפי הכלכלה בהם היא מצטיינת ועל-ידי חיזוק בה של השירותים הציבוריים והפרטיים, שהם כיום גורם חשוב בבחירת מקום מגורים. במילוי משימות אלה יסייע עידוד תכנוני לצמיחת כרך גדול בכל אחד ממחוזות הפריפריה, בבקעת באר שבע בדרום ובבקעת בית הכרם בצפון.
|
|
הדברים נאמרו בכנס "עיצוב המרחב בישראל 1948-2008" שנערך ע"י המכון לטכנולוגיה וחברה בישראל בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב.
|
|
|
הכותב הוא פרופסור אמריטוס לגאוגרפיה.
|
|
תאריך:
|
14/05/2008
|
|
|
עודכן:
|
14/05/2008
|
|
פרופ' עמירם גונן
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
Joe Anaaref
|
14/05/08 19:57
|
|
2
|
|
אורי נטע
|
14/05/08 23:22
|
|
|
|
קורא
|
15/05/08 06:46
|
|
|
|
קטרינה
|
15/05/08 09:37
|
|
3
|
|
המסביר לצרחן
|
15/05/08 07:42
|
|
ליד מועדון חברים להבים חסמה המשטרה את הכניסה לקראת המופע של גליקריה. עם הגיענו לכניסה נראו שתיים, האחת עמוסה בבאים, בבודקים ביטחוניים, ונציג המשטרה, ואילו השנייה שקטה, דרכה חמקו פנימה מדי פעם לבושי חליפות בלתי מזוהים. כישראלי מושבע ניגשתי מייד לכניסה הפנויה והצגתי את כרטיסי הכניסה. זו כניסה למכובדים וחברי כנסת, אמר האיש. אני חבר של חבר כנסת, אמרתי, ונקבתי בשמו של חבר כנסת כלשהו. הלה נכנע מייד ואיפשר לי ולאשתי לחלוף פנימה, ללא בידוק.
|
|
|
סוגייה משפטית נכבדה הנבחנת בימים אלה כרוכה בשאלה אם סכומי הכסף שקיבל ראש הממשלה אהוד אולמרט ממוריס טלנסקי הם כספי שוחד.
|
|
|
יש משהו מאוד מנחם בנוסטלגיה. טקס הדלקת המשואות, פומפוזי ככל שיהיה, הוא בשבילי ילדות. סימן שאוטוטו יוצאים לחגוג בבימות הבידור ולנשנש צמר גפן מתוק. יום העצמאות הוא כולו יום נוסטלגי, שמשרה ביטחון. הידיעה שלא משנה מה יקרה, בשעה 11 למחרת, יתקיים חידון התנ"ך העולמי ובשמונה בערב יוענקו פרסי ישראל, מעבירה, לפחות אצלי, את התחושה שיהיה בסדר. אז מה אם היום, ממרומי גילי ובגרותי, אני יודעת שלא כך הדבר. ביום העצמאות אני חוזרת להיות ילדה שציונות והיסטוריה מוחדרים בעירוי של פלאפל ופטישי פלסטיק, הישאר לתוך התודעה שלה.
|
|
|
על-פי עמדה חדשה של רשות המיסים עליה הוכרז לאחרונה תיושם הוראת ביצוע מחמירה בנושא פחת מפברואר 2007 אך ורק ממועד פרסומה ואילך. חשיבות ההנחייה היא בהכרה של רשות המיסים באינטרס ההסתמכות של הנישומים על הוראות מקצועיות.
|
|
|
פנים רבות למשבר הנוכחי בלבנון ואת החשובות שבהן סיקר צבי מזאל בבלוג "התחזקות החיזבאללה בלבנון - שעת מבחן לקהילייה הבינלאומית". כהשלמה לניתוח של מזאל, ראוי לתת את הדעת להיבט נוסף הקשור בדרך הפיכתו של חיזבאללה לאיום מבית על הסדר הפנימי בלבנון.
|
|
|
|