החבר של אולמרט

ראש הממשלה אהוד אולמרט נמצא בימים אלה במצוקה אישית נוראה - הנוראה בחייו - וזהו כמובן לא סוד. ובעת צרה מה שאדם זקוק לו יותר מכל הוא חבר קרוב, אחד כזה שאפשר יהיה לדבר איתו "על הכל" ושיעזור לו לחשוב. פשוט לחשוב.

ככל שניתן היה להתרשם בימים האחרונים, יש לו לאולמרט חבר אחד כזה: טל זילברשטיין. ואם אחד מקווי ההגנה של אולמרט בפרשת המעטפות הוא, ש"כך עושות כולן" והיה זה רק חוסר מזל שהביא לכך שהשיטה תיחשף ב"משמרת שלו", אם זהו קו ההגנה שלו - כי אז אין כמו טל זילברשטיין לעזור לבנות ולייצב את קו ההגנה הזה, וכידוע כבר ראינו ממנו דוגמית לכך.

אכן, כשאדם אחד מתוך חבורת עבריינים נתפס בקלקלתו ונדרש, רק הוא, לשלם על כך, יש בכך לגרום כמובן לתסכול רב ולתחושות קשות של חוסר צדק וחוסר שיוויון מצד רשויות האכיפה כלפיו. אדם כזה שנתפס אינו עוסק בחשבון נפש (ומי בכלל עוסק בחשבון נפש?...), אלא מבכה את מר גורלו על חוסר הצדק שהוא נפל קורבן לו.

ואחת התכונות הבולטות של אולמרט היא חוסר היכולת להשלים - אפילו לא לרגע - עם תפקיד הקורבן התורן שהנסיבות ייעדו לו. כי מן המפורסמות היא האגרסיביות של אולמרט כלפי כל מי שנדמה לו שמנסה לתקוף אותו או להעביר עליו ביקורת.

כי אולמרט הוא, כידוע, לא פראייר של אף אחד.

ואם אלה הם פני הדברים, כי אז טל זילברשטיין מתאים לאולמרט כמו כפפה ליד.

אולמרט אינו האיש שיילך כך סתם לגורלו בלי להשאיר סימן. הוא יעשה כל מאמץ להדליק לנו מדורה שתשרוף את כל המעטפות והדולרים במזרח התיכון.

רק לדבר אחד צריך אולמרט לדאוג: שמישהו לא ישליך את זילברשטיין מהגג של מגדלי אקירוב.