נגישות ליקויי השמיעה לכלי התקשורת

ביום רביעי הקרוב (9.7.03) עתידה ועדת החינוך של הכנסת לדון בתיקון שגיבשה מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ל"כללי הקלות לחרש" הקובעים מכסה להוספת כתוביות לשידורי ערוץ 2 וערוץ 10.

בהתאם להוראות חוק הקלות לחרש, מתבקשת ועדת החינוך לאשר את הכללים שהתקינה המועצה. בכך, יש לקוות, תבוא לקיצה דרך חתחתים ארוכה של דיונים רבים, שימועים לנוגעים בדבר, ומחקרים השוואתיים, שקיימה המועצה, במטרה לשפר את נגישותו של ציבור לקויי השמיעה לערוצי הטלוויזיה המרכזיים.

כללים אלה, אשר נוסח קודם שלהם, נדחה על-ידי ועדת החינוך היוצאת, בטענה כי הם מטילים מעמסה כבדה מדי על הגופים המשדרים, משקפים לדעת מועצת הרשות איזון נאות בין האינטרס הציבורי שבמתן מענה לאוכלוסיית כבדי השמיעה, לבין האינטרס המסחרי של זכייני הטלוויזיה, אשר הוספת כתוביות לשידור כרוכה בנטל כספי עבורם.

על-פי הכללים הקיימים, מחוייבים זכייני הרשות השנייה להוסיף כתוביות לרבע מהשידורים בעברית ובערבית, שאינם בשידור חי. הכתוביות הן בשפת השידור, כלומר, כתוביות בעברית לשידורים בעברית וכדומה. הכללים המוצעים יגדילו מכסה זו ל-35% החל מספטמבר השנה ול-50% החל מפברואר 2004. כמו כן, הוספה דרישה לפיה החל משנת 2004, בשעות צפיית השיא (19:00- 24:30) יתווספו כתוביות למחצית מהשידורים שאינם בשידור חי. חידוש נוסף הוא כי כתוביות כאמור יתווספו גם לשידורים ברוסית.

שידורי החדשות זכו גם הם לשדרוג, בכל הקשור להוספת כתוביות. בכללים המוצעים נקבע כי לפחות שליש מהמהדורות המרכזיות ומהמהדורות המסכמות ילוו בכתוביות המביאות את עיקר החדשות ותמצית תכנן של הכתבות. מכסה זו תעלה בהדרגה עד ל-100% מהמהדורות החל ממאי 2004.

בתחילת 2004 מחצית מהכתבות במהדורה המרכזית ילוו בכתוביות. המצב הנוהג היום לפיו פעמיים בשבוע, מתווסף למהדורת החדשות המסכמת תרגום לשפת סימנים, ומהדורת חדשות שבועית בשפה הערבית זוכה אף היא לתרגום, עוגן בכללים החדשים.

הרשות השנייה בדעה כי לקויי השמיעה במדינת ישראל זכאים לשיפור הנגישות לכלי התקשורת בזכות ולא בחסד. אומנם, הגדלת המכסה תטיל נטל נוסף על זכייני הרשות השנייה, ואין להקל בכך ראש. לכן מהווים הכללים המוצעים פשרה בין הרצוי לבין המצוי. למול הצעות חקיקה הנדונות עתה בכנסת המבקשות לקבוע מכסות כתוביות המגיעות בהדרגה לכדי 100% מהשידורים, מהווים הכללים המוצעים אלטרנטיבה מעשית.

ערוצי התקשורת המרכזיים הינם אשנב אל התרבות ואל ההוויה הישראלית, אשר כבדי השמיעה הם חלק מהן. למהפכה בתפיסת החברה הישראלית את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות יש סיכוי להגיע עתה גם אל ערוצי הטלוויזיה. בכך, תצטרף מדינת ישראל אל שורה מכובדת של מדינות המערב אשר הלכו בדרך זו.

כך, למשל, באנגליה צפויים ערוץ 3 ו-4 להגיע בשנת 2004 למכסת כתוביות העומדת על 80% מכלל שידוריהם. אומנם ככלל, זכייני ערוץ 2 עמדו לכל אורך שנות שידורם במכסות הכתוביות שהושתו עליהם ולמול המצב בערוצי הטלוויזיה אחרים שלא נהגו כך, ראויים הם לכל שבח. עם זאת, לאחר עשר שנות שידור הגיע העת לשיפור השירות הניתן לכבדי השמיעה.

הדיגיטציה המואצת העוברת על השידור המסחרי, עתידה לשמוט את הקרקע מתחת לחלק גדול מהנימוקים המוצגים כיום כנגד הוספת כתוביות לשידורים. בשיטת השידור האנלוגית נצרבות הכתוביות על גבי סרט הצילום ומוצגות בפני כלל הצופים. שיטה זו פוגעת באיכות השידור ובפן האומנותי של היצירה הטלוויזיונית ומעמיסה את המסך במידע שאינו דרוש לחלק מהצופים. בעייתיות זו אינה קיימת בשידור הדיגיטלי המאפשר הצגת כתוביות לפי דרישה.

דרך זו, פתוחה כבר כיום בפני מנויי חברות הכבלים והלוויין, להם מתאפשר לבחור, לעיתים, בשפת כתוביות התרגום אשר ילוו תוכנית בשפה זרה. באופן דומה ניתן לאפשר ללקויי שמיעה ללוות את השידור בכתוביות בשפת השידור, כאשר אלו אינן נצפות על ידי שאר הצופים. הרשות השניה פועלת כיום כדי לאפשר לזכייני ערוץ 2 וערוץ 10, באמצעות מערך השידור המשוכלל שהקימה, להעביר כתוביות בשיטה הדיגיטלית, לרווחת הצופים כולם.

כללי הרשות השנייה עשו דרך ארוכה עד שהגיעו לפתחה של ועדת החינוך של הכנסת. יש לקוות כי ועדת החינוך, בראשותו של ח"כ אילן שלגי, תברך על הכללים שהתקינה מועצת הרשות השנייה ותאפשר את קפיצת המדרגה בשירות אותו מעניקים זכייני הרשות השניה לכבדי השמיעה. בכך תשמש מועצת הרשות השנייה חלוצה בפני המחנה, אשר בעקבותיה ילכו רשות השידור והמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין.