שביתת הכבשים

אחוז ההצבעה הנמוך שצנח בבחירות האחרונות ל63% מאד מדאיג את חברי הכנסת ולא מהיום. השבוע דנה ועדת החוקה בלא פחות מארבע הצעות חוק שמטרתן המוצהרת היא "עידוד ההצבעה והעלאת אחוז ההצבעה". ואיך הם חושבים לעשות זאת? ובכן ארבעת חברי הכנסת הנכבדים גדעון סער מהליכוד, אורית נוקד מהעבודה,יואל חסון מקדימה ורוברט אילטוב מישראל ביתנו, רוצים להכניס יד ישירות אל כיסכם, ולאיים עליכם שאם לא תבואו להצביע ישללו מכם את השכר המשולם לכם ביום השבתון של יום הבחירות. הם קוראים לזה בשם "הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - שלילת זכות לשכר ביום הבחירות ממי שאינו מצביע)". זה לא עניין חדש. יוזמות ורעיונות כאלה כבר עלו בעבר, אלא שעכשיו מדובר על הכנה לקריאה ראשונה, זו כבר לא תאוריה אלא תחילתם של דיונים מעשיים בהצעת החוק לקראת הפיכתה לחוק של ממש. במיוחד עכשיו כאשר למרות הכל ריח הבחירות לא ממש התפוגג.

את הדיון בוועדת החוקה אי אפשר היה להגדיר יותר טוב מאשר "הזוי למהדרין". יושבים סביב השולחן חבורה של אנשים נכבדים ואינטלגנטים ודנים בכל ההשתמעויות של החוק כמו "העשירים יכולים להרשות לעצמם לא להצביע והעניים לא יוכלו", "מה נעשה לגבי מקומות שסגורים ביום השבתון", "תמריץ לקבוצות מסוימות ובכך הטיה של תוצאות הבחירות", "בעיות עם פנסיונרים ועצמאים", "המעסיק לא ישחרר אנשים להצביע כדי להרוויח את השכר אצלו", ועוד שלל בעיות מהותיות-חוקתיות ואין סוף בעיות טכניות חשובות וקריטיות לכשעצמן, ההופכות את החוק לכמעט בלתי ניתן ליישום. אלא שזה בכלל לא העניין בהצעת החוק הזו. אני ממש מצטער בשביל כל אחד ואחד מכם שאוזניו לא שמעו ועיניו לא חזו בהתפתלויות המגוחכות סביב השאלה של איך אפשר להכריח מישהו לממש זכות כאשר מדובר בזכות ולא חובה, ומכאן שהדבר כולל גם את האפשרות לא להצביע? מרענן היה לשמוע את נציג ההסתדרות עו"ד צבי שפר, שאמר בלי כחל ושרק, "בואו נקרא לילד בשמו, זו קניית קולות בכסף".

"תפסיקו כבר עם ההפחדות על דיקטטורה ודמוקרטיה", אמר ח"כ אילטוב ממגישי ההצעה ופצח בתאוריה חוקתית מעניינת שיש שיקראו לה מפחידה. "כל חוק מגביל! כל ספר החוקים דיקטטורי! אז נתקוף כל חוק ונגיד שהוא דיקטטורי כי הוא מגביל במשהו? גם בדמוקרטיה צריך להיות סדר! אני לא מתבייש להגיד שהצבעה זו לא רק זכות זו חובה". ח"כ חסון גם הוא ממציעי החוק ציין, "אנחנו הולכים בין הטיפות, איך לא כופים, אבל אנחנו צריכים להגיד כן. אנחנו רוצים שתצביע וזו הדרך שלנו להגיד לך לממש את זכותך". פשוט פנטסטי.

ח"כ אחד חובב סדר לא אוהב שיבלבלו לו את המוח עם זכויות וח"כ שני אומר דבר והיפוכו במשפט אחד, דהיינו הוא לא רוצה לכפות אז הוא כופה עלינו לרצות. בתגובה לח"כ אילטוב הצעיר, שכנראה לא זוכר את השלטון הקומוניסטי, העיר ח"כ ר' אברהם מיכאלי מש"ס "כילד ברוסיה, אני זוכר איך החיילים עברו בית בית והכריחו את האנשים להצביע, באמת שאני לא מבין מה ההבדל בין זה לבין החוק הזה".

לזכותה של ח"כ אורית נוקד אומר, כי היא התחילה לפקפק בהצעת החוק שלה, אבל האם באמת סבורים מגישי הצעת החוק שזה מה שיגרור את הציבור הישראלי לקלפי? ואם נניח הוא באמת יאלץ מה ימנע ממנו לשלשל פתק לבן או נייר קרוע הנחשבים כקולות פסולים או סתם לעמוד מאחורי הפרגוד, העיקר שירשמו כמי שהצביעו ויקבלו אישור לקבלת משכורת? האם לא תופסים חברי הכנסת הנכבדים שאנשים לא מצביעים כי הם מאסו בכל מה שקורה בהנהגה ובשלטון? כי נקעה נפשם מכך שהם משלשלים פתק כדי להשפיע, אבל הנבחרים עושים מה שנוח להם ולא מיצגים אותם, כך שבעצם לתפיסתם, אין להם כלל השפעה בהליך הדמוקרטי?

מבלי להתיחס לבעיות החוקתיות שהיא מעלה, מדובר בהצעת חוק נלעגת ופאטתית, במידה שלא תיאמן, וכוללת בתוכה יסודות מרושעים ואטומים, המעידים כאלף עדים על ניתוק ואי הבנה של השבר הגדול בין האזרחים להנהגה. עצוב.

אם ח"כ מודיע בפתאומיות על כינוס מסיבת עיתונאים דחופה אחר-הצהריים, ובה הוא מודיע על פרישתו הפתאומית מהכנסת, זה בסדר? וודאי שזה בסדר. אבל מה קורה אם ח"כ כלשהו שמודיע על פרישה פתאומית בארבע אחר-הצהריים, משתתף שלש ארבע שעות קודם לכן בוועדת החוץ והביטחון ומצביע בעד נושא מסוים בעל חשיבות ביטחונית וכלכלית רבה ואח"כ הוא תוקף את הממשלה ומסביר שאיננו יכול להיות שותף בסביבה פוליטית שרומסת ערכים של דוגמא אישית ויושר. לצערי, אין לי תשובה מוחלטת, אבל אולי לח"כ (עדיין) דני יתום יש.