אות גיבור ישראל לעורף ראשו של היטלר

וכאן יש להבדיל בין אירועים או אמירות פרטיים, בהם קהל המאזינים/צופים באים מרצונם לאירוע בעל צבע או אופי נתון לבין אירועים או מקומות ציבוריים אליהם מוזמן כל דכפין, ושם חובה על המשמיעים/אוצרים/מציגים לאזן את החופש המקצועי/אומנותי שלהם אל מול סף הסבל של הציבור.

ונתחיל ממשהו מאד מאד מקומי, ביאנלה, או תערוכת רחוב אשר מילאה את עירי - הרצלייה לפני זמן לא רב. העיר עטתה חג, הרחוב הראשי התמלא במיצגים אומנותיים, מבני הציבור ברחוב הראשי, ואפילו חניונים הפכו למוזיאונים בזעיר אנפין. היו שם דברים מאוד מאוד מעניינים ומרתקים, אך היו בה מספר מוקדים אשר לפחות בעיני העלו קבס בבטנו של אדם סביר.

• בבורשור התנוססו פניו של חבר הכנסת הערבי שנעלם אל מעבר לים ונמצא כעת (וכנראה גם בעבר) עם הגורעים שבשונאינו.

• במרתף החלוקה של ערכות האב"כ מצאנו פסל המתאר גבר חצי עירום נושא אשכול בננות; וסרט שמשלב ביזאריות וסקס (מאחורי פרגוד אך מוצג לכל דיכפין).

• דמות מלאך תלויה על חבל הוצגה במרכז העיר (בסמוך יחסית לבית הכנסת, ובערב יום הכיפורים).

• גיליוטינת ענק בנקודה מרכזית אחרת.

• ודם, הרבה דם אדום אני זוכר זורם באחד המיצגים של בית יד לבנים (אשר טכנית היה מדהים במקוריותו).

לא, לא ראיתי את כל המיצגים, הבטן כאבה וחזרתי הביתה להקיא.

תשובת עיריית הרצלייה לביקורת של אז הייתה: "היפה באמנות העכשווית שכל אדם יכול לפרש אותה כרצונו. אמנות עכשווית במיטבה יוצרת שיח, עניין, ויכוח ולעיתים אף כעס. זה לגיטימי במסגרת האמנות העכשווית ואנו מזמינים את הקהל להגיע לביאנלה בהרצליה שנמשכת גם בימים הקרובים והכניסה אליה חופשית".

ותשובת תושבי העיר לתשובת העיריה, חייבת להיות להבא, רחובות ריקים מאדם. ומכאן, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, למעט ההצדקה חסרת האחריות של כל המיצגים הפוגעניים האלה - "אצלנו אין צנזורה" - "הקהל ישפוט".

היום, בגרמניה, אמן בינלאומי, גיבור עם ישראל ומורשתו, כרת את ראשו של היטלר במוזיאון שעווה אי שם בברלין שבגרמניה, הוא קיים את צוואתם של ששה מיליון קורבנות יהודים ומיליונים רבים של ניצולים, לצערנו המעשה ההרואי הזה נעשה באיחור של למעלה מ-60 שנה.

וגם אם ישיבו את דמותו של היטלר למוזיאון, וגם אם יקיפוה בפלדות ובצבאות ענק, חובה על כל אחד מאיתנו, להשתין על האומנות - ולכרות את ראשו, המהדרים אף יקחו את דמותו, למשרפות אושוויץ, בירקנאו, דכאו ואחרות, ויפעילו את המשרפות פעם אחת נוספת, וכל העולם יעמוד סביב וימחא כפיים.

על מדינת ישראל להעניק למשסף ראשו של היטלר את אות הגבורה, אות שניתן רק לתריסר אנשים במלחמת השחרור: זרובבל הורביץ, צבי זיבל, עמנואל לנדאו, אברהם אביגדורוב, יזהר ערמוני, יוחאי בן-נון, יאיר רחלי, אמיל בריג, סימן טוב גאנה, בן ציון לייטנר, אריה ערמוני, רון פלר ועליהם חובה להוסיף את מספר 13, האיש היקר, עלום השם, גיבור ישראל, שערף את ראשו של היטלר, בברלין, בירתה של גרמניה.