מי הראשון שיוריד את הפורנוגרפיה?

ברצוני להציג תופעה מזוויעה שמרחיבה אחיזתה בסלון ביתנו וזועקת לנבחרינו: "עשו משהו מועיל עם הכוח הרב שניתן לכם והורידו מלוח השידורים את הריאליטי המבחיל - "הפוליגרף". המאבק על הורדת "הפוליגרף" ראוי, אפשרי ובעל סיכויים טובים להיות אירוע מכונן במציאות העגומה שיוצר הקפיטליזם הטלוויזיוני

האמת היא, שלא צפיתי אמש בפרק הראשון של הזוועה הטלוויזיונית החדשה של ערוץ 2. הספיקו לי הפרומואים שבישרו על הגעתו הצפויה של "הפוליגרף", וכבר מהם ידעתי כיצד יראו פני הדברים: פורנוגרפיה קשה בפריים-טיים במסווה של כסות ממלכתית-מכובדת העונה לשם גדי סוקניק.

השעה היא 21:00 בערב. כאמור, פריים טיים. ימים חמים עוברים על ישראל כי חודש יולי כבר כאן. יולי, זה אומר שאנחנו בראשיתו של החופש הגדול, וזה אומר רביצה של מאות אלפי בני נוער בבתים על ספות הסלון ובהייה מוגברת במלבן הטלוויזיוני. התוכן הנשפך החוצה, כקיא בלתי-מעוכל השוטף את תודעת ילדינו ונערינו הרכים (וגם מקומנו שלנו לא נפקד), שעד מהרה יסיקו את המסקנות המתבקשות: אם נחקרי "הפוליגרף" מתראיינים כך בפריים-טיים הרי שמדובר באנשים מן הישוב, ואם מדובר באנשים מן הישוב אז אבא או אמא בהחלט יכלו להתחלף איתם באולפן הכחול.

הנחקרת אומרת שהיא פנטזה פעם על גיסה ואולי גם החליפה איתו תמונות באינטרנט. היא רוצה את המיליון. בעולם הקפיטליסטי שלנו זה לגיטימי. הקהל הרב מוחא לה כפיים. הלגיטימיות מתגברת. הטקסטים הפורנוגרפיים האלה של הנחקרים נשפכים כאן ועכשיו, אצלי בסלון יחד עם כל המשפחה. הטקסטים האלה הפכו בן רגע להכי לגיטימיים שבעולם. רגע, אומרת לעצמה הנפש הרכה, כשאמא קפצה בשבוע שעבר לבית של הדוד משה כדי למסור הזמנות לברית של עידן, אולי היה ביניהם משהו? וממשיכה הנפש הרכה במחשבותיה הרעות, אמא כעסה גם על אבא בתקופה האחרונה על כל מיני נושאים - אולי היא רוצה לעזוב אותו? אלליי הבושה! אוי לי עם המחשבות המייסרות הללו! עם מי אני יכול לדבר? איך אני אדבר עם אמא על המחשבות המסויטות הללו? חושב לעצמו בן ה-14, שאימו משחקת תפקיד מרכזי באותם הסיוטים ובאותו הרגע ממש איבד נדבך מרכזי בתום הנעורים שלו אבל, גם צולקה נפשו.

זקני השבט הוא כינוי לחכמינו זיכרונם לברכה והם אינם עימנו עוד. מה היו אומרים לו היו מתבקשים להשיא לנו, ממשיכיהם בעם היהודי, עצה? אלוהים יודע. מחליפים אותם היום נבחרי העם, נבחרנו הישובים בכנסת ישראל וביתר הרשויות הנבחרות, ראשי האקדמיה, סופרים, הוגים ומובילי דעה נוספים. היכן הם? מביטים בקטר הרכבת המקודש ועליו הכותרות: "חופש הביטוי והיצירה", "פלורליזם", "קפיטליזם", מתקשים וחוששים לגעת בו פן ייחשבו כחשוכים, קמאיים, בלתי-רלוונטיים. הקטר הזה מושך אחריו שורה של קרונות, ובשנים האחרונות משתרשרים אליו עוד ועוד קרונות של סחי וזוהמה תחת המותגים החזקים ביותר של עקרונות המהפכה הצרפתית. אבל עד לאן? אם אלו הנופים, האם שווה בכלל להגיע לתחנה הסופית?

יש הכרח למתוח את הקו. לא סביר שקבוצות קטנות ומשפיעות בחברה הישראלית ישפיעו באורח כה דרמטי על דמותה - יָזנו אותה במקרה הזה - תחת שמות קוד פלורליסטיים-קפיטליסטיים. תוכניות מהסוג של "הפוליגרף" הן סימפטום למחלה הזאת של אובדן הערכים שפשתה במחוזותינו. "הפוליגרף", אם נעבור עליו בשתיקה, יכשיר את התחנה הבאה והיא תהייה נמוכה בהרבה. אתם יודעים את זה.

"הפוליגרף" הייתה צריכה להיעצר כבר במשוכת מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. אם לא לגנוז את התוכנית הזאת, לפחות להתערב למפיקיה באופן דרסטי בתכנים הנחותים הללו. מרגע שהמועצה כשלה בתפקידה זה, היחידים המיידיים שבכוחם לתקן ולהעלות את הרף הערכי בתכנים המשודרים לעם בישראל הם נבחרנו בכנסת ישראל - מהם אני מצפה למעשה. אם הקול הערכי הזה יצא את קדימה, העבודה, הליכוד או מר"צ הדבר יהיה מכובד שבעתיים. אם ש"ס תהייה הראשונה ליטול את שרביט המאבק - ראוי כי נצטרף.

המאבק על הורדת "הפוליגרף" מלוח השידורים של ערוץ שתיים ראוי, בעל סיכויים טובים ואפשר ויהיה מאבק מכונן שיציב אחת ולתמיד חסם מפני הירידה הבלתי פוסקת של איכות התכנים המשודרים לתודעתנו. יחברו אליו רוב חלקי הפסיפס החברתי הישראלי והוא למאבק צודק של הישראלים השפויים והלא-חזיריים. אנו צריכים לקחת את מלאכת עיצוב תודעתנו בידינו - שלנו. אמריקה ובמקרה זה רשת פוקס האמריקנית, ממציאת "הפוליגרף", לא תלמד אותנו ערכים מה הם.