|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אי אפשר לכפות "ליבת השכלה" ● היינו בסרט של הלעטת "ישראליות" לעולי צפון אפריקה; חווינו נטייה לאַשְכּנז את ה'מזרחיים'
|
|
כפייה תרבותית שהיא לא פחות מכפייה דתית. לימודי ליבה למוסדות חרדיים [פלאש 90]
|
|
|
|
|
חסרי 'ליבה'
לפני ימים אחדים התקבל בכנסת חוק 'הישיבות הקטנות', ככינויו בתקשורת. החוק מתקצב את החינוך החרדי בגילאי התיכון גם אם הוא חסר 'ליבה'; מדינת ישראל הממלכתית פורשת חסות וכנפיים ותקציב גם למוסדות חינוך חרדיים ללא לימודי מתמטיקה ואנגלית, וללא שיעורים באזרחות, בספרות ובהסטוריה לפי המתכונת המקובלת בזרמי החינוך הממלכתיים הותיקים.
ותהום הארץ! (עדיף: ויהום עיתון 'הארץ'): "המדינה לא צריכה לתמוך בנבערים! די לנו ברמת ציונים נמוכה של בני הנוער במבחני מיצ"ב ובתחרויות בינלאומיות במתמטיקה, פיסיקה ומחשבים אל מול אומות העולם! האם נגדל על חשבוננו פרימיטיבים?" והמהדרין מוסיפים: 'ולא זו בלבד שה'ילידים' החרדים הם חסרי תרבות וערכים אירופאיים, אלא שהם גם מנציחים את דלותם; אינם משתכרים די למחייתם ובתנאי רמת החיים, גודל המשפחה ואיכות הדיור שלהם לא ניתן להעניק השכלה ראויה לילדים'. והמסקנה: 'צריך לתרבת אותם, להעניק להם 'חינוך מחדש', לאלץ אותם להתפתח ולהסתגל לחיים המודרניים הנאורים!' (ולמי שלא יודע או לא מבין מדעתו: הציטטות אינן מדוייקות. הן נועדו לייצג את רוח הדברים).
מן המפורסמות לקוראי מדור זה כי אינני נמנה על המגזר החרדי, לפחות על-פי זכות ההגדרה העצמית. לא אחת מתחתי בקורת על התנהלות הלכתית או מנהגית בשבט זה אשר זכו לשבט בקורתי. והנה הפעם אני 'עומד מצד הכלה', ומסנגר על החוק ועל עקרון הליבה שלו: אין לאנוס תרבות! גם לא באמצעות שוט תקציבי. גם אם אינני מסכים להשקפה החרדית הרווחת, המחרימה עד חרמה את כל מה שמכונה 'השכלה כללית' ו'תרבות המערב' - אני מתנגד בתוקף לכפייה תרבותית שהיא לא פחות מ... כפייה דתית.
היינו בסרט
במדינת ישראל חווינו מהלכים של 'כפיית תרבות' וכבר היינו בסרט הזה. בראשית שנות המדינה לוותה קליטת יהודי צפון אפריקה, ולא רק הם, בהלעטת מנת 'ישראליות' במצקת גדושה. גם בתוככי הציבור הדתי, ובודאי החרדי, הייתה נטייה לאַשְכּנז את בני עדות המזרח, מתוך עמדה של מעין 'עליונות תרבותית', כביכול. מושג 'כור ההיתוך', שהיה דגל קיבוץ הגלויות, הפך למילה נרדפת ל'אשראלת' (מלשון: דחיפה ל'ישראליות') העולים והעלאתם לרוממות תרבות ה'ותיקים'.
עם פרוץ גלי העליה הגדולה (כמיליון) מחבר העמים (רוסיה ובנותיה), ובצידה העליה הקטנה יותר מאתיופיה (כמאה אלף) - נעשו ניסיונות מוטעים 'לאשראל' אותם, ולנווטם לתרבות הישראלית. גם אם נחשוב שכך נכון וראוי ו"לטובתם" - ויתכן כי יש אמת בכך - אין דרך לכך! תהליכים תרבותיים וחברתיים אינם ניתנים לכפייה, ואפילו לא לשידול ולהטפה. העליה הרוסית התמרדה ופיתחה זרם רחב של תרבות רוסית סגורה הבזה לעתים לזו הישראלית. אכן, לא מעט מקרב עולי פזורות שונות השתלבו לחלוטין ו'נטמעו' בהוויה הישראלית הדומיננטית. כך אירע גם למזרחיים רבים השוחים בטבעיות במוסדות חינוך, בבתי כנסת ובבתי-מדרש אשכנזיים - אבל להכריח? הס מלהזכיר.
ברוח גישה זו משבח אני את יוזמי 'הזרם השלישי' בחינוך הממלכתי, שאף הוא הוכרז לאחרונה, הנועד להעניק 'מנת יהדות מוגברת' גם בבתי ספר חילוניים שיבחרו לזרום באפיק זה. מסלול זה עדיף על פני חלופה שהוצעה: להזריק בצו מגבוה לימודי יהדות בעורקי כלל מוסדות החינוך הממלכתי בישראל, כ'ליבה' הכרחית. אין דרך לכך; הלומד בעל כרחו חזקה עליו שלא יקלוט דבר; ואם יקלוט - במהרה ישתכח תלמודו; ובכל מקרה יתמרד ויפתח רגשות 'אנטי'.
פטרונות בעידן הפוסט?
מעבר לשאלת המהותית של "ליבת השכלה - כן או לא?", מתקומם אני על נקודת המוצא האדנותית (=הפטרונית) המונחת ביסוד הכפייה התרבותית הקבוצתית, המגזרית. מקובל עלי כי המדינה רשאית למשל, וכך עושה, לחייב הורים לשלוח ילדיהם למוסדות חינוך, ומעמידה קציני ביקור-סדיר "וכשילין של ברזל בידיהם" לענוש את המשתמטים, כולל מקרב ההורים. מאידך, המדינה אינה יכולה לכפות נוהל דומה על מגזר שלם, על אוכלוסיה בעלת השקפת עולם שונה. אם יתפתח החוג המעדיף כי הילדים ילמדו בבית, באמצעות ההורים או קלטות ואינטרנט, גם אם אני מאד נגד (בעיקר מסיבות חברתיות) - לא אתמוך בכפיית מסגרות חינוכיות.
דווקא העולם המודרני משאיר מרחב מחיה לקבוצות וליחידים שאינם זורמים עם כלל הציבור, ומעדיפים צידי דרכים. מנקודת מבט זו המגזר החרדי נמצא משכבר הימים בעידן הפוסט-מודרני.
נקודת מבטנו הופנתה היום ל'השכלה'. נושא דומה מעסיק את מותחי הבקורת כלפי החרדים - הנושא הכלכלי: "אינם ממצים את כח העבודה הגלום בהם"; "נופלים למעמסה על תקציב המדינה"; "עניים מרצון" וכד'. לא דנו כאן בשאלה זו, הקשורה בטבורה לשאלת החלופה; האמנם רבבות חובשי בתי המדרש לומדים ותורתם מתברכת? מכל מקום, ההערה ה'אדנותית' תקפה גם לסוגיא זו: הניחו להם!
|
|
נכתב במוצ"ש מטות
|
|
|
|
הרב ישראל רוזן הוא ראש מכון 'צומת'.
|
|
| תאריך:
|
31/07/2008
|
|
|
עודכן:
|
31/07/2008
|
|
הרב ישראל רוזן
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מוישה יעקב
|
31/07/08 21:41
|
|
|
|
2
|
|
משלם המיסים
|
31/07/08 22:45
|
|
|
|
3
|
|
ע.ג1
|
1/08/08 06:43
|
|
|
באמת שאינני סבור כי יש איזושהי חובה מוסרית להעלות את הגיגיה האינטליגנטיים של חברת הכנסת זהבה גלאון, ואפילו לא להתווכח אתם. אלא שהפעם הדבר נדרש למען הזיכרון. השבוע עלה חוק החנינה למתנגדי ההינתקות של חברי הכנסת ראובן ריבלין וצבי הנדל לקריאה ראשונה במליאת הכנסת. במהלך הדיון התפתח ויכוח שהפך חיש קל למהומה, כאשר השוותה את הימין הישראלי לנאצים ולאויבי הדמוקרטיה.
|
|
|
|
|
התופעה שנקראת "בלפור והרצל חקק" היא יחידאית בעולם הספרות העברית ובעולם התרבות הישראלית. לא די שמדובר בתאומים זהים, שאפילו הקרובים להם ביותר אינם מסוגלים להבדיל ביניהם (פעם הציעו לי "סימן": לאחד מהם יש שעון על אמת יד שמאל, ולאחר - על אמת יד ימין, ועד היום אינני יודע מי הוא מי...), לא די ששניהם היו חתני חידון התנ"ך העולמי (1965) ושסיימו את לימודיהם באוניברסיטה בהצטיינות, אלא שכל דבר בחייהם נראה כמתואם בין השניים: שמותיהם כפולים, וכך גם שמות נשותיהם וילדיהם; הם מחברים יחד ספרי שירה, ספרי עיון וספרי ילדים, וכשהם אינם שותפים לכתיבת אותו הספר, הם למצער, מוציאים את ספריהם בו-זמנית ובמתכונת זהה; לשניהם יש ידע אדיר בתולדות ישראל ובמקורות ישראל, שניהם מבינים גדולים בנבכיה של השפה העברית, והם אוהביה הגדולים; שניהם בעלי מחויבות לאומית עמוקה, והם גם בעלי אותה השקפת עולם פוליטית. הקורא בספריהם נפעם מהידע חובק העולם של השניים הן בתרבות ישראל ומקורותיה, והן בתרבות העולם. כן, כמעט שכחתי - שניהם התכבדו לכהן בתפקיד הרם של יו"ר אגודת הסופרים העברים (הרצל ב 2003 - 2005; בלפור מ-2005).
|
|
|
|
|
בשבוע שעבר נערך כנס האוריגמי הרביעי וזאת הייתה הזדמנות מופלאה לבחון מה חדש בענף קיפולי הנייר. לרבים מאתנו אוריגמי מתחיל ונגמר בקיפול מטוס מנייר והטסתו אל קצה הכיתה אי שם בסביבות בית הספר היסודי; אך יש מספיק אנשים שלוקחים את העניין ברצינות ומקדישים לכך שעות בפיתוח סגנון ועיצוב של דמויות מורכבות.
|
|
|
|
|
כולם לוקחים ויטמינים! המדפים בבתי המרקחת כורעים תחת עומס הסוגים והמינים. כל אדם שני או שלישי שאני מכירה לוקח ויטמינים ותוספי תזונה שונים. האם זה נכון? האם כדאי לכלול ויטמינים ומינרלים בתפריט דיאטה? האם זה מוצדק? האם זה הכרחי?
|
|
|
|
|
כבר אמרתי וכתבתי שיש הבדל מהותי בין שיח ציבורי לשיח משפטי, בין הרשעה משפטית להרשעה ציבורית. יש פער עצום בין חוות דעת משפטית לחוות דעת ציבורית. הציבור כ"חבר מושבעים גדול" יכול להוציא מסקנות על-פי תחקירים, כתבות, התרשמויות, קטעי אינפורמציה, הדלפות בתקשורת ולהגיע לחוות דעת ציבורית ואפילו להרשעה פוליטית ללא צורך בראיות או הוכחות חותרות.
|
|
|
|
|
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
