ריק חוקתי

השופט (בדימ.) אורי שטרוזמן יוצא במאמר ביקורת על כך שבג"צ נטל לעצמו סמכות, שלטענתו אינה מעוגנת בחוק, להסמיך את היועץ המשפטי לממשלה להכריז על נבצרותו של ראש הממשלה.

אכן, אין מחלוקת על כך שהחוק אינו קובע מיהו המוסמך להכריז על נבצרותו של ראש הממשלה (במקרה שראש הממשלה עצמו אינו מודיע על נבצרותו מרצונו).

ובמילים אחרות, המדובר בעניין זה בחסר (לאקונה) בחוק.

והשופט שטרוזמן מבקר, כאמור, את בית המשפט העליון על כי (ציטוט): "לחלל הריק הזה נכנס, כדרכו, בית המשפט העליון".

וממשיך ותוהה השופט שטרוזמן: "מהיכן שאב בית המשפט העליון את הסמכות להקנות ליועץ המשפטי סמכות זו - לא אדע"

ובכן, לידיעתו של השופט שטרוזמן - חוק יסודות המשפט קובע כך:

"ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל".

עיננו הרואות: המחוקק - אותו מחוקק - צפה מצבים שבהם לא יימצא חוק מתאים שיענה על בעיה הטעונה הכרעה משפטית, וקבע שבמקרה כזה נתונה הסמכות לבית המשפט למלא את החסר הזה על-פי העקרונות כאמור לעיל.

כי זאת לדעת: אין מצב שבו יבוא אדם לבית המשפט לבקש סעד, ובית המשפט ישיב פניו ריקם בנימוק שאין חוק המתייחס לסוגייה המדוברת. שכן, בהעדר חוק - מוסמך בית המשפט, מכוח החוק, למלא את החסר כדי למצוא פתרון לסוגייה.

ולענייננו: כשהחוק אינו נותן מענה לשאלה מי מוסמך להכריז על נבצרותו של ראש הממשלה - או אז מוסמך בית המשפט, מכוח חוק יסודות המשפט, לקבוע שהסמכות להכריז על נבצרות שכזו היא בידי היועץ המשפטי לממשלה.