בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הצעירים - הכוח המניע של הפריפריה
|
הכח הצעיר מניע את עתידה הכלכלי ואת חוסנה הציבורי של מדינת ישראל אך ללא יכולת להתפרנס, לתת לילדים חינוך ברמה גבוהה, וללא תרבות הפנאי, צעירי הפריפריה נוטשים את ביתם ומתכנסים לאזור המרכז ● הפתרון: להקצות משאבים משמעותיים ביותר בצורה רוחבית של כלל משרדי הממשלה לטובת שיקום ופיתוח הצעירים בפריפריה
מזה שנות דור קיום האנושות מתבסס על צעירים. המבוגר נותן את ברכת הדרך, את ההמלצה הטובה כיצד ליישם מהלכים שונים וחשוב מכל - הפקת לקחים אשר המבוגר למד על בשרו. המדינה, כשאר מדינות העולם, הוקמה על-ידי חלוצים אשר חירפו נפשם כאשר נלחמו על הארץ המובטחת. הם הורישו אותה למיטב בניה הצעירים, אשר אמורים להמשיך את מפעלם ביישוב הארץ לנצח נצחים, כפי שפיללו כל הדורות. הנה בזמן נתון זה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכן מכוני מחקר מכובדים נוספים פרסמו כי יש הגירה שלילית של צעירים מהנגב והגליל. הרי ללא יכולת להתפרנס, לחנך את ילדיך במקצועות חשובים ברמה גבוהה, ללא מתן אפשרות מינימלית של תעסוקה מעניינת ולאו דווקא תעסוקת ברירת מחדל וכמובן ללא תרבות הפנאי, צעירי הפריפריה נוטשים את ביתם ומתכנסים לאזור המרכז - לעיר ללא הפסקה. הצעירים למעשה מהווים את השלד של הדור הבא; הרי כולנו בסופו של דבר נסתלק מהעולם הזה, וללא טיפוח הצעירים בפריפריה - הרי שהיא גם כן משולה להסתלק ממרכז חיינו, שכן כבר עתה הינה בשוליים הדרומיים והצפוניים של ישראל ולא רק במובן הגיאוגרפי של המילה. ארה"ב ומדינות אחרות באירופה, למשל, השכילו לתת מענקים חסרי תקדים לאזרחים הצעירים מקרבם, בהיבטים רחבים כמו מלגות לימודים והכשרות לתעסוקה מתוך ידיעה בין היתר כי עתידם הוא למעשה עתיד מדינתם. הסקרים מראים כי הפריפריה הולכת ודועכת, המתיישבים המבוגרים נעשים זקנים יותר וחסרי תועלת בהיבט של תפוקות, הבנים הממשיכים נוטשים את בתיהם ומשקיהם לטובת העיר הגדולה או יותר נכון - המדינה החדשה, מדינת תל אביב, והנגב והגליל דועכים להם אט ונעשים מרוחקים הן בהיבט התשתיתי והן בהיבט הפסיכולוגי. במדינה קטנה כמו שלנו, דעיכת הפריפריה אינה יכולה להיות מתקבלת על הדעת. אחד המהלכים של חיזוק הפריפריה הינו הבאת צעירים למקום. הכח הצעיר מניע את עתידה הכלכלי ואת חוסנה הציבורי של מדינת ישראל. מדוע לא לתמרץ את הכוח האדיר הזה, הבלתי מתכלה, שיפעיל את מנועיו בנגב ובגליל על-ידי מתן תמריצי תעסוקה, תמריצי חינוך לו ולמשפחתו החדשה, מענקי אכלוס משמעותיים, יצירת אפשרויות תעסוקה ברמה גבוהה, פיתוח תשתיות כבישים ורכבת, עידוד משקיעים ובתוכם מתן העדפה לצעירים אשר ייצרו יזמות בפריפריה וכך למעשה יחברו את עצמם לפריפריה, וקצרה היריעה מלהכיל את הרעיונות הרבים אשר יאפשרו לצעירים להזדקן בנגב ובגליל. אם כן, מה הואילו חכמים בתקנתם? הרי הגלגל כבר הומצא, מהלכים רבים לעידוד התיישבות צעירים בנגב ובגליל לא יצאו לפועל מהסיבה העיקרית ששמה "בדיקת היתכנות כלכלית" של משרד האוצר. בדיקה זו בנגב ובגליל כמעט בכל המקרים לא מצליחה משום המרחק הגיאוגרפי, תוואי השטח וכדו', וכך נתרמת תרומה נוספת לדעיכת הפריפריה ע"י אי עמידה בקריטריונים של ההיתכנות הכלכלית. הגיעה השעה להקצות משאבים משמעותיים ביותר בצורה רוחבית של כלל משרדי הממשלה לטובת שיקום ופיתוח הצעירים בפריפריה, בלעדיהם העתיד אינו נראה ורוד יותר. ישנן תוכניות מגירה רבות שבנו גדולי המוחות במדינה, שרק ממתינות לתקציב לביצוע מיידי אשר יחוללו את השינוי הנדרש.
|
|
הכותב הינו בעל תואר ראשון ושני במשפטים, מכהן כיועץ וכחבר הנהלה של מס' חברות, גדל וחונך בנגב.
|
|
תאריך:
|
31/08/2008
|
|
|
עודכן:
|
01/09/2008
|
|
עו"ד אריק מויאל
|
הצעירים - הכוח המניע של הפריפריה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ידורי
|
4/09/08 10:47
|
|
2
|
|
שמ
|
6/09/08 22:14
|
|
3
|
|
ענאד איזוטופים
|
10/09/08 14:37
|
|
נוגע ללב חשבון הנפש שתובע מן השמאל אליעזר יערי, מנכ"ל "הקרן החדשה לישראל" במאמרו "השבר בין זיקה והזכות על הארץ" ("ארץ אחרת”, גיליון 27, Ynet ,15.08.2008).
|
|
|
שבועות ספורים של חסד היו לו לאזרח הישראלי, עת בהה בערוצי הטלוויזיה וקיווה, כל כך קיווה, להישגים של ספורטאי ארצו באולימפיאדה. שבועות ספורים בהם כל אשר חפץ בו היה רגע של גאווה לאומית, לא פחות, שבו יונף הדגל הכחול-לבן, יושמע ההמנון הלאומי ויעוטר במדליה נציג ישראלי שלא חשוד, אף לא בעקיפין, באי ניקיון כפיים, בתככנות או בקידום אינטרסים זרים. רגע נדיר של אפשרות לצפות במי שהצלחתו היא הצלחתנו, והישגיו האישיים הם הישגינו, שאין סתירה בין "הטוב האישי" שלו ל"טוב הקולקטיבי" שלנו. קשה להאמין שאזרחי ישראל, שמעולם לא טרחו לרכוש כרטיס לתחרות ג'ודו או התעמלות אמנותית, שטרם הרחיקו לצפות בשיט מפרשיות תחרותי או בתחרות סיף, החלו מתאהבים בענפי ספורט אלה. הם פשוט ביקשו רגעים ספורים של גאווה לאומית.
|
|
|
שערו בנפשכם שהייתם עורכים קניות בסופרמרקט. בוחרים מוצרים זולים מהמדף, ומחשבים את הוצאותיכם בקפדנות. ואז, כשהייתם מגיעים לקופה, הייתם מגלים שהחשבון גדול ממה שחישבתם. מדוע? משום שחויבתם בעמלת שימוש בעגלת הקניות, עמלת שורה על כל רישום של פריט בקופה, ודמי ניהול חשבון - עבור ניהול החשבון שלכם על-ידי הקופאית. לבסוף כששילמתם, נאלצתם להוסיף אף עוד, משום שפעולת התשלום חויבה בעמלת פקיד, כשגם על פעולה זו חויבתם בעמלת שורה כמובן. ללא ספק הייתם מבינים שעבדו עליכם, וגם אם לא הייתם נוטשים את עגלת הקניות בלי לשלם והולכים לסופרמרקט אחר, הייתם מקימים מהומה רבתי. אז איך זה שהבנקים עושים לכם בדיוק אותו דבר, ואתם שותקים?
|
|
|
אירוע הפלת המסוק של צבא לבנון בידי פעילי החיזבאללה לפני מספר ימים באזור אקלים א-תופאח מצפון לליטני לא היה מפתיע. הייתה זו רק שאלה של זמן מתי יתחיל החיזבאללה בפעילות חדשה נגד מטוסים הטסים בשמי לבנון, ללא ידיעתו ותיאום עמו, אלא שדווקא האירוע הראשון שבו ניסה הארגון ליישם את המדיניות החדשה הזו היה בבחינת "גול עצמי" שכן המסוק שהופל היה מסוק לבנוני דבר שהביא להגברת המתח הפנימי בלבנון.
|
|
|
לא צריך להיות מומחה בטכנולוגיות היי-טק, כדי להבין שיחידות שאמורות לפעול בתוך מערך כללי, חייבות לא רק לעמוד בדרישות הספציפיות מהן, אלא גם להשתלב במערך הכללי כך שישרתו כראוי את המטרה הסופית. רוית דניאלי, מנהלת תחום בדיקות בכלנית כרמון, אוהבת לפשט את העיקרון הזה בדוגמא הבאה: כאשר מריצים מנוע חדש, לא מספיק לדעת שיחידת המנוע כיחידה עצמאית עובדת במאה אחוז. צריך גם לוודא שאותה יחידה משתלבת ומתאימה לדרישות החלקים האחרים ברכב בו הוא יותקן, כדי ליצור הרמוניה תפעולית.
|
|
|
|