הדיווחים המצערים שפורסמו באמצעי התקשורת שעל פיהם, ככל הנראה, הרשה קצין בכיר ומוערץ בצבא, לקרוב משפחתו הקטין לנהוג ברכב צבאי למרות שהלה מחוסר רשיון נהיגה כלל, שם באור הזרקורים את עבירת התרת הנהיגה לבלתי מורשה, שהינה אחת העבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה ולו בגלל פוטנציאל הסיכון שטמון בה (לדוגמה, אותה תאונת דרכים במקרה שפורסם שלמרבה המזל לא גרמה לפגיעות גוף).
הגדרת העבירה: תחילה יש לשים לב שהעבירה ששמה התרת נהיגה לבלתי מורשה מצוינת בשני סעיפי חוק שונים שהם גם בעלי ענישה שונה.
סעיף 36ב' (ג) לפקודת התעבורה, קובע כי בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רשיון נהיגה לאותו סוג רכב, דינו מאסר שלוש שנים בפועל עם או בלי קנס, ואם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רשיון נהיגה, מאסר חמש שנים עם או בלי קנס ובנוסף לכך, פסילה מקבלת רשיון או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק דינו לפסוק מאסר על תנאי.
ללא ספק מדובר בענישה דרקונית וקשה, אך למען ההגינות אציין כי קשה לזכור מתי לאחרונה נדון אדם לענישה כה קשה.
אל מול סעיף 36ב' (ג), יש לציין את סעיף 10 ב' לפקודת התעבורה, על פיו, בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לנהוג בו, אך לא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.
דהינו בסעיף 10 ב' מדובר בעבירת אחריות קפידה, שבה מספיקה הוכחת קיומו של מצב עובדתי נתון, ללא קשר לידע של בעל הרכב או בעל השליטה בו, אולם אם הוא יכול להוכיח שעשה כל שביכולתו למניעת העבירה, תעמוד לזכותו ההגנה שבסעיף.
יש לציין כי כי בית המשפט כבר קבע שהמחוקק הועיד את סעיף 36ב (ג) למקרים החמורים יותר שאינם נכללים תחת סעיף 10 ב'. דהינו, התרת הנהיגה הייתה במודע ולא כפועל יוצא של רשלנות כלשהי שאין בה כדי להצביע בהכרח על התרת נהיגה במודע - ס' 36ב' (ג) יאה למצב שבו לדוגמה, איש שררה מורה לנהגו למסור את ההגה לקטין מחוסר רשיון נהיגה.
ההבדל המשמעותי
ובכל זאת, מה ההבדל המשמעותי מבחינת הנאשמים, מעבר לחובת ההוכחה כאמור מעל? התשובה ברורה שהרי באם יורשע נאשם על-פי סעיף 10 ב', הענישה המינמלית הנה 3 חודשי פסילה בפועל, (בפועל יותר) בתוספת פסילה מותנית וקנס כספי והחשוב מכול - בעבירות של אחריות קפידה אין עונשי במאסר, זאת אל מול המאסר המאיים בסעיף 36ב' (ג) לפקודה, שנוסף לכל שאר הצרות.
דהיינו, 2 הסעיפים רק נראים דומים אך נבדלים הבדל של שמים וארץ לעניין ההוכחה והענישה, עובדה הגורמת למשטרת ישראל (או אולי למשטרה הצבאית במקרה שפורסם...) לשלב באופן הגיוני למדי את שני הסעיפים בכתב האישום למען החמרת הענישה, אם כי לא תמיד. דבר המותיר פתח לעורכי דין הממומחים לדיני תעבורה ושמומחיותם בנושא, לחלץ נאשמים בענישה סבירה או אף לזכותם כליל.
אז מה חשוב לזכור?
מובן שהפתרון הטוב ביותר הוא מניעת העבירה, כשאין רשיון נהיגה מתאים בפועל, אין מפתחות לרכב ועל כך אין ויכוח, לא חבר'ה, לא משפחה ולא ילד לפני טסט במגרש נידח, אבל אם כבר טעינו, אז יש לשים לב לפרטים הבאים:
1) היה ביטוח? אז זהו שלא, כשנהג לא מורשה נוהג ברכב, אין כיסוי ביטוחי נקודה. ולא נותר אלא לדמיין מה יקרה במקרה של תאונת דרכים, לעניין הנזק הכספי שיגרם למעורבים בתאונה, שכן לא תמיד הדבר יגמר (כפי שפורסם) במעטפת מזומנים צנועה לסגירת הפרשה, לעיתים הנזקים הרבה יותר חמורים.
2) האם הכחשה תעזור? כשבעל השליטה ברכב (למשל בדוגמה הראשונה), יכחיש כל קשר לנהג, הרי השוטרים יאמתו את הגרסאות וגם אם יעמוד על גרסתו, עלול הנהג למצוא עצמו מואשם בעבירת שימוש ברכב ללא רשות בעלים ואף בגניבה, עבירה שגולשת מדיני התעבורה בואכה הדין הפלילי גרידא.
3) בוא נחליף את הנהג! כאשר בעל הרכב או נהג חלופי והנהג בפועל נמצאים בסביבת הרכב הרי שיש והנטיה הראשונית הנה לנסות להתחלף במקום, במצב זה יש להביא בחשבון שאם השוטרים יעלו על זה, הרי מדובר בשיבוש הליכי חקירה. יש לציין כי על-פי הפרסומים (על אף שהקצין עצמו הכחיש זאת), הרי כאן החלה התסבוכת האמיתית שלו, כאשר חתם ברישומי התאונה על כך שהנהג בפועל היה הנהג צבאי, מדובר בעבירה שנחקרת בפרקליטות הצבאית ולמעשה הנה עבירה בעלת חשיבות רבה הרבה יותר מהעבירה המקורית.
4) הלך האוטו? במקרה של רכב אזרחי הרי לקצין משטרה יש זכות לאסור מנהלית על השימוש ברכב למשך 30 יום בגין עבירה זו (60 יום באם העבירה חוזרת) ולא מדובר רק בחוסר רכב אלא גם בדמי אכסון גבוהים ביותר ולכן יש לשים דגש מיוחד על דברי בעל הרכב בשימוע.
5) ולסיום, כלל הברזל, היוועצות עם עורך דין מוסמך מיד בתחילת שרשרת הארועים הנה חשובה ביותר, שכן גם כאשר בתי המשפט מתחשבים בנאשמים הרי עדיין סובב העונש סביב סעיפי האישום המקוריים, כאמור מדובר בעונשי פסילה מהותיים, המלווים לעתים תכופות בעבודות שרות למען הציבור, מאסרים על תנאי, קנסות גבוהים ועוד, עו"ד מיומן יוכל לעזור לכם להציג את הדברים כך שנתונים בעיתיים, כזיהוי הנהג או ההרשאה לנהיגה עצמה ינוצלו לטובתכם מלכתחילה למניעת כתב אישום חמור, או אף הרשעה, ומעבר לכך, כדי שנתונים אישים יתורגמו באם תורשעו להקלה בענישה, שעלולה להיות חמורה הרבה יותר ממה שנדמה בתחילה.
