כלי התקשורת שוב מתעתעים בציבור. ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ, ערוץ 2 וכלי תקשורת נוספים, מריצים, פשוטו כמשמעו, את חברת הכנסת ציפי לבני לראשות קדימה, במגמה ברורה: להכתירה במקום אהוד אולמרט, כאילו די בכך שאינה מושחתת כדי שתכהן כראש הממשלה הבא של ישראל.
לא, הם [עדיין] לא קוראים מפורשות לחברי קדימה לשים בקלפי את הפתק ה"נכון". אבל, אותם כלי תקשורת מעניקים לה בולטות חריגה, מדי יום. הם מציגים את לבני כמועמדת כמעט מובטחת לראשות הממשלה, במקום אולמרט שבשל עבירות שוחד ומרמה נאלץ לפנות מקומו. במקביל, הם מטילים דופי וגם רפש במועמדים האחרים. ההתעמרות בשרים אבי דיכטר ושאול מופז היא רק דוגמית לתקשורת המניפולטיבית המתעתעת בציבור; ההתעלמות מניסיונו הרב של מאיר שטרית מלמדת כי השיקולים מה לפרסם אינם ענייניים.
מניפולציה זו נועדה להשפיע על המצביעים ולגרום להם לבחור בלבני. העובדה שעוד שלושה חברי כנסת מוכשרים ורציניים מתמודדים על ראשות קדימה - שאול מופז, מאיר שטרית, אבי דיכטר, אינה מסיטה את כלי התקשורת מדרכם הנלוזה. אזכורם של מועמדים אלה נעשה כבדרך אגב אך כדי לצאת ידי חובה, למרות שבידי שניים מהם לפחות - שטרית ומופז, גליון הישגים עשיר בהרבה מזה של לבני. רק בסוף שבוע זה "נזכרו" כלי התקשורת להגיש לקוראים/לצופים פרופילים של ארבעת המועמדים. לא, גם הפעם הם לא נתנו כיסוי שיוויוני לכל אחד מהם. לבני הועדפה שוב, ועוד איך. היא מוצגת כמי שדבר הכתרתה ביום הפריימריז (17 בספטמבר) הוא רק עניין פורמלי; משל הפריימריז בקדימה נועדו לאשרר את ההכרעה שכבר התקבלה על-ידי ברוני התקשורת.
|
|
|
מוזס: שוב מחבל בהליך דמוקרטי
|
|
|
|
מוזס. הריץ את אולמרט
|
|
|
אין זו הפעם הראשונה שכלי התקשורת חוטאים לתפקידם, ומשבשים למעשה את ההליך הדמוקרטי במדינת ישראל. מי שמוביל מגמה זו הוא שוב ידיעות אחרונות, בראשו עומד ארנון (נוני) מוזס. אחרי שהביא על ישראל בבחירות הקודמות אסון גדול - דחיפת והרצת אולמרט לראשות הממשלה, פועל נוני מוזס להרצת לבני. בד-בבד עם כך פועל עיתון זה כדי לסכל בחירות חדשות לכנסת. לשם כך אף מגוייסים בכירי העיתון, ובהם, איך לא, נחום ברנע, כדי להגג ו"להכווין" את הקוראים:
- יו"ר העבודה, שר הביטחון אהוד ברק, שכבר הודיע על התנגדותו להקמת ממשלה חדשה בראשות לבני, "מטופל" בידיעות אחרונות כאילו היה משת"פ של הנייה, נסראללה ואחמדינג'אד;
- יו"ר הליכוד, ח"כ בנימין נתניהו, מוצג בידיעות אחרונות (יחד עם רעייתו) כרודף מתנות, וכאילו גם עכשיו - בתקופה שנקעה נפשו של הציבור מהשחיתות ומהנהנתנות בצמרת הפוליטית - הוא פועל כביכול כדי להשיג לעצמו עוד ועוד כיבודים והטבות כספיות. העובדה שכל הסקרים מצביעים על נתניהו כאיש המועדף על-ידי הציבור, אינה משנה למוזס דבר. הוא כבר בחר את מי יריץ לראשות הממשלה;
- שר התחבורה שאול מופז מוצג כאיש בלתי ראוי להנהיג את קדימה בכלל ואת ראשות הממשלה בפרט. מופז מוצג כאיש רדוד ועילג, וזאת בניגוד לאמת. הזיופים שהתגלו במפקד בקדימה "מודבקים" לאנשיו, בלא שיהיו לכך ראיות ברורות.
|
|
|
|
|
מופז. סיכוי גדול וסביר
|
|
|
כתבתי לעיל שכלי התקשורת מתעתעים בציבור, במיוחד נוכח זאת שהם אינם אומרים אמת לציבור:
- סילוקו של אולמרט מראשות הממשלה אינו מספק. הקמת סיעת קדימה - בהרכבה הקיים, שהורצה וטופחה על-ידי כלי התקשורת, היא אם כל חטאת. בכיריה כשלו ו/או גוננו זמן רב על אולמרט. גם לבני כשלה, בעצם מחדלה המתמשך והימנעותה מהתפטרות. רק בחירות חדשות, אפוא, יאפשרו להעמיד תנועה זו במבחן הציבור. רק בחירות כלליות לכנסת יקבעו האם ראויה תנועה זו להנהיג את המדינה;
- כלי התקשורת אינם נותנים ביטוי נאות למידע סנסציוני ובעייתי כלפי לבני. עיקרו: לפי סקרים פנימיים, שנערכו הן במטה של לבני והן במטה של מופז, נראה כי ההפרש ביניהם הינו מזערי ואינו עולה על 4-3 אחוזים. משמעות הדבר, ובהתחשב בחוזקו של מופז בשטח: ניצחונה של לבני אינו מובטח כלל ועיקר; למופז יש בהחלט סיכויים סבירים, ויותר מכך: לנצח בבחירות המקדימות בקדימה. אם ינצח, יש בידיו סיכויים גדולים יותר להקים ממשלה חדשה;
- כלי התקשורת נמנעים מליתן ביטוי נאות לעובדה שהיא נעדרת מטען ביטחוני/מדיני וכלכלי בשורה של עניינים: כיצד יש לבנות את הכוח הצבאי של צה"ל, כולל רכש ביטחוני; כיצד יש לטרפד את חזרתו של הדוב הרוסי לחצר האחורית של ישראל - לנמל סוריה; כיצד יש לפעול כדי לעצור המשך התחמשות החיזבאללה. ועוד ועוד. לזכותה של לבני ייאמר, כי היא אינה מתיימרת להציג מענה ברור בסוגיות אלה. וכשהיא נשאלת - היא עונה באופן דיפלומטי שתפקיד ראש הממשלה הוא לנהל את המדינה ואת השרים ואת המומחים, ולקבל החלטות על-סמך המידע והעצות שיובאו בפניו. תשובה נכונה, לפי הספר. אך אין זה סוד, כי במציאות המתגלגלת במדינת ישראל דרוש ו/או עדיף ראש ממשלה שיש לו גם מעט משלו...
|
|
|
|
|
אולמרט. נאלץ לסיים תפקידו
|
|
|
התנהלות כלי התקשורת עלולה שוב להביא לתוצאות בלתי רצויות. החשש שלי הוא, כי זמן קצר אחרי הבחירות המקדימות, ואם אכן תרכיב לבני את הממשלה הבאה, נתעורר כולנו ונשאל בכאב:
- האם המערכה המוצדקת לסילוקו של אולמרט מראשות הממשלה - בגלל מעשיו הפליליים לכאורה, מצדיקה עתה הפקרת בטחון המדינה בידי השרה לבני, שלמרבית הדעות אינה המועמדת הטובה ביותר להנהיג את מדינת ישראל בנסיבות הביטחוניות שנוצרו;
- האם אזרחי ישראל אינם זכאים לראש ממשלה חדש בעל רקורד מדיני/צבאי מוכח, שיוכל לטפל כדבעי באתגרים הביטחוניים והמדיניים העומדים על הפרק; והאם לבני ניחנה בכישורים מתאימים שיעמדו לה ביום פקודה;
- האם כישלון קדימה בכלל במלחמת לבנון השנייה, וכישלון הצמד אולמרט-לבני הן בהתנהלות מול נסראללה והן בהתנהלות מול הפלשתינים בכלל והחמאס בפרט, אינם מחייבים הליכה לבחירות כלליות במהירות האפשרית, ולאחר מכן הקמת ממשלת חירום לאומית, במקום לבזבז זמן על ניסויים להצלת קדימה, שתכליתם בפועל היא: למנוע שיבת נתניהו לראשות הממשלה.
למען הסר ספק אדגיש: אולמרט - שקיבל שוחד וביצע עבירות מרמה, חייב ללכת. הוא אינו ראוי ואינו כשיר לכהן כראש ממשלה. אלא שהחלופה המועדפת אינה חייבת להיות ממפלגת קדימה.
בנסיבות שנוצרו, יש להשיב את המנדט לציבור. כדי שאזרחי ישראל יוכלו לעצב מחדש את המערכת הפוליטית: לאפשר למועמדים חדשים ונקיים להיכנס לפוליטיקה, ולקיים בחירות בהן יוכרע מי תהא מפלגת השלטון החדשה. אחרי הכל: לא אלמן ישראל. מדינת ישראל משופעת באנשים מקצועיים ובעלי כישורים יוצאי דופן. הבחירה אינה חייבת להיות מתוך המצאי הקיים: נתניהו, ברק או לבני-מופז-שטרית-דיכטר. רק בחירות כלליות עשויות לאפשר הקמת הנהגה חדשה ואחראית לישראל.
|
|
עיתונאי-חוקר. מייסד News1. מתמקד בחשיפות ובתחקירים בלעדיים בתחום המשפט העסקים והממשל. מקדש את חופש הביטוי. חשבון ב-X
| פייסבוק
| תאריך: |
12/09/2008
|
|
|
עודכן: |
13/09/2008
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
הבוחר לא העניק רוב לאף גוש, אך גם לא נתן מנדט ברור לממשלת אחדות 
