או אלוהים!

אפילו אם איננו אלוהים אלא סתם ברואי ידיו, ממלאת אותנו תחושת קבס קשה מדי יום. אותם הדואגים להאביסנו הן שתי המערכות עליהן מושתתת כל דמוקרטיה: זו הפוליטית וזו המשפטית.

המערכת המשפטית על הידרדרותה, האינטריגות והתרגילים, נוהגת בימים אלה כבבואה מדוייקת של המערכת הפוליטית.

לא ניתן לומר כי החלטתה של השופטת ביניש בוועדה למינוי שופטים היוותה עבורנו ראיה ליכולת שיפוט מזהירה. עצם העובדה כי היא עצמה נבחרה בתקופת ממשלת מעבר בתמיכת השופט לשעבר מר ברק ולא פטרה עצמה אז מן התפקיד בשל תואנת אי החוקיות שבדבר, אך ממהרת כעת לפוצץ ישיבה למינוי שופטים, אומרת הרבה מאד על מה שמתרחש באמת מאחורי הקלעים של מעוז הצדק: אינטרסים, צביעות ומלחמות אגו.

מן המערכת הפוליטית, המסמלת את רקבונה של הדמוקרטיה הישראלית, חדלנו זה מכבר לצפות לאיזושהי תקווה. גם המלכה-לרגע של תנועת קדימה, לא תצליח לנווט את דרכה כאשר מסביבה שוחרי טרף מסוגו של אהוד ברק, תנועת ש"ס ושאר "מיטיבי" האומה למיניהם, אשר מתנהלים כאילו מדינת ישראל היא נחלתם הפרטית, ללא הכרח למסור דין וחשבון לאזרח בזמן אמת ועד לבחירות. הרי כל אזרחי המדינה, אשר תלאות היום יום משכיחות מהם במהירות את העוולות אשר נגרמו להם, יתפתו לבחור שוב ושוב באותם
עסקנים קטנים אשר הביאונו עד הלום.

באמת, יש לאלוהים סיבה טובה לחפש פסיכולוג לטיפול בדיכאונו.