|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עדות: האלימות הפלשתינית בבילעין
|
תושב בילעין חושף דפוס פעולה של מפרי הסדר נגד הגדר ● קבוצת מפרי סדר התקרבה בלוויית עיתונאים לגדר וניסתה לחבל בה על-מנת לגרור את החיילים למקום כדי לפגוע בהם במארב יידוי אבנים מתוכנן ● המפגינים הפלשתינים יזכו בקרוב בברלין לאות הוקרה על פעילותם "הבלתי אלימה"
|
עדות שמפרסם ארגון בצלם ואשר נגבתה ממוחמד ברנאט מספקת מידע מעניין על דפוסי הפעילות האלימה של מפרי הסדר בבילעין. בעדותו, המופיעה תחת הכותרת "חייל ירה במפגין בסמוך למכשול ההפרדה בבילעין מבלי שנשקפה ממנו סכנה", מספר מוחמד ברנאט בין היתר את הפרטים הבאים:
"העימותים (ביום שישי ה-13 ביוני 2008) נמשכו בסביבות שעה וחצי ואחר-כך המפגינים התחילו לסגת. הייתי יחד עם אחי איבראהים, בן 25, בקבוצה של בערך עשרה מפגינים ועיתונאים והלכנו לחלק הצפון מערבי של אזור ההפגנה, במרחק של כ-250 מטר מהמקום שבו הפגנו קודם. לא ראיתי חיילים או סיור צבאי. התחלנו לזרוק אבנים על עמודי האלומיניום של הגדר כדי להשחית אותם ולמשוך את תשומת הלב של החיילים. רצינו שהם יתקרבו אלינו ואז נזרוק עליהם אבנים. אחרי עשר דקות שמעתי ירייה של תחמושת חיה. הסתובבתי וראיתי צלף מעבר לגדר, מעל הגבעה המקבילה במרחק של 50 מטרים. הצלף כיוון אלי את הרובה שלו וישב על האדמה ברגליים שלובות. לא הצלחתי לראות את הפנים שלו אבל אני חושב שהוא היה חייל סדיר והוא זה שירה. כששמעתי את הירי אחי אבראהים צעק ואמר לי שהוא נפגע ברגל".
דפוס הפעולה המצטייר מעדות זו - ניסיון לגרום חבלה בגדר הביטחון על-מנת לגרור את חיילי צה"ל למארב מתוכן שיאפשר למפרי הסדר לפגוע בהם באמצעות יידוי אבנים/סלעים מטווח קצר. העיתונאים, כך מצטייר, שיתפו פעולה עם מפרי הסדר על-מנת לתפוס "תמונה טובה".
חבר הנאמנים של הליגה הבינלאומית לזכויות אדם החליט להעניק בתחילת דצמבר 2008 אות הוקרה לשני ארגונים הפועלים, על-פי לשון ההודעה שהופצה לתקשורת, למען זכויות אדם והם: "האנרכיסטים נגד החומה" ו"הוועדה העממית של בילעין". בהודעת הליגה הבינלאומית לזכויות אדם נאמר, כי "האנרכיסטים נגד החומה והוועדה העממית של בילעין ממחישים את ההתנגדות הבלתי אלימה לגדר ההפרדה הישראלית הנבנית על אדמה פלשתינית ואת העמידה איתנה בקמפיינים שונים בשטח נגד הכיבוש הישראלי של הגדה המערבית ורצועת עזה. שתי הקבוצות האלה מגלמות את התרבות הרואה את הנולד, שאין בהן שלילה (של זכויות האחר) או הרס, והן מגנות על האפשרות לחיים ביחד בשלום ובחירות. שתי הקבוצות יעילות בפעילותן בזכות היותן עצמאיות מבחינה פוליטית, נחושות, נוהגות בשקיפות ומאמצות שיטות פעולה לא אלימות".
|
| תאריך:
|
24/10/2008
|
|
|
עודכן:
|
24/10/2008
|
|
יהונתן דחוח-הלוי
|
|
החוקרת הכלכלית הוותיקה וכנראה גם הטובה ביותר היום, לפחות באמריקה, היא סבתא יהודייה זקנה בת 92, בשם אנה שוורץ. היא כתבה בזמנו את המחקר הגדול ביותר, יחד עם מילטון פרידמן המנוח, על ההתמוטטות הכלכלית של 1929 והשפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30'. היא יודעת להצביע על הבעיות שגרמו למשבר הפיננסי הנוכחי. זו לא בעיה של מחסור בכסף ונזילות, היא אמרה בראיון ל'וול סטריט ג'ורנל', אלא בעיה של אמון. אף מוסד פיננסי כבר לא מאמין למי שיושב מולו. יש כסף להלוות, אבל קיים פחד משתק שמא הלווה לא יהיה מסוגל להחזיר. לכן, גם טענה, התרופות של נגיד הבנק הפדרלי בן ברננקי – לא יועילו; ברננקי נלחם את המלחמה הקודמת – כלומר המלחמה של 1929, שהוא אחד המומחים הגדולים לה ולמה שהתרחש סביבה.
|
|
|
|
|
לא מזמן, בערב קסום של יום רביעי , הרגשנו חזק בבטן שהפעם זה קורה! נבחרת הכדורגל של ישראל התכוננה למשחק בלאטביה נגד הנבחרת המקומית הבינונית, יוסי בן עיון שוב נפצע/קיבל זריקה/החליט לשחק למען המולדת, וההעפלה למונדיאל הבא נראתה בהישג יד. אחותה, הנבחרת הצעירה, עשתה הכנות אחרונות למשחק הגומלין נגד נבחרת איטליה הצעירה, אחרי ששבוע קודם לכן היא כפתה על האיטלקים הגאים תיקו אפס באיטליה. אצטדיון בלומפילד היה מלא, חשמל באוויר, והאווירה הזכירה את המשחק ההוא נגד קולומביה, ברמת גן, וההרגשה הייתה שהפעם זה יקרה!
|
|
|
|
|
לאחרונה התפתח דיון ער באשר למדיניות התגובה החדשה של צה"ל למקרה של התלקחות חדשה עם חיזבאללה. ביטוי לדוקטרינה חדשה זו ניתן במאמר שפרסם עמוס הראל ב'הארץ' ובראיון שנתן אלוף פיקוד צפון, גדי אייזנקוט, ל'ידיעות אחרונות'. סוגיה זו מצאה ביטויה גם בשני פרסומים של המכון ('מבט על' 73, מאת גבי סיבוני, 1 באוקטובר 2008 וכן במאמר מאת אלוף (מיל.) גיורא איילנד ב'עדכן אסטרטגי' כרך 11, מס' 2, אוקטובר 2008).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הכנסת חוקקה ביום 16.2.2005 את חוק יישום תוכנית ההינתקות, התשס"ה -2005 (להלן - חוק הפינוי). חוק הפינוי מורה על פינויים של הישראלים המתגוררים ביישובים בחבל עזה ובצפון השומרון ושל נכסיהם 1. חוקתיותו של חוק זה אושרה, לא פה אחד, בבית המשפט העליון ביום 9.6.2005 2. נקודת המוצא של בית המשפט העליון הייתה גם במקרה זה, כבכל העתירות שהוגשו אליו בנושאים הקשורים ביהודה ובשומרון ובחבל עזה מאז שנת 1967, שאת השטחים שנכבשו במהלך המלחמה ב-1967 - אלה שמדינת ישראל לא החילה עליהם במפורש את החוק הישראלי - יש לראות כשטחים המוחזקים ב'תפיסה לוחמתית' (belligerent occupation). עמדה זאת מקובלת, משום מה, על כל הממשלות של מדינת ישראל מאז מלחמת ששת הימים. לגישה זאת מסכימה, לרוע המזל, כל העת גם פרקליטות מדינה, ומשזו נקודת המוצא, אין כל סיכוי להשיג בערכאה העליונה של המדינה היהודית החלטה שמכירה גם בזכויות הלגיטימיות של העם היהודי בארץ ישראל; או, למצער, בחוקתיות מפעלם של מי שהתיישבו מעבר ל"קו הירוק" ברשות ובסמכות לאחר תום מלחמת ששת הימים 3.
|
|
|
|
|
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
