שלום אחרי המלחמה

שר הביטחון מעדיף כי "הרגיעה" תמשיך, שרת החוץ, אומרת לעולם, כי "לא נצפה מהצד באזרחינו המותקפים", ובינתיים, חיי אזרחינו משובשים ונשקפת להם סכנה.

אני מאלה שחפצים בשלום עם כל שכנינו ובכללם הפלשתינים. אני מאמין כי שלום הוא יעד אסטרטגי ואינטרס של ישראל, וכדי להשיגו, נמסור שטחים. יחד עם זאת, "צריך שניים לטנגו". אם הם לא ירצו שלום, לפחות כמונו, לא ייכון שלום. נציע מה שנציע, נוותר על כל מה שיבקשו ושלום לא ייכון. כדי שיהיה שלום ולפניו הסדר, זה צריך להיות כדאי לכולם.

להבדיל, ראו מה קרה במשא-ומתן בין לבני לישי, בעת שזו ניסתה להרכיב ממשלה. ישי לא באמת רצה ולכן לא הורכבה ממשלה ואנו ערב בחירות.

יחד עם זאת, אל לנו לזנוח את הניסיונות, להשיג הסדר ושלום עם שכנינו, בנחישות, ביצירתיות, בתבונה ובעיקר, בסבלנות. אנחנו במזרח התיכון. אחת הבעיות שהייתה בהסכם אוסלו, היא כי שידרו לנו את ה"הפי אנד" בתחילת הסרט.

כדי שהצד השני, קרי הפלשתינים, ירצו בשלום באמת, על תושבי הרשות להבין ולהאמין כי זה כדאי להם. הקונספציה, כאילו הטרור משרת את אוייבי השלום, גם אם יש בה משהו, הרי שהיא אינה חזות הכל. בעזה, חיים בני אדם. רובם, אינם עוסקים בטרור והם חפצי חיים. הם רוצים לאכול, ללמוד, לעבוד ובעצם, לחיות. כשיבינו ויפנימו, שדרך המלחמה, מונעת מהם זאת, לעומת השלום שיביא להם חיים, יתחילו גם הם לרצות יותר בשלום. לדעתי, רבים מהם רוצים. אך עדיין, לא מספיק.

בינתיים, מעזה משגרים רקטות על אזרחי ישראל. הגיעה העת, לשנות את הגישה. בעבר, אמר אלוף במיל. יאיר נווה, מי שמכיר היטב את הפלשתינים, כי ירי מעזה פירושו מלחמה של עזה בישראל וכך צריך להתייחס אליו. לא מדובר ב"משוגע תורן" שמבצע ירי אקראי, אלא בירי שיטתי, עקבי. אין זה משנה אם זה החמאס, הג'יהאד או ארגון אחר, עזה יורה על שדרות!

עזה, נלחמת בישראל. כשנלחמים בנו, עלינו להשיב מלחמה. בחוכמה, בטקטיקה, עם מזעור מספר הנפגעים של צה"ל וריבוי הנפגעים שלהם. על קברניטי המדינה, לפעול בחכמה ובנחרצות, לתכנן היטב את המהלך, יחד עם מפקדי צה"ל, ולחשוב גם על היום שאחרי. לפעול לכך, ככל שהדבר תלוי בנו, שאחרי המלחמה, יבוא השלום.