נמשך הביזיון בבית המשפט

אין גבול לכעס ותחושת הבושה האופפים אותי ועוד רבים מאזרחי המדינה, כאשר שופטת בישראל גוזרת עונש מצחיק של שש שנות מאסר לרוצח. חסר ישע היה התינוק הפעוט, אשר "הפריע" לאביו בבכיו.

הייתי רוצה לשמוע את דעתו המלומדת של דן מרידור, אביר הצדק, כאשר מדובר בשמירת כבודו ומעמדו של בית המשפט ואשר הינו, כך נראה, חסר דעה לחלוטין כאשר מדובר בתינוק אשר נרצח בידי אביו. לתינוק כנראה לא מגיע כבוד וחייו שווים היו, כפי שאני למדה מבית המשפט, שש שנים של נטילת חופש מאביו הרוצח.

אני בושה ונכלמת על כי אלה הם שופטי ישראל, במיוחד, יום לאחר השתוללות העולם התחתון ברחובותינו.

שוב, וכרגיל, ניתן לומר שבית המשפט הישראלי מעביר מסר כי רצח במדינת ישראל הוא עניין פעוט וכמעט חסר חשיבות, ואם נוסיף עליו את המהלך הרגיל של משפטי הצדק הישראלים, כמו קיצור תקופת עונש בגין התנהגות טובה (איזו בדיחה!), יישב הרוצח ארבע שנים לכל היותר.

אילו ניתן היה לבחור בשופטים בבחירות כלליות כל ארבע שנים, ספק אם אחד מהם היה נשאר יושב על כסאו הרם.

זהו יום שחור לכל אזרח במדינת ישראל ויום עצוב עד בלי די לתינוק הקטן אשר כבודו וחייו נרמסו בידי אביו בן העוולה. בית המשפט הכזיב שוב.