עולם הפוך

המערכת המשטרתית והמשפטית שוב נכנסת לתזזית. חקירת פוליטיקאים שוב תופסת את כותרות אמצעי התקשורת. עם או בלי הודנא, חיקורי הדין שביקשה הפרקליטות באוסטריה, הן באשר לראש הממשלה אריאל שרון, והן באשר לשר התחבורה אביגדור ליברמן, הם המסעירים עתה את המערכת הפוליטית. ודווקא על-רקע זאת, מן הראוי לחזור ולהדגיש שתי עובדות בסיסיות:

- אריאל שרון - מבקר המדינה קבע, כי בקמפיין הבחירות של שרון לראשות הממשלה (2001) - קמפיין שבו התמודד מול אהוד ברק, נעשה שימוש בלתי חוקי לכאורה בכספים שגוייסו קודם לכן למימון הבחירות המקדימות של שרון בליכוד. עם פרסום דוח מבקר המדינה, הודיע שרון כי הוא ישיב את הכסף שגוייס כתרומה באמצעות חברת אננקס מחקרים. מאז הסתבכו שרון ובניו, בדרך הנפתלת לגיוס הכספים להשבת התרומה, ומאז, כידוע, הם מסובכים בחקירות;

- אהוד ברק - ברק גייס יחד עם אנשיו, באופן בלתי חוקי לכאורה, עשרות מיליוני שקלים ששימשו למימון קמפיין הבחירות ב-1999 לראשות הממשלה. מבקר המדינה בדק והוקיע פעולות אלה. המשטרה חקרה וגילתה כי נעשו עבירות פליליות. ברק לא החזיר מאומה מכיסו. השבוע התרעם על כך שמעון פרס, וטען - בתגובה לביקורת שהעלה ברק על התנהלות מפלגת העבודה - כי מפלגת העבודה מתבוססת עתה בחובות, בין היתר בגלל שהיא נלחצת לשלם קנסות בסכום של 14 מיליון ש"ח שהוטלו עליה מצד מבקר המדינה.

עולם הפוך, כבר אמרנו?

הנה כי כן, שרון, שהתנדב להחזיר כסף ("מטומטם", קובלים מקורביו), מוצא עצמו מסובך בחקירות פליליות חדשות, גם לאחר שהשיב חלק מהכסף מכיסו האישי וגם לאחר שנטל הלוואות אישיות כדי לממן השבת הכספים (או "גלגול" התרומה); ואילו ברק, שלא החזיר מכיסו אפילו שקל אחד, מתהולל כאיש זך וטהור ויצא מחקירה משטרתית כאילו כלום.