שר הביטחון אהוד ברק גילה את מה שהיה ידוע ואף צפוי - כלקח טריביאלי ממלחמת בין המיצרים, והגילוי נסב על התעצמות כנופיות הטרור בלבנון ובעזה עד כדי כך שיש להם רקטות וטילים המכסות בכוח - עדיין לא בפועל - את כל שטחי מדינת ישראל.
כלומר, הוא אומר, הנה תראו, אחר כך אגיד: "אמרתי לכם" - ואהיה פטור מאחריות.
ועוד גילה שר הביטחון לכולם, בשידור שתוכנו הוא צריך להיות ברמת סיווג: "סודי ביותר" - בין אם הוא אמת ובין אם תוכנו אינו נכון [כך למדתי בביטחון-שדה בצה"ל], שישראל לא תכבוש את לבנון.
מה זה צריך להיות בדיוק - מחוות חנוכה?! או חג המולד?!
יש להבין; לא מדובר באמירה: "ישראל לא תכבוש את דנמרק" או: "ישראל לא תכריז מלחמה על איטליה", אלא - מדובר בלבנון המאיימת מצפון, מדובר במעין-מדינה ששולטות בה כנופיות המפעילות טרור כלפי פנים וכלפי חוץ, מדינה אשר בה יש מעין שלטון מעורער, בלתי צפוי ובלתי יציב, בו מעת לעת הראיס נרצח בידי בני ארצו, כפי שכבר קרה לא אחת שם, והן, הכנופיות הבלתי מרוסנות הללו - גם פוגעות באזרחי מדינת ישראל, כאשר נראה להן שהדבר כדאי מבחינתן, בהתאם לקריטריונים המעוותים והבלתי מובנים אצלנו.
ומול אלו - הצהיר ברק כי לא יהיה כיבוש.
במצב זה, ברור להן כי רק בידן ההחלטה לגבי עיתוי ההסלמה, כי הן, כנופיות הטרור - זכו, והן המחליטות בלעדית על העיתוי להידרדרות המצב וחימום הגבול, בהתאם ליעדיהן ו/או למצב הרוח של שליטיהן.
כנופיות הטרור מצפון ומדרום מקבלות כמתנה משר הביטחון של ישראל את הזכות להפתיע ולא להיות מופתעות.
מדובר ביתרון צבאי חשוב מאין כמוהו.
וזה נתרם ללא צורך, ולא ברור מדוע.
מה שדרוש לבצע - זה דבר אחר לחלוטין:
להפתיע את כנופיות הטרור והרצח ביזמה צבאית, שבעקבותיה יחוסלו אמצעי הלחימה המאיימים על מדינת ישראל, וזאת יש לעשות תוך ניצול של יתרון ההפתעה - כי עם יתרון ההפתעה יהיה זה מבצע הרבה יותר קל, נקי, מהיר, ומוסרי מאין כמוהו.
מוסריותו של מבצע צבאי מתקיימת - בהיותו מונע המשך התעצמות צבאית וצבירת אמצעי לחימה בידיהם הבלתי אחראיות של פורעי כל חוק בינלאומי, שכל מאווייהם מתנקזים בהשמדת מדינה ריבונית שכנה.
מוסריותו של מבצע צבאי כפי שמוצע, תוך ניצול יתרון ההפתעה - מוצדקת, גם בהיות הדרך הזו חוסכת דמים - מהצד שלא יורה לעבר ישובים אזרחיים ולא גונב מהאזרחים מכוניות וציוד חקלאי, מהצד שלא מחנך שאהידים מתאבדים ולא כולל בספרי הלימוד הסתה לרצח עם, הדרך הזו חוסכת דמים - מהצד שכל רצונו לחיות בארצו בביטחון, מהצד הצודק בסכסוך.
האלטרנטיבה - היא בלתי שנויה במחלוקת מבחינת הערכת הדברים, והיא, שיתרון ההפתעה ייזקף לטובת האויב, העיתוי של המלחמה הבאה ייבחר על ידו, והתוצאות - בהתאם.
