לעצור את ההסתות

בארבע השנים האחרונות יצא לי לפקוד את בית הכנסת יותר פעמים מאשר בכל השנים שקדמו לכך. לצערי, נסיבות הביקור לא תמיד היו שמחות, אפילו עצובות - ביניהן מות הוריי עליהם השלום.

הביקור בבית כנסת לדידי חייב וצריך להיות מעין חוויה רוחנית, הכוללת התייחדות עם בורא עולם, וזאת למרות כל אותם עשרות אנשים שמסביב. אלא מה, ישנם ימים שבהם אני כבר משווע לסיום התפילה, רק כדי לברוח מבית הכנסת. הסיבה לכך מאוד פשוטה אבל גם מאוד מקוממת: ליד התיבה בבית הכנסת, כמעט כל בית כנסת לדאבון הלב, מונחות ערימות של ניירת (מודעות, פליירים, מידעונים למיניהם וכדומה) אשר עליהם מודפסים דברי הסתה המזכירים את טרום רצח רבין ז"ל. מדובר בחומר גזעני במקרה הגרוע, ואנטי דמוקרטי במקרה הרע.

אפשר, ולא צריך לחפש הרבה או לנבור לעומק, למצוא חומר נגד ערבים, שמאלנים, חילונים, הומואים, לסביות, עובדים זרים ועוד. לעניות דעתי, אין מקומו של חומר זה בבית כנסת, והוא בחזקת חטא בל יעבור ובל יכופר. גם העובדה, שיש מי שקורא ומושפע מחומר כתוב זה, יש בה כדי להדאיג. אולם מה שמדאיגה יותר היא העובדה, שהחומר, לעתים רחוקות אמנם, נכתב על-ידי גופים לאומניים, מיליטנטיים ורדיקאליים אשר מממנים את כתיבתו, הדפסתו והפצתו באמצעות כספים המועברים להם על-ידי גופים ממשלתיים, כלומר, החומר ממומן מכספי ציבור!

המבקרים בבתי כנסת, וסליחה על הקביעה הגורפת ולא בהכרח מבוססת על נתונים מדעיים בדוקים אלא על-פי התרשמות סובייקטיבית, הם אחת מן השתיים - או ימנים בדעותיהם או אנטי ציונים בדעותיהם.

לפיכך, הגיעה העת שהמחוקק ומי שאמון על אכיפת החוק יעשו מעשה לפני שיהיה מאוחר, אחרת עוד נצטרך להכות על חטא. הכתובת, כידוע, כתובה על הקיר, רק צריך לראות אותה נכוחה ואז גם למחוק אותה. ובמילים פשוטות: חובה לנקוט בכל האמצעים, לא רק הסברתיים, כדי "למתן" את השד המסתובב בבתי התפילה ומצית להבות של שנאה לשונה ולאחר - ויפה תפילה אחת קודם!