ללמוד מפרעה

אנו רגילים לחשוב על פרעה כמלך רשע, שהדבר האחרון שאפשר לומר עליו הוא שיש משהו חיובי ללמוד ממנו. הדימוי הזה מבוסס על כמה וכמה מלכים שנשאו את השם "פרעה", שלא היה שם פרטי אלא התואר של כל מלכי מצרים: פרעה שלקח את שרה, פרעה המשעבד, פרעה המסרב לשחרר את בני ישראל, פרעה שחוזר בו מהבטחתו לסייע לצדקיהו מול בבל.

אין ספק שהדימוי הזה מוצדק, אם כי אינו חד-מימדי. פרעה של עידן יוסף הוא מלך שונה, שבהחלט כדאי לראות מהם סדרי השלטון אצלו. הסיפור מתחיל בהערת אגב בפרשתנו, פרשת "וישב", נמשך בעוצמה רבה בפרשת "מקץ" ומסתיים בפרשת "ויגש". התורה, שבקושי מספרת לנו כיצד משל משה בעם ישראל, נותנת לנו יותר מהצצה אל תוככי ארמונו של פרעה - בבחינת "חוכמה בגויים, תאמין".

פרעה מטיל אחריות מיניסטריאלית

כיצד מתחיל סיפור חלומותיהם של שר המשקים ושר האופים, העתיד להביא את יוסף לגדולתו? "ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאופה לאדוניהם למלך מצרים. ויקצוף פרעה על שני סריסיו, על שר המשקים ועל שר האופים. ויתן אותם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסוהר, מקום אשר יוסף אסור שם".

יש לשים לב: החוטאים היו המשקה והאופה - מי שהכין בפועל את היין ומי שהכין בפועל את הלחם. חז"ל אומרים, שבכוס היין שהוגשה לפרעה נמצא זבוב, ובלחם שהוגש לו נמצאו אבנים. אך פרעה מטיל אחריות מיניסטריאלית, הנדירה כל כך בימינו, ושולח לבית הסוהר את הממונים על השניים, שר המשקים ושר האופים.

האם מדובר סתם בגחמה של מלך כעסן? לא, וחלומותיהם של השניים - המשקפים כידוע את האמת הפנימית ותת-ההכרה - יוכיחו. שר המשקים רואה את עצמו פעיל, סוחט ענבים לתוך כוס ונותן את המשקה לפרעה. שר האופים, לעומתו, הוא רשלן: המאפים המיועדים לפרעה נתונים על ראשו בסל גלוי וכך יכול העוף לאכול מהם.

זהו בדיוק ההבדל באופי המחדל שלהם. אצל המשקה הייתה זו תקלה של כוח עליון: זבוב נפל לכוס. אצל האופה הייתה זו רשלנות רבתי, שמקורה באי סינון ראוי של הקמח ובהעדר הקפדה על ההיגיינה. אין פלא, איפוא, ששר המשקים מזוכה ואילו שר האופים נתלה, שהרי ייתכן שהאבנים הוטמנו בלחם בכוונה לפגוע במלך.

פרעה מוטרד על משכבו מענייני ציבור

עוברות שנתיים ופרעה חולם על הפרות והשיבולים. הוא נפעם ומבקש מחכמיו פתרון. מצב דומה מתרחש מאות שנים לאחר מכן בחצרו של נבוכדנצר, אך בהבדל משמעותי: אצל מלך בבל, מי שאינו מצליח לפתור את החלום משלם בחייו. פרעה רק שומע, ואם אינו מרוצה מהפתרון הוא ממשיך הלאה. יש גם לשים לב לפתרונות שדחה פרעה. לפי חז"ל, כל הפתרונות של חרטומיו נגעו אליו אישית. אך פרעה, היודע בליבו פנימה שהוא באמת עוסק בראש ובראשונה בענייני המדינה, סבור שגם על משכבו מה שמטריד הוא ענייני הציבור ולכן גם פתרון חלומו חייב להיות כזה.

בהגיעו למבוי סתום, מוכן פרעה לשמוע פתרון אפשרי גם ממי שמוגדר בידי שר המשקים "נער עברי, עבד לשר הטבחים" - גם צעיר, גם זר וגם עבד. אך פרעה מחפש את האמת והתכליתיות ולא את המעמד והפורמליות. וכאשר יוסף נותן פתרון המתיישב על דעתו וגם מציע דרך להתמודד עם המשבר הצפוי - פרעה מזניק אותו לעמדת המשנה למלך. כאשר מסתמן משבר, מלמד אותנו פרעה, ממנים את האדם המתאים ביותר, בלא קשר לזיקתו הפוליטית, לנאמנותו האישית או לשיוכו האתני.

יוסף הצדיק אחראי על רשת הביטחון

פרעה מעניק ליוסף את מלוא הסמכויות ומאפשר לו ליישם אותן. יוסף מופקד על איסוף התבואה ומתרוצץ ברחבי מצרים, בעוד פרעה נעלם אל הרקע. יתרה מזאת: כאשר מתחיל הרעב ומגיע הזמן לפתוח את המחסנים להמונים הרעבים, פרעה מותיר את המלאכה בידי יוסף. כלומר: לא רק איסוף המס נעשה בידי יוסף, אלא גם פריסת רשת הביטחון, הנהגת מס ההכנסה השלילי או כל שם אחר שתתנו לזה.

גם אם נתאמץ מאוד, קרוב לוודאי שלא נוכל למצוא פוליטיקאי בן זמננו, בישראל או בכל מדינה אחרת, המאפשר לאחד הכפופים לו ליהנות ממתן הטבות לציבור. הפוליטיקאי תמיד יהיה שם - לגזור את הסרט, להפעיל את המחשב, ללחוץ על הכפתור. אבל לא פרעה. הוא מוקיר את עבודתו של יוסף ומותיר בידיו לא רק את החלק הבלתי פופולרי אלא גם את החלק גורף התמיכה והאהדה. כך גם כאשר הרעב כבד מאוד ולמצרים לא נותר במה לשלם תמורת המזון: יוסף הוא היוצר את תוכנית האריסות הענקית, במסגרתה האדמה הופכת לרכוש המלך והאיכרים מעבדים אותה (אגב: תמורת 80% מהיבול - שיעור גבוה מאוד שאין לו אח ורע בהיסטוריה).

מודל של מלך עובד אלילים

כאשר פרעה לומד על קיום משפחתו של יוסף, הוא פותח מיד בפניה את דלתות מצרים. הוא אינו שואל בכמה אנשים מדובר, מה השכלתם, האם יוכלו לתרום משהו למדינה - וצריך לזכור שכל זה נעשה בזמן רעב קשה ביותר. כאשר האחים מגיעים למצרים, מנסה אומנם פרעה לגייסם לשירותו - אך זהו חלק מאותה מדיניות של הפקדת האיש המתאים ביותר בכל תפקיד. יוסף הוא שמונע זאת, על-מנת שמשפחתו לא תיטמע במצרים.

הוא אשר אמרנו: התורה אינה מהססת ללמד אותנו דרכים טובות, גם אם המודל הוא מלך עובד אלילים. ועוד נאמר: יש לא מעט שליטים בני זמננו, כולל בישראל, שיש להם מה ללמוד מאותו מלך קדום שלפני אלפי שנים.