בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הבעיה של הציבור היא אינה עם נחמדותו של ברק, אלא עם מפלגת העבודה שבגדה בכל הבטחותיה החברתיות מ-2006 ● בעייתו של ברק בעיקרה אינה אופיו, אלא שהוא עצמו, באורח חייו ובבחירותיו, מהווה סמל חי לכך שתנועת העבודה אינה קיימת יותר
|
אין הבדל בינו לבין לבני. ברק [פלאש 90]
|
|
|
|
|
מנהלי הקמפיין של ברק הגיעו למסקנה שהמוצר שהם נדרשים לשווק לציבור הוא לא סחבק, לא נחמד, מתנשא ולא טרנדי (מה זה אומר בדיוק - לא הבנתי), והחליטו שהדרך הנכונה להתמודד עם הבעיה היא להודות בה, להעלותה על פני השטח וכנגדה להציב את מעלתו הנטענת, הלא מוכחת, יכולת מנהיגותו. משהו לא מסתדר לי! מעולם לא נפגשתי עם אהוד ברק ולא עם בנימין נתניהו וגם לא עם ציפי לבני. לא החלפתי אתם מילה אחת ובאופן אישי הם לא עשו לי דבר מטוב ועד רע. כל המידע שלי על אישים אלו נובע מהתקשורת - גם המידע האישי והרכילותי. איני מרגיש שיש הבדל מהותי בתכונות אופיים של ראשי המפלגות. ברק אינו נחמד יותר, או פחות, מנתניהו ומלבני, שאף היא נתפסת בתקשורת כ"נסיכת קרח" וככישלון מוכח ביחסי אנוש. גם נתניהו אינו מופת ליחסי אנוש תקינים (האם למד לשלם במסעדות?) ותמיד הייתה כלפיו הסתייגות בכל הנוגע להתנהלות האישית. מדוע העוינות לברק דווקא? האם היא באמת נובעת מתכונות אופיו? לדעתי, מנהלי הקמפיין של העבודה התבלבלו בזיהוי המכשול ועקב כך הם מתמודדים עם הבעיה הלא נכונה. הם זיהו את הסתייגותו אישית של הציבור מברק והסיקו שזהו האתגר של מפלגת העבודה. אבחנה זו שגויה ואין לדעתי קשר בין הדברים. חולשתה של מפלגת העבודה נובעת משורה של גורמים בסיסיים והיסטוריים ולא כאן המקום לדון בהם. בתמצית ניתן לומר שהמפלגה הגוססת הצליחה בבחירות 2006 להתעורר מעט בשל מחויבות מוצהרת למסר חברתי. היא בגדה בכל הבטחותיה בתחום זה ומכאן הכעס הגדול כלפיה מצד אלו החשים מרומים. איש לא ציפה שהעבודה תהיה מפלגת השלטון ולמען האמת, רבים שתמכו בה ציפו כי תנהיג אופוזיציה לוחמת למען מסרים חברתיים ושינוי סדרי עדיפויות, זאת בהיעדר אפשרות ממשית להשפיע לאור תוצאות הבחירות. כזכור, עמיר פרץ משלא קיבל את תפקיד שר האוצר, החליט שהוא מתאים לתפקיד שר הביטחון וההמשך ידוע. היום אף אחד במפלגת העבודה אינו מדבר בכלל על משרד האוצר. בעייתו של ברק בעיקרה אינה אופיו, אלא שהוא עצמו, באורח חייו ובבחירותיו, מהווה סמל חי לכך שתנועת העבודה אינה קיימת יותר. בהתנהלותו האישית מסמל ברק את נטישת ערכי תנועת העבודה ואת העובדה שמחויבותה ב-2006 לסדר יום חברתי הייתה הונאת בחירות פשוטה. ניתן להדגים ולהוכיח את הדברים בתשובה של ברק לשאלתו של ארי שביט שהקדיש לו, כדרכו, כתבת ענק מחניפה במוסף הארץ. שביט: "טוענים נגדך שאתה לא צנוע, אתה נהנתן יהיר ואטום ממגדלי אקירוב, שלא לדבר על חברת הייעוץ טאורוס שהקימה אשתך". ברק: "החדר של הורי בקיבוץ היה בגודל של הפינה הזאת בקצה הסלון: שלושה על שלושה וחצי מטר. לא היו שירותים, לא היה ברז מים, לא היה כלום. חדר עירום של מיטה, שולחן, שני כסאות וארון עץ. זה הכל. לכן, כשמדברים עלי כעל נסיך מהקיבוץ וילד שמנת אני צוחק. "אני זוכר כמה רציתי את הכדורגל שלא היה לי. אני זוכר כמה קינאתי בבן הדוד העירוני שלי בגלל שלו היו אופניים ולי לא. זה לא שרעבנו ללחם בקיבוץ, אבל שוקולד קיבלנו פעם בחודש. כדי לאכול גלידה הייתי הולך שני קילומטר ברגל, כך שהיה מחסור. לא הייתה מצוקה רגשית או אינטלקטואלית אבל היה מחסור פיזי. "וזה לא נגמר עם הילדות; אני זוכר כשהייתי קצין ביחידה ניסו לשדך אותי לבחורה מקסימה, בת למשפחה תל אביבית אמידה. אפילו אז, כשכבר הייתי מפקד מוערך, היה ברור שהזיווג לא בא בחשבון כיוון שהיא באה משפע ואני ממחסור. הייתה תהום בין העולם שלה לעולם שלי". מחסור כלכלי בשנות הארבעים והחמישים לא היה רק בקיבוצים אלא נחלתם של רבים מאד בישראל של אותן שנים ואף בשנים מאוחרות יותר. אפשר להזכיר את המעברות, למשל, שם היה המחסור משווע יותר ותחושת הקיפוח קשה הרבה יותר. בקיבוצים המחסור היה גם מתוך בחירה אידיאולוגית ומקור לגאווה ואיש לא ראה בו חרפה. בוודאי שהכול שאפו לשפר את תנאי חייהם. גם ברק עצמו לא עקר מהחדר הצנוע במשמר השרון ישירות למגדלי אקירוב. כזכור, הוא חי לא מעט שנים בבית נאה בכוכב יאיר. הקורא, שכבר קיבל מעט רקע אינפורמטיבי על פרק ב' בחיי הנישואין של ברק, כבר ניחש בוודאי שהבחורה המקסימה, אהבת הנעורים אותה לא יכול היה ברק לממש בגלל עוניו, היא רעייתו בהווה נילי פריאל. ברק סגר מעגל ורשם ניצחון נוסף. הוא הוכיח להוריה של אהובתו שבכוחו לשכן את בתם המקסימה במגדלי אקירוב ולא בבית דל בכוכב יאיר, ואין כמובן שמץ של סכנה שמא תיאלץ להתגורר בקיבוץ. מדוע אנחנו נזכרים כעת ברעייתו הראשונה נאווה, שגידלה למעשה לבדה את בנותיו והייתה נכונה לחלוק עמו במגורים צנועים בהרבה. איני מתיימר לחרוץ משפט על חייו הפרטיים של ברק ואין לנו זכות לעשות זאת. אנו עוסקים בעולם של דימויים, וביחס לאיש ציבור הדימוי חשוב גם מבחינה חינוכית. מי כברק שדרש, ללא כל הצדקה ערכית ופוליטית, מאולמרט להתפטר בטרם הוגש נגדו כתב אישום - יודע זאת. ברק אינו היחיד מקרב מנהיגינו החי ברווחה כלכלית, ואיני סבור שתפקידנו לבחון כמה יש לכל אחד מהמועמדים לראשות הממשלה בחשבון הבנק שלו. ברק, אגב, אינו מועמד ריאלי להיות ראש ממשלה. הבעיה נוגעת למסר הפוליטי והערכי. בחירתו של ברק כיו"ר מפלגת העבודה חיסלה מה שנותר מיומרתה של המפלגה להציב סדר יום חברתי. קראתי בעיון רב את הראיון של ארי שביט עם ברק, והמסר החברתי של מפלגת העבודה לא נזכר בו כמעט. הקרע בין ברק לשמאל נוגע,לטענתו של ברק, אך ורק לעובדה שחשף את חוסר הנכונות הפלשתינית להסדר ובכך חיסל את אשליותיו של השמאל. אף מילה על עוני, על חינוך, על סדר עדיפויות חברתי, על חובת המדינה לאלו שימצאו עצמם בקרוב ללא עבודה וללא גימלה. מדוע סבור ברק שהוא המתאים להנהיג את המדינה? מדוע ברק סבור שנקנה את יומרתו להנהגה? כמפקד צבאי מעולם לא זכה ברק לפקד על צה"ל או על יחידה גדולה במלחמה בה זכה לניצחון מרשים. תהילתו הצבאית נוגעת בעקרה לפעולות מיוחדות עליהן אין אנו יודעים דבר. ניסיונו כראש ממשלה הוכיח שיש לו בעיה קשה מאד בעמדת הנהגה עליונה. כשר ביטחון הוא נחל תבוסה בעימות עם החמאס ובקרוב ייתכן שינחל תבוסה נוספת. לאהוד ברק יש מעלות שאין לזלזל בהן. גם גדולי מבקריו מודים בעובדה שהוא ניחן באינטליגנציה גבוהה מאד, אם כי אינם מיחסים לו אינטליגנציה רגשית. גם יריביו סבורים שיש לו מה לתרום באופן אישי למדינת ישראל. אהוד ברק אינו יכול להיות מנהיגה של מפלגה המתיימרת להציב סדר יום חברתי, והצבתו בראשות מפלגת העבודה, מלמדת שמפלגה זו מעולם לא התכוונה ברצינות להציב סדר יום כזה. יכול אהוד ברק ללגלג על מפלגת קדימה כרצונו. נדמה שלא יכולה להיות מחלוקת על כך שהצבתו בראשות מפלגה זו, שהוא מכנה אותה זיקית, הייתה נתפסת כצעד טבעי הרבה יותר. באמת שאיני מצליח לזהות מה הבדל בין עמדות ברק לעמדותיה של ציפי לבני - אם קיים פער הוא בהחלט ניתן לגישור.
|
תאריך:
|
20/12/2008
|
|
|
עודכן:
|
20/12/2008
|
|
עו"ד משה גולדבלט
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
י.ש
|
20/12/08 17:29
|
|
2
|
|
גדעון אמיר
|
20/12/08 18:58
|
|
3
|
|
אלוף עמירם לוין
|
20/12/08 19:08
|
|
|
|
שין בית
|
20/12/08 20:58
|
|
|
|
גב' מרים בן-פורת
|
20/12/08 22:21
|
|
|
|
מענין מתי ברק עזב
|
21/12/08 12:29
|
|
|
|
אלוף יוסי פלד
|
21/12/08 19:25
|
|
|
|
עודד תאומי
|
21/12/08 19:37
|
|
|
|
אחמד זיבי אורגינל
|
21/12/08 00:17
|
|
|
|
יוכי שפרן
|
21/12/08 09:46
|
|
4
|
|
שין בית
|
20/12/08 20:52
|
|
|
|
בריטיש גז
|
21/12/08 12:36
|
|
|
|
חזי שלח
|
21/12/08 17:26
|
|
|
|
יעקב 1992
|
21/12/08 17:32
|
|
5
|
|
שאול שילה
|
20/12/08 21:18
|
|
|
|
שפרן שילה כהן
|
21/12/08 19:32
|
|
6
|
|
איומי-סרק של ברק!
|
21/12/08 07:06
|
|
|
|
שלי יחימוביץ'
|
21/12/08 14:59
|
|
|
|
ד.ה
|
21/12/08 18:05
|
|
7
|
|
אלוף עמירם לוין
|
21/12/08 20:03
|
|
פורום: בחירות לכנסת 18
|
כתוב הודעה
|
|
על-פי הסקרים האחרונים, קיים שיוויון בין שתי המפלגות הליכוד וקדימה, נתון הנראה דמיוני לחלוטין.
|
|
|
ברשותכם, אפתח בגילוי נאות על אדם לא נאות: בעבר הרחוק היה גדעון רייכר, השפן התקשורתי של רשימת הגמלאים גיל, חבר טוב שלי. באותה עת לא זיהיתי, לצערי, אצל רייכר סימניה של מחלת בצע הכסף שהחלה לקנן בגופו, התפשטה מאוחר יותר לממדים מדאיגים של מחלה סופנית שאפילו חברות בכנסת לא תרפא אותה.
|
|
|
לדיקטטורות אדומות יש מפלגה, מנהיג כל יכול, עיתון רשמי, משטרה חשאית וטילים גרעיניים. דיקטטורה ורודה היא פחות ראוותנית, פחות גלויה, ויותר מתוחכמת. היא נשענת על המין היפה והעדין, מפעילה כוח באופן בלתי ישיר, ופועלת מאחורי הקלעים. אזרח סין או קוריאה הצפונית יכול, די בקלות, להוכיח לאדם מערבי שהוא מתגורר בדיקטטורה. אזרח ישראלי יתקשה בכך הרבה יותר - במיוחד כשהדבר אמור בפן הפמיניסטי של הדיקטטורה הזו. עד כדי כך מוסווים הדברים, שלפעמים נדמה לך כי אולי אתה מדמיין אותם.
|
|
|
תאונת הדרכים הקטלנית בדרך לאילת, הייתה רק המחשה נוספת לתרבות הנהיגה הקלוקלת של הנהג הישראלי המצוי. קרב העקיפות, שנגמר בתהום, היה עוד סימפטום לברוטאליות שלו, כי הוא ולא אחר ראוי לשאת בתואר "מלך הכביש"!
|
|
|
בשנתיים האחרונות פרסמתי סידרת מאמרים הבוחנים את מהימנות דיווחי ארגון בצלם ואת דרך התייחסותו לארגוני הטרור הפלשתינים ולמאבק שמנהלת ישראל בטרור הפלשתיני. עתה הגיעה העת להשיב לדוברת בצלם, שרית מיכאלי, על האשמות שהטיחה בי במאמר שפרסמה באתר מחלקה ראשונה (28.12.06) תחת הכותרת "ניצול ציני של אסונה של משפחה". ממאמר זה ניתן יהיה ללמוד תובנות נוספות על ארגון בצלם ועל דוברות הארגון.
|
|
|
|
|
|
אלי אלון
תלמה חתומה על שירים רבים שהפכו לקלסיקות בתרבות הישראלית ונמנית עם יוצרי פס הקול המוכר והאהוב על רבים מילדי ישראל בעבר ובהווה
|
|
|
דן מרגלית
ביבי ראש, ביבי אשם נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר איני בא לטעון כי חליוה אינו צריך להתפטר, צריך גם צריך אחריהם? איתם? לא חשוב
|
|
|
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
|
|
|
עמנואל בן-סבו
יין הגיבורים נמזג בטיולי טבע, בחניוני לילה, על גשרים תלויים, בתוככי הכותל המערבי, בסמטאות ובשבילי צפת העתיקה, בשערי ירושלים על רובעיה, בשביל ישראל, בפסגת הר מירון ובמרומי המצדה
|
|
|
אמיר אביבי
המתקפה האירנית כשלה לחלוטין והעניקה למדינת ישראל הזדמנויות להבין את כוחה מול אירן, ליצור בריתות חשובות, לרתום את דעת הקהל העולמית, ולקבל חופש פעולה בעזה ובלבנון עם זאת, המתקפה גם...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|